משחק הכיסאות: מי יהיה שר האוצר הבא

ככל שמתקרב מועד הבחירות הבאות, ב־17 בספטמבר, וככל שקו הסיום מתחיל להופיע באופק, הזירה הפוליטית נעשית סוערת ויצרית יותר.

הדבר נכון במיוחד לאור הסקרים האחרונים, המשקפים לגוש הימין והחרדים ללא ליברמן 57 מנדטים, ולגוש השמאל והערבים ללא ליברמן 53 מנדטים. מרחב התמרון הקטן הזה מכניס את המערכת הפוליטית ללחץ וגורם לפוליטיקאים להקדיש מאמצים רבים לניתוח האופציות הפוליטיות לקראת היום שאחרי הבחירות.

בני גנץ ובנימין נתניהו צילום: צילום מסך

נכון לעכשיו, ישנם שלושה תרחישים מרכזיים שלפיהם פועלת המערכת הפוליטית: ממשלת ימין צרה בראשות בנימין נתניהו, ממשלת שמאל־מרכז צרה בראשות בני גנץ או ממשלת אחדות של הליכוד וכחול לבן, עם או בלי נתניהו.

מכאן ועד הבחירות, המגרש הפוליטי יעסוק במניפולציות ובספקולציות, שנשענות רובן ככולן על התרחישים הללו. לפי המפה הנוכחית, מתוך התרחישים האלה עולים כמה מועמדים עיקריים לתפקיד שר האוצר הבא, ובראשם איילת שקד, עמיר פרץ וישראל כץ - ובמידה פחותה יותר גם שר האוצר הנוכחי משה כחלון.

כל אחד מהמועמדים האלה מגיע עם אג'נדה שונה, לעתים הפוכה לגמרי מזו של מתחרו. בהתאם לתרחיש הפוליטי, לכל אחד מהם גם מידת לויאליות שונה לראש הממשלה שייבחר - ומנופי לחץ שונים לחלוטין.

כך או כך, תפקיד שר האוצר יהיה לא רק הסחורה החמה ביותר עבור הפוליטיקאים החזקים ביותר, אלא גם עמדת ההשפעה הגדולה ביותר, לאחר ראש הממשלה. "כלכליסט" עורך מיפוי של התרחישים הפוליטיים העיקריים ביום שאחרי הבחירות.

1. ממשלה צרה בראשות נתניהו, ישראל כץ שר האוצר 

הרכב הממשלה: הליכוד, איחוד מפלגות הימין, ישראל ביתנו, ש"ס ויהדות התורה - 67 מנדטים

ישראל כץ צילום: רויטרס

 ישראל כץ מעוניין להמשיך ולכהן כשר החוץ, תפקיד שאותו ממלא מאז מאי. אבל בתרחיש של ממשלה צרה, שבה נתניהו ייעמד על הרגליים האחוריות כדי ששקד לא תחזור לתיק המשפטים, הוא עשוי להציע לה כפיצוי את תיק החוץ. כדי שזה יתאפשר, הוא יזיז את ישראל כץ לאוצר. היתרון בכך מבחינתו של נתניהו הוא שתיק האוצר יישאר בידי הליכוד, בזמן ששקד תשוטט בעולם ולא תתקרב למערכת המשפט.

2. ממשלת אחדות בראשות נתניהו, גנץ שר החוץ, ליברמן שר ביטחון, ישראל כץ שר אוצר

הרכב הממשלה: הליכוד, כחוללבן וישראל ביתנו - 70 מנדטים

כחול לבן הכריזו שלא יהיו מוכנים לשבת בממשלה בראשות נתניהו. 

משה כחלון צילום: רויטרס

3. ממשלה צרה בראשות נתניהו, משה כחלון שר האוצר

הרכב הממשלה: הליכוד, איחוד מפלגות הימין, ישראל ביתנו, ש"ס ויהדות התורה - 67 מנדטים

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן אמנם הכריז כי יכפה ממשלת אחדות לאומית ללא המפלגות החרדיות, אך אם כחול לבן לא תסכים להצטרף לממשלה כזו ויווצר מבוי סתום, ייתכן שליברמן יצטרך לחבור שוב אל נתניהו. במצב כזה, השאלה הגדולה היא איך ישב ליברמן עם החרדים תחת רשימת התנאים שהציג שלשום, שאותם דוחים החרדים, הכוללים את חוק הגיוס במתכונתו המקורית, תיקי הפנים והבריאות לישראל ביתנו וקיצוץ בקצבאות הילדים מהילד החמישי.

אם כנגד כל הסיכויים ייפתרו המחלוקות בין נתניהו לליברמן ובין ליברמן לחרדים, בתרחיש זה נתניהו יהיה ראש הממשלה וליברמן שר הביטחון - וכך תסלל דרכו של משה כחלון לכהונה נוספת במשרד האוצר.

מצב כזה ייצר בעיה מול יו"ר איחוד מפלגות הימין איילת שקד. בבלפור לא רוצים לראות את שקד חוזרת למשרד המשפטים ויתר התיקים הבכירים כבר חולקו, ולכן נתניהו ימצא את עצמו בבעיה וייתכן שיידרש להזיז את כחלון מהאוצר. גורמים פוליטיים מעריכים שלא בטוח שכחלון יצטער על כך יותר מדי, שכן הוא עדיין פגוע מכך שמפלגת כולנו התרסקה בבחירות האחרונות, למרות הצ'ופרים וההטבות שהרעיף על הציבור.

4. ממשלת אחדות בראשות גנץ בלי נתניהו, האוצר הולך לליכוד

הרכב הממשלה: כחול לבן, הליכוד וישראל ביתנו-| 70 מנדטים או כחול לבן, הליכוד, יהדות התורה וש"ס - 65 מנדטים

תרחיש זה מבוסס על כך שנתניהו יעזוב את הפוליטיקה, אולי בתמורה להסדר טיעון. במקרה כזה, תיק האוצר יינתן לח"כ בולט מהליכוד, אולי ישראל כץ, ויאיר לפיד יהיה שר חוץ. כחול לבן גייסה ערב הבחירות לשורותיה את יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שייועד למשרת שר האוצר.

אבל נראה שאם כחול לבן תרכיב את הקואליציה, היא תצטרך לתת את התיק הזה לאחת השותפות הבכירות. בנוסף, גורמים במפלגה חוששים לתת את תיק האוצר לניסנקורן בגלל זיהויו עם ההסתדרות.

5. ממשלה צרה בראשות נתניהו, איילת שקד היא שרת האוצר

הרכב הממשלה: הליכוד, איחוד מפלגות הימין, ישראל ביתנו, ש"ס ויהדות התורה - 67 מנדטים

איילת שקד צילום: עמית שעל

מאחר שכץ מעוניין בתיק החוץ, ליברמן בביטחון ושקד תדרוש את אחד משלוש התיקים הבכירים, מה שנותר הוא תיק האוצר. באיחוד מפלגות הימין אומנם דורשים עבורה את תיק המשפטים, אבל גם מבינים שייתכן בהחלט שיצטרכו לוותר עליו. נתניהו, ישמח לתת לשקד האהודה את תפוח האדמה הלוהט הזה, שכבר הצליח לחסל את הפופולריות של כוכבים פוליטיים קודמים, כמו יאיר לפיד ומשה כחלון. הדבר יהיה נכון במיוחד לאור הגירעון.

6. ממשלה צרה בראשות נתניהו, עמיר פרץ הוא שר האוצר

הרכב הממשלה: הליכוד, איחוד מפלגות הימין, ש"ס, יהדות התורה והעבודה־גשר - 62 מנדטים

עמיר פרץ צילום: אוראל כהן

ראשי העבודה־גשר עמיר פרץ ואורלי לוי־אבקסיס כבר הודיעו שלא יישבו בממשלתו של נתניהו אם יוגש נגדו כתב אישום. לפי שעה, הרשימה שלהם מקבלת 5 מנדטים בסקרים, וקיים חשש שלא תעבור את אחוז החסימה. אם החשש הזה יתבדה, והעבודה־גשר בכל זאת תצטרף לממשלת נתניהו, יוכל פרץ לקבל את תיק האוצר, או לחזור למשרד הביטחון. כראש מפלגה חברתית, יופעל על פרץ לחץ לקחת את האוצר ולממש את האג'נדה שלו: סיוע לחלשים, לפריפריה, הוזלת יוקר המחיה ועוד. לוי־אבקסיס דורשת את תיק הבריאות, שאותו דורש גם

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מיהדות התורה.

7. ממשלה צרה בראשות גנץ, עם רשת ביטחון של הרשימה המשותפת. ליברמן שר הביטחון, אהוד ברק שר החוץ, עמיר פרץ שר האוצר

כחול לבן, המחנה הדמוקרטי, העבודה־גשר, ישראל ביתנו והרשימה המשותפת ימליצו על גנץ. משום שהרשימה המשותפת לא תהיה שותפה

לקואליציה, זה ישאיר את גנץ 52 מנדטים - והצורך למצוא שותפים נוספים לקואליציה, למשל המפלגות החרדיות. בתרחיש זה, קיימת גם אפשרות שתיק הביטחון יילך לאהוד ברק, ואז האוצר יילך אל ליברמן.

האג'נדה של המועמדים: חברתי, ניאו־ליברלית וליכודניק מובהק

כל אחד מהמועמדים הבולטים להיות שר או שרת האוצר הבאים מגיע עם אג'נדה חברתית־כלכלית שונה מאוד.

איילת שקד, למשל, מאמינה אדוקה בשוק חופשי וסבורה שעודף רגולציה הוא גורם מרכזי לעלייה ביוקר המחיה והיא שואפת לצמצם ככל הניתן את הרגולציה והמעורבות הממשלתית. ערב הבחירות האחרונות הכריזה שקד כי הימין החדש תפעל להקל על רישוי עסקים, לצמצום בירוקרטיה קיימת, להוריד את נטל המס הישיר והעקיף, להסיר חסמים לתחרות ולערוך רפורמה במנגנוני הדיווח וגביית המס. שקד דרשה גם לאסור על שביתת עובדים בשירותים חיוניים, לחייב בוררות חובה בסכסוכי עבודה שעובדי שירותים אלה הם צד להם ולפתוח לתחרות מונופולים וקרטלים ממשלתיים, כמו חברת החשמל, רכבת ישראל, דואר ישראל, רשות הנמלים ורשות שדות התעופה. סעיף נוסף במצע הימין החדש הצהיר על התנגדות המפלגה ל"עודף חקיקה, הפוגע קשות בכלכלה ומעלה את מחיר השירותים".

מדיניותו הכלכלית־חברתית של ישראל כץ תהיה, אם ימונה לשר האוצר, שיקוף של מדיניות הליכוד. סביר שכץ לא יעלה מסים אלא בלית ברירה, לנוכח עמדתו של נתניהו שהורדת מסים מהווה "דלק סילוני לצמיחה". עם זאת, נתניהו נתן יד למהלך של יאיר לפיד מ־2013 להעלות

את המע"מ.

עוד ניתן ללמוד על האג'נדה של כץ מהעשור האחרון שבו כיהן כשר התחבורה. בתפקיד זה, כץ פעל לחיבור הפריפריה למרכז ותמך בביצוע השקעות ברכבת לשם כך. בתחום הנמלים, כץ עודד מכרזים להקמה והפעלה של נמלים פרטיים באשדוד ובחיפה, שיתחרו בנמלים הוותיקים הפועלים שם, ומכך ניתן להסיק שכץ מעוניין בשבירת מונופולים ממשלתיים. עוד בתקופתו, ב־2013, חתם כץ על הסכם שמיים פתוחים עם האיחוד האירופי לפתיחתם בהדרגה של שמי ישראל בפני כל חברות התעופה. מהלך זה נועד להוזיל את מחירי הטיסות ולהביא לצמיחה במספר הטסים מישראל ואליה.

עמיר פרץ הוא מחוקק חברתי, שגם שימש כיו"ר המיתולוגי של ההסתדרות. האג'נדה של פרץ מובהקת: כבר ב־1999 הוא דרש להעלות את שכר המינימום ל־1,000 דולר, ובעקבות הצטרפותו לממשלה ב־2006 נקבעה העלאתו של שכר המינימום, הורחב סל התרופות, צומצם כוחן של חברות כוח אדם המעסיקות עובדי קבלן ונחתם צו המחייב כל מעסיק בישראל לשלם פנסיה לכל עובד.