גירעון קופות החולים זינק, אבל בלי הסכמי הייצוב הוא היה גבוה פי 10

הגירעון המצרפי של קופות החולים בישראל זינק ב־2018 ועמד על 352 מיליון שקל, כמעט פי 4 מהגירעון ב־2017. כך עולה מהדו"ח הכספי של הקופות שמפרסם היום משרד הבריאות.

קופות החולים מתוקצבות מדי שנה באמצעות מה שמכונה "תקציב סל הבריאות", שעמד ב־2018 על 51 מיליארד שקל, כאשר מדי שלוש שנים מעניק משרד הבריאות חבילות סיוע מיוחדות המכונות "תוכניות ייצוב". אלה הם מעין גלגלי הצלה שמקבלות בדיעבד הקופות כדי לסגור את הגירעון שנפער. התוכנית האחרונה חלה על השנים 2017—2019 ובמסגרתה קיבלו הקופות ב־2018 כ־1.6 מיליארד שקל נוספים (חלק נוסף יתקבל השנה). בנוסף, שנת 2018 התאפיינה בסיוע ממשלתי ממקור אחר: התוכנית להסטת מימון פרטי לציבורי ("קיצור תורים") שבאמצעותה קיבלו קופות חולים כמיליארד שקל נוספים (מחוץ לסל).

הבור של מאוחדת

במשרד הבריאות מסבירים את עיקר הזינוק בגירעון בקפיצתו של הגירעון של קופת חולים מאוחדת, שהסתכם ב־489 מיליון שקל ונבע בעיקר מגידול משמעותי בסעיפי ההוצאות (חלקן חד פעמיות) והביאו את הקופה השלישית במדינה למשבר ולגיבוש תוכנית התייעלות וקיצוצים קשה. הגירעון במאוחדת, שסיימה את שנת 2017 עם עודף תקציבי של יותר מ־100 מיליון שקל, הפתיע את המערכת, והתגלה רק באפריל האחרון עם כניסתה לתפקיד של המנכ"לית החדשה, סיגל רגב־רוזנברג. האירועים החריגים במאוחדת מנעו ממנה לקבל את הכסף מהסכמי הייצוב לשנים 2019-2017 כפי שקיבלו שאר הקופות. אילו היא קיבלה 173 מיליון שקל, כפי שסוכם, הגירעון המצרפי של הקופות ל־2018 היה מסתכם ב־179 מיליון שקל ולא ב־350 מיליון שקל.

בדו"חות בולטת במיוחד המחיקה בקופת החולים כללית שהיתה בגירעון של 433 מיליון שקל ב־2017 והגיעה לעודף של כ־23 מיליון שקל ב־2018, אחרי 15 שנה של גירעונות רצופים. אבל הסיבות ל"שיפור" התוצאות הפיננסיות חייבות להדאיג מאוד את חברי הקופה הגדולה במדינה: שיפור זה הגיע בזכות מסיוע ממשלתי כבד במסגרת תוכנית הייצוב ובעיקר מעצירת כספי הפיתוח של הקופה. "כללית צמצמה באופן משמעותי את הוצאותיה ובעיקר את היקף הרכש מבתי החולים, והפחיתה משמעותית בהוצאות הפיתוח — צמצום שאם יימשך, יפגע ברמת השירות של הקופה למבוטחים", נכתב בדו"ח. למרות זאת, בתי החולים של כללית סיימו את 2018 בגירעון של כ־2.16 מיליארד שקל.

עוד בולטת בדו"ח העבודה שמכבי מציגה זו השנה השנייה ברציפות עודף, שהגיע ב־2018 ל־125 מיליון שקל, לאחר שקלול הפסד של 137 מיליון שקל מהפעלתו של בית החולים אסותא באשדוד — וזאת הרבה בזכות יותר מחצי מיליארד שקל שזרמו לאסותא רמת החייל מקופות החולים שהשתמשו בשירותיו במסגרת התוכנית לקיצור התורים.

הנתונים לגבי לאומית, הקופה הקטנה במערכת עלולים להטעות: למרות שהגירעון ננסי (11 מיליון שקל) ובשלוש השנים האחרונות הקופה היתה מאוזנת, הגירעון בהון העצמי שלה (התחייבויות מול נכסים) עצום והגיע ב־2018 לכ־1.24 מיליארד שקל. הוא מהווה כ־64% מהגירעון בהון העצמי של הקופות למרות שהיא מבטחת רק 8% מהאוכלוסייה.

אלא שכל המספרים האלו לא משקפים את המציאות ואף מייפים אותה: לפי הדו"ח, התוצאות הכספיות כוללות סיוע של כ־3 מיליארד שקל שקיבלו הקופות מהממשלה, מתוכם כ־1.6 מיליארד מהסכמי הייצוב, כמיליארד מתוכנית קיצור תורים, והשאר מסובסידיות ומענקים נוספים כגון מימון תרופות לקשישים וסיוע לבתי חולים של הכללית.

יותר מ־3 מיליארד שקל

לפי הדו"ח, הגירעון של קופות החולים ב־2018 בנטרול אותו "סיוע" הגיע ל־3.38 מיליארד שקל (לעומת 350 מיליון עם הסיוע). יתרה מזו, בהשוואה ל־2017 מדובר בעלייה של 42.6% בסיוע — כמיליארד שקל. קרי, הגירעון ה"אמיתי" של הקופות הוא גדול פי 10 ממה שנראה בהתחלה.

מבט על הגירעון ללא סיוע בין 2017 ל־2019 מאפשר להבחין בהידרדרות הפיננסית של המערכת: הגירעון ללא סיוע של כללית זינק ב־12% (כ־184 מיליון שקל) באותה תקופה, ואילו הגירעון של מכבי קפץ פי 2.85 וזה של מאוחדת זינק פי 4.6. הגירעון המצטבר עם סיוע של כלל המערכת בין 2017 ל־2019 — 1.24 מיליארד שקל — נובע ברובו מהגירעון הענק של כללית — יותר ממיליארד שקל.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. "חשוב שהמשאבים יינתנו באופן מתוכנן" צילום: אוראל כהן

אחת מנקודות האור בודדות בדוח היא המשך הירידה בשיעור ההכנסות ממבוטחים במסגרת הסל (השתתפות עצמיות) והן עמדו ב־2018 על 5.92% מעלות הסל, זאת לעומת שיעור של 6.45% הקבוע בחוק, ולעומת 7.7% ב־2009.

תגובות קופות החולים

מכללית נמסר: "הדוח מבטא באופן ברור את האפליה אותה נוקטת המדינה והיעדר תקצוב שוויוני של בתי החולים של כללית, אשר משרתים את כלל תושבי המדינה, לעומת בתי החולים הממשלתיים. הנהלת הכללית פועלת נמרצות בכל האמצעים העומדים לרשותה, על מנת לסיים עיוות משווע זה. על המדינה לפתור סוגיה זו באופן מידי- ויפה שעה אחת קודם".

ממכבי נמסר: "המצב התקציבי האיתן מאפשר לנו להיות הקופה היחידה שמעניקה תרופות יתום, שניצבת במקום הראשון במדדים החשובים ביותר ובהם מדד משרד הבריאות לנגישות לביה"ח, סקר ברוקדייל לשביעות רצון במערכת הבריאות. מכבי הפחיתה את הסכום הגדול ביותר מדמי החבר בבטוח המשלים – כ-400 מיליון שקל ואנו הקופה היחידה שצומחת במספר החברים ושמגדילה את ההשקעה בפיתוח ובינוי מרפאות חדשות. אם הקופות היו גופים מסחריים הנסחרים בבורסה – המניה של מכבי הייתה מזנקת והיתר היו נופלות.

ממאוחדת נמסר: "בעשור האחרון נעשו בתקציב הבריאות שינויים בהקצאת המשאבים, באופן שגרע ממבוטחי מאוחדת סך של כ- 498 מיליון שקל בשנה - סך אדיר מצטבר בשלוש השנים האחרונות לכדי 1.5 מיליארד שקל. כספים אלו שנגרעו ממאוחדת הועברו למימון קופות חולים כללית ולאומית. עיון בדוח מעלה עוד, כי כל נפש מבוטחת במאוחדת, זוכה לתמיכה בשיעור של רק 66% משיעור התמיכה שמעבירה המדינה למבוטחי לאומית, למשל (110 שקל  לנפש במאוחדת לעומת 501 שקל לנפש בלאומית וממוצע של 364 שקל לכלל הקופות בלי מאוחדת). לולא עיוותים אלו הייתה מאוחדת ממשיכה להיות מאוזנת ואף עשויה הייתה להציג עודף של כ-57 מיליון שקל. למרות תנאים מקפחים ומורכבים אלו של תת- תקצוב, הצליחה הנהלת מאוחדת לגייס עבור מבוטחיה את ההכנסה הגבוהה ביותר - ממקורות שאינם תקציב הבריאות הממלכתי - 153 שקל במאוחדת, לעומת 93 ו-97 בכללית ומכבי ו-54 בלבד בלאומית. מאוחדת ומכבי הן הקופות היחידות הגדלות במספר מבוטחיהן גם בשנת 2018".

מלאומית נמסר: "לאומית סיימה גם את שנת 2018 בעמידה ביעדים ואיזון תקציבי ,זו השנה ה 12 ברציפות. לאומית תמשיך לנהוג כך גם בשנים הבאות, וזאת מתוך אחריות תקציבית רב שנתית".