מבקר המדינה: "העיכוב בפרסום הדו"חות - קל ומתבקש"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, הציג היום (ג') את "הרפורמה לביקורת בונה" בכנס ועידת המשפט הישראלית ה-8.

בנאומו, הציג המבקר את דחיית פרסומם של דו"חות רגישים כ"עיכוב קל במועדי הפרסום, שתוכננו שמתבקש, היות שמחובתי כמבקר נכנס לעבור על הדו"חות וללמוד אותם".

כזכור, כלכליסט חשף השבוע שהעיכוב בפרסום הדו"חות גרם לכך שדו"חות רגישים בנושאי הגירעון התקציבי ומחיר למשתכן לא יפורסמו בתקופת הבחירות.

עוד אמר אנגלמן בוועידה כי "נושאים הקשורים למנהל תקין וטוהר המידות ישולבו בעבודת ביקורת המדינה, לצד תחומים נוספים. חששות למעשים פליליים ועבירות משמעת אשר יעלו במהלך עבודת הביקורת יועברו ליועץ המשפטי לממשלה".

מתניהו אנגלמן צילום: עמית שאבי

עם זאת, הדברים נאמרו רק בסיכום ובדברים על הרפורמה עצמה לא היתה כמעט כל התייחסות לנושאי טוהר מידות וחשיפת שחיתות והם לא הוזכרו כדגשים.

אנגלמן שב והדגיש ש"ביקורת מהווה כלי לטיוב פעולת הגופים המבוקרים, אך את קבלת ההחלטות יש להותיר לנבחרים". עוד ציין כי "תשומת לב תינתן גם לעידוד מצוינות ויוזמות בקרב הגופים המבוקרים תוך שילוב מידתי של חיזוקים חיוביים בגין שיפורים ופעולות בולטות לטובה".

המבקר הודיע שהביקורת תתמקד בעתיד בנושאים חברתיים ובנושאים שיוכרזו כיעדים לאומיים. כן הכריז שישלב טכנולוגיות חדשניות בעבודת הביקורת. הוא פרט את חזונו הכולל "מיצוב ביקורת המדינה כביקורת בונה, רלוונטית ואפקטיבית, הצופה פני עתיד, תוך התמקדות בהלימה ליעדים לאומיים" וכן "מיקוד בסיכונים המהותיים המשפיעים על המבוקרים".

נושאים בעלי אופי חברתי

אנגלמן אמר ש"משרד המבקר יעמוד מדי שנה על התחומים המוגדרים כיעדים לאומיים ויבחן את הצעדים השונים אותם ביצעה הממשלה בדרך לעמידה ביעדים אלו. כך ייבחנו סוגיות כלל ארציות הנוגעות לתושבים רבים, כגון: סוגית הדיור – התמשכות הליכי בנייה, חיזוק הפריפריה, הפחתת רגולציה / בירוקרטיה ועוד".

לדבריו, "נתמקד בנושאים בעלי אופי חברתי, כגון: טיפול הממשלה באוכלוסיות ראויות לקידום - בין אם המדובר במערך הדיור הציבורי או בהגברת הביטחון האישי במגזר הערבי. נפעל לשלב נגזרות חברתיות בביקורות בגופים, כגון: בחינת מערך הנחות לנזקקים ברשות ציבורית מבוקרת".

התוכניות שהציג המבקר ביטאו שוב ושוב ביקורת על שיטת העבודה הנוכחית של משרדו. כך למשל, ההסתמכות הרבה על מסמכי המבוקרים. אנגלמן אמר: "נפעל להרחיב את השימוש בהליך שיתוף הציבור ובכלי ביקורת משלימים (מעבר לעיון במסמכי מקור ותשאול בעלי תפקידים). נקיים ביקורות פתע במרכזי שירות לתושב (למשל במוקדי קבלת קהל), נבדוק את השירותים הניתנים לאזרח באתרי האינטרנט ונערוך סקרים ותצפיות".

"בנוסף במידת הצורך ניוועץ עם מומחים מהאקדמיה ונקיים השוואות בינלאומיות כדי לבחון את היחס שבין הנהוג בישראל לעולם, בסוגיות נשוא הביקורת". עוד הכריז ש"נגביר השימוש בכלי ביקורת ממוחשבים, בכריית מידע ממערכות המידע וניתוח נתונים כספיים. נפעל להקים יחידת מחקר".

לטענת אנגלמן, "עד היום על פי רוב נעשה שימוש בסוג ביקורת אחד (ביקורת הציות). בהובלתי סוגי הביקורת יגוונו ויכללו תחומים שונים: ביקורות אסטרטגיות, שבוחנות את תהליך גיבוש האסטרטגיה בגוף המבוקר והחלופות; ביקורות פיננסיות - שעוסקות בנתונים הכספיים, במהימנותם ובסיכונים השונים; ביקורות תהליכיות הבוחנות יעילות; ביקורות ציות, הבוחנות עמידה בכללי מנהל תקין ובהנחיות חוק ודין. וביקורות מחשוב".

והוסיף כי "יש צורך לשנות את תמהיל כח האדם במשרד המבקר". סביר  שדברים אלה נועדו להסביר מדוע עצר אנגלמן את תהליכי הקליטה של כל העובדים החדשים במשרד.

הוא אמר: "לצד עורכי דין, רואי חשבון וכלכלנים, נפעל לגייס מומחי מחשוב ומערכות מידע וכן אנשי מקצוע בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות לשם עריכת ביקורות בתחומי ליבת העשייה של הגופים".

המבקר הודיע על שינוי מבנה הדו"חות, כולל תקציר שיכלול את חמשת הממצאים המרכזיים וחמשת ההמלצות המרכזיות וכן אומדנים של היחס בין ההוצאה הנדרשת לתיקון הליקויים לתמורה. לדבריו, השינויים ייושמו כבר בפרסום הדו"חות הקרובים - שעוכבו, בין היתר כדי לשלב בהם ממצאים חיוביים.