$
משפט

פרשות המרמה בבזק: שימוע לפני כתב אישום לאלוביץ' ובכירים לשעבר

אחרי תיק 4000: הפרקליטות זימנה בכירים לשעבר בקבוצת התקשורת לשימוע על עבירות מרמה, שיבוש הליכים ועבירות על חוק ני"ע. מדובר בשתי פרשיות - הוצאה במרמה של 110 מיליון שקל מקופת החברה, והדלפת מידע עסקי רגיש לאלוביץ' במסגרת אישור עסקאות בעלי עניין

תומר גנון וליטל דוברוביצקי 18:3201.09.19

הפרקליטות זימנה לשימוע לפני כתב אישום את בעל השליטה לשעבר בקבוצת התקשורת בזק, שאול אלוביץ', על עבירות מרמה, שיבוש הליכים וני"ע בהם עבירות דיווח חמורות.

 

מלבד אלוביץ' זומנו לשימוע בכירים לשעבר בקבוצה בעבירות מרמה ודיווח שונות, בהם המנכ"לית סטלה הנדלר (שלה מיוחסת גם עבירת שיבוש); הדירקטור אור אלוביץ' בנו של שאול; מזכירת החברה לשעבר לינור יוכלמן; מנכ"ל yes לשעבר רון איילון; סמנכ"ל הכספים לשעבר של yes מיקי ניימן; היועץ האסטרטגי לשעבר של בזק אלי קמיר.

 

הנדלר וקמיר על פי כתב החשדות, זומנו לשימוע על ביצוע מרמה והפרת אמונים לאור התנהלותם מול מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, ועד המדינה בתיק 4,000, שלמה פילבר. בנוסף זומן לשימוע יד ימינו לשעבר של אלוביץ' בקבוצת יורוקום, וסמנכ"ל הפיתוח העסקי לשעבר בבזק, עמיקם שורר. לשורר מיוחסות עבירות מרמה באחת משתי הפרשיות שנחקרו.

 

בנוסף להם זומנו לשימוע עובדים נוספים.

 

 

 

מכתבי השימוע נוגעים לשתי פרשיות שנחקרו ברשות, כאשר במסגרת הפרשה השלישית שנחקרה ביחד עם המשטרה (תיק 4,000) זומנו כבר לשימוע המעורבים, בהם ראש הממשלה ושר התקשורת לשעבר, בנימין נתניהו, וכן אלוביץ' על ביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים.

 

פרשיית בזק הראשונה שנכלל בשימוע הנוכחי נוגעת להוצאה במרמה של 110 מיליון שקל, מתוך 170 מיליון שקל אפשריים מקופת בזק, כתמורה נוספת לאלוביץ' על מכירת מניותיו ב-yes לבזק בעסקת בעלי עניין משנת 2015. אותה עסקה שבתיק 4000 נטען שנתניהו זירז את חתימתו עליה בתמורה לשוחד - סיקור מלטף באתר וואלה.

 

מתווה העסקה כלל את התמורה הנוספת אם החברה הייתה עומדת ביעד תזרים מזומנים חופשי. הפרקליטות סבורה שישנן די ראיות המוכיחות שבדו"חות החברה הוצגו מצגי שווא לפיהם בזק עמדה ביעדים, שהתבסס על מניפולציות חשבונאיות שונות שביצעו בכירים בחברה בהנחיית אלוביץ' בתמורה לבונוסים ולקידום. כך למשל על פי כתב החשדות, מנכ"ל yes לשעבר רון איילון קיבל בונוס של 500 אלף שקל שהיה מותנה בהשגת היעד שבו חפץ אלוביץ' על מנת שיוכל להוציא את הכספים מהחברה.

 

 אלוביץ' אלוביץ' צילום: אוהד צויגנברג

 

 

הפרשייה השנייה עוסקת במרמה של אלוביץ' מול הוועדות הבלתי תלויות שהקימה בזק בכדי לאשר עסקאות בעלי עניין שבהן רצה. זאת תוך הדלפה של מידע עסקי רגיש לצד השני בעסקאות - חברות פרטיות בשליטתו. מדובר גם כאן בעסקת בזק-yes וכן בעסקת חלל תקשורת-yes שהיו שוות לאלוביץ' כשני מיליארד שקל בסך הכל.

 

נציין כי הנדלר, שורר ואור אלוביץ' נחקרו במקביל בתיק 4000 על ביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. המשטרה ורשות ני"ע המליצו בתיקים אלה להעמיד אותם לדין על סיוע להפרת אמונים. עם זאת הוחלט בפרקליטות לא לזמן אותם לשימוע בתיק 4000.

 

"פילבר העביר לקמיר ולהנדלר מסמכים פנימיים"

 

כאמור כתב החשדות בשתי פרשיות בזק, קשור קשר ישיר גם לתיק 4000. לאחר מינויו של שלמה פילבר, עד המדינה בתיק 4000, למנכ"ל משרד התקשורת "נרקמה בינו לבין קמיר, יועץ לבזק לשעבר, והנדלר, מנכ"לית בזק לשעבר, מערכת יחסים פסולה, חשאית וחריגה, שנסבה על ענייניה הרגולטוריים של בזק".

 

על פי הודעת הפרקליטות, במסגרת מערכת היחסים העביר פילבר לקמיר והנדלר, וכן לאלוביץ וגורמים נוספים בבזק, מסמכים פנימיים של משרד התקשורת, טיוטות מסמכים רשמיים בטרם פרסומם, וחומרים נוספים, תוך שהוא מסתיר זאת מגורמי המקצוע במשרד. קמיר והנדלר אף העבירו לפילבר הערות למסמכים אלה וכן הנחיות לגבי אופן פעולתו במשרד התקשורת בקשר לנושאים הנוגעים לקבוצת בזק ועסקיו של אלוביץ. לקמיר והנדלר מיוחסת עבירת מרמה והפרת אמונים.

 

להנדלר ולשאול אלוביץ' מיוחסת עבירת שיבוש מהלכי משפט, בגין מחיקת הודעות ממכשיריהם הניידים במטרה לשבש חקירה, מיד כאשר נודע להם על החקירה.

* על אף שבכתבי חשדות מיוחסת להנדלר העברת מסמכים ספורים לאלוביץ' ומקורביו מהוועדות הבלתי תלויות, הפרקליטות החליטה לא להעמיד אותה לדין על עבירות מרמה בסעיף זה * על אף שבכתבי חשדות מיוחסת להנדלר העברת מסמכים ספורים לאלוביץ' ומקורביו מהוועדות הבלתי תלויות, הפרקליטות החליטה לא להעמיד אותה לדין על עבירות מרמה בסעיף זה

 

 

פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), ליאת בן ארי, קיבלה את המלצת רשות ני"ע והפרקליטים שמלווים את התיק מאז נפתחה החקירה ביוני 2017, והורתה לזמן לשימוע את המעורבים המרכזיים. את שתי פרשיות בזק ותיק 4000 מלווה כיום צוות של ארבעה פרקליטים ממחלקת ני"ע בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), בראשות מנהלת המחלקה עו"ד יהודית תירוש-גרוס.

 

פרקליטו של שאול אלוביץ, עו״ד ז׳ק חן מסר בתגובה: ״שנתיים לאחר שחקירת תיק בזק הסתיימה קיבלנו היום כתב חשדות, כאשר אנחנו בעיצומו של הליך שימוע בתיק 4000. מבחינה אנושית ניתן ונכון היה להמתין עם ההודעה עד להשלמת הליכי השימוע, וקבלת החלטה. וודאי שניתן היה לעשות כן שהרי שנתיים תמימות היה התיק מונח על שולחן הפרקליטות״.

 

מפרקליטיה של סטלה הנדלר, עו"ד נתי שמחוני ואסף קליין לא נמסרה תגובה.

 

עורכי דינו של אלי קמיר, שרון קלינמן ומיכאל נאור, מסרו בתגובה: הן המשטרה והן הרשות לניירות ערך המליצו לסגור את התיק נגד אלי קמיר, לאחר שנמצא כי לא עבר כל עבירה. אנו משוכנעים כי גם הפרקליטות תמצא במהלך השימוע כי כל פעולותיו היו מקצועיות ונעשו כדין.

 

עו"ד יעל גרוסמן ועו"ד ארז הראל, באי כוח ניימן מסרו: נעלה טענותינו בשימוע. מקווים שיאזינו לנו בלב פתוח ומאמינים שיקבלו טענותינו.

 

עו"ד בעז בן צור, בא כוח יוכלמן: אנו סבורים ובטוחים שלאחר השימוע תתקבל החלטה שאין מקום להגיש כתב אישום.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x