אוחנה מנסה להשחית את מערכת המשפט כדי לשרת את נתניהו

מבוכה גדולה חש נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, כאשר גילה לתדהמתו כי שר המשפטים הזמני, אמיר אוחנה, הדיח את מנכ"לית המשרד המוערכת, אמי פלמור. המבוכה היתה גדולה במיוחד, שכן הרשקוביץ ידע על כוונותיו של אוחנה: רק יממה קודם לכן פנה האחרון בבקשה רשמית לנציבות בנושא.

הרשקוביץ לא התמהמה, והעביר מיד את בקשתו של אוחנה לבחינת היועצים המשפטיים של הנציבות.

שי ניצן, אמי פלמור, אביחי מנדלבליט ואמיר אוחנה בטקס חילופי השרים במשרד המשפטים צילום: אוהד צויגנברג

גורמים בכירים מסרו ל"כלכליסט" כי במקביל התקיים מאחורי הקלעים מסע שכנועים שהיה אמור להוביל להכרזה של פלמור כי עזבה את התפקיד בהסכמה, אך היא סירבה לכך בתוקף. משכך היה אמור אוחנה להמתין עד לקבלת אור ירוק מהנציבות, אך כפי שלמדנו הוא החליט להדיח את פלמור ואף לא עדכן את הרשקוביץ', ששמע על המהלך דרך אתרי החדשות.

אפשר היה להגדיר את המהלך של אוחנה ככזה המצוי בשטח האפור, אלמלא בסוף 2018, על רקע פיזור הכנסת הקודמת, פרסם נציב שירות המדינה – אותו הרשקוביץ – מסמך המחדד את הנהלים בנוגע לגיוס והדחת מנכ"לים בתקופת בחירות וממשלות מעבר.

"בתקופה זו חלים הסייגים והמגבלות על מינויים בתקופת בחירות, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1501.1 ואשר נוגעת להליכי: מינויים באמצעות מכרז; מינויים למשרות בכירות באמצעות ועדות לאיתור מועמדים; מינוי מנכ"לים; נושאי משרות אמון בלשכות שרים ומנכ"לים; ועוד", כותב הרשקוביץ במסמך זה ומוסיף: "על כל הגורמים המטפלים לנהוג כפי המתחייב מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ולקבל את האישורים הנדרשים" .

עוד מדגיש הרשקוביץ: "נציבות שירות המדינה תקפיד על קיום הנחיות אלו ולא תאפשר מינויים של קבע לתפקידים בכירים בשירות המדינה עד לאחר הבחירות וכינון ממשלה חדשה, למעט מינויים מקצועיים על בסיס הקבוע בהנחיית היועמ"ש כאמור".

כדאי לשים לב למה שכתב היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בהנחיה זו שחודשה על ידיו רק החודש בפעם השביעית: "הגם שהכל מצווים, כמובן, להקפיד על אמות המידה הראויות באשר למינויים בשירות המדינה, בחברות ממשלתיות ובתאגידים ציבוריים כל ימות השנה, למינויים בתקופת בחירות נודעת רגישות מיוחדת".

עוד כותב מנדלבליט – שכמו הרשקוביץ אינו חשוד בשמאלנות – כי: "ביסוד המגבלות על מינויים בתקופת בחירות עומד שיקול כפול: ראשית, הממשלה אינה פועלת עוד מכוח אמון הכנסת, אלא מכוח עקרון הרציפות עד לכינון ממשלה חדשה; ושנית, קיומו של חשש מוגבר לכריכת שיקולים מפלגתיים ואישיים בהליכי מינוי ערב בחירות, ובכלל זאת חשש מוגבר לניגוד עניינים במינוי ולהעדפת אינטרסים מפלגתיים על פני האינטרס הציבורי".

מנדלבליט מחריג באותו המסמך מצבים בהם ישנה סיבה טובה לביצוע מינויי בכירים בתקופת בחירות, וזאת כאשר אותו הבכיר מבקש לעזוב בעצמו או כאשר יש חשש לפגיעה באינטרס הציבורי או לפגיעה בתפקודה של אותה רשות.

אוחנה היה יכול להיתלות בהחרגה זו, אך לדאבונו מדובר במצב הפוך בדיוק: פלמור היא עובדת מוערכת ומנהלת מצטיינת. מחליפה, אופיר כהן, הוא יו"ר עמותה חסר ניסיון ניהולי והיכרות עם שירות המדינה. כלומר, לא ניתן לטעון שהחלפת הבכירים נעשתה לטובת האינטרס הציבורי במקרה זה, וגם לא שפלמור ביקשה לעזוב את התפקיד ביוזמתה.

נאיבי לחשוב כי הדחת פלמור היא יוזמה בלעדית של אוחנה, ושהוא לא התייעץ עם מיטיבו ראש הממשלה. נאיבי להניח שהוא אינו מבקש לגמול לנתניהו, ששלף אותו מספסלי הליכוד האחוריים ומינה אותו לשר משפטים. גם גל עריפת הראשים במשרד התקשורת תחת דודי אמסלם מעיד על כך שראש הממשלה הפך את ממשלת המעבר לכלי שנועד לשרת את האינטרסים האישיים שלו.

אין ספק שאוחנה גם קיבל השראה מנתניהו שהפך ממשלת מעבר לכלי כדי לשרת את האינטרסים האישיים והפוליטיים שלו (הדחתם של איילת שקד ונפתלי בנט, מינויים של רפי פרץ, בצלאל סמוטריץ' וכן אוחנה וכץ). אין ספק גם שמינויה הצפוי של פלמור לחברה בוועדת האיתור לבחירת פרקליט המדינה הבא, אינה משרתת את נתניהו. גם עדיף שאישה ששירתה את שרת המשפטים ציפי לבני ואת הבאה אחריה, איילת שקד (זו נבלה וזו טריפה עבור נתניהו), ובעיקר נחשבת למקצועית ונקיה תהיה כמה שיותר רחוק מהאירוע ושהוא ינוהל על ידי שחקנים שהם שפוטים של ראש הממשלה.

אם זה מה שעושה נתניהו ומשרתיו בממשלת מעבר, מעניין מה הם מתכוונים לעשות אם הם יעלו לשלטון ויהפכו לממשלה קבועה. לכן, שוב, השמירה על שלטון החוק והמנהל התקין יפילו שוב על שני הבכירים שהוציאו את הנחיות והודעות: הרשקוביץ ומנדלבליט. אם שני אלה לא יעצרו את חרפה, הציבור, ובעיקר הפוליטיקאים, יבינו היטב ומיד מה שווין וערכן של המילים היפות שהם כותבים.