מקומות 90-81: מרם בלינקוב ועד דיוויד מרקוס

מקום 81: רם בלינקוב, יו"ר נת"ע

דרוש קטר

רם בלינקוב צילום: גיא אסיאג

על פי הודעת משרד התחבורה מיוני האחרון, פרויקט הקו האדום, הראשון שבקווי הרכבת הקלה בתל אביב עומד בלו"ז הפיתוח וצפוי להיפתח בעוד בספטמבר 2021. מי שאמור להשיק את הקו הוא רמי בלינקוב, יו"ר נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), החברה שאחראית על פרויקט.

קשה להפריז בחשיבותו של הקו האדום, שאמור לחבר בין חמש ערים מפתח תקוה עד בת ים ולהוריד 50–100 אלף מכוניות מהכביש. אבל אפילו הקו הזה הוא טיפה בים, כשלוקחים בחשבון שמדי שנה גדל צי הרכב בכ־130 אלף מכוניות חדשות. מה שאומר שבלינקוב אמור לוודא שהקו הירוק והקו הסגול, המיועדים לנסיעה בסוף 2025, יתקדמו בלו"ז ובתקציב שנקבע עבורם - אחרת פקקי התנועה של היום הם רק הקדימון לגיהנום שיהיה במרכז בעוד חמש שנים.

בלינקוב נכנס לתפקידו (שירש מיאיר שמיר) במרץ 2019; כיוון שתקופת כהונתו של דירקטור בחברות הממשלתיות היא שלוש שנים, המשמעות היא שבלינקוב יגזור את הסרט של הקו הראשון זמן קצר מאוד לפני שיעזוב את תפקידו. מי שלא יגזור את הסרט יחד איתו הוא יהודה בר און, המנכ"ל היוצא של נת"ע, שעשה עבודה מרשימה מאוד בפרויקט אבל בתחילת החודש סיים את תפקידו על רקע חילוקי דעות עם בלינקוב. עשרת הסמנכ"לים בנת"ע פנו לשרי האוצר והתחבורה וביקשו שיכפו על בר און להישאר, ובלינקוב ענה להם שהם אינם מבינים את מקומם. אחרי בר און התפטר גם מקורבו המשנה למנכ"ל שי יפתח. עוד קודם לכן התפטרו היועמ"שית טל דגן, סמנכ"ל התכנון ניר קוגל וסמנכ"ל המשאבים שרון וולפר. בלינקוב נותר עם שדרה ניהולית שבורה, כשברקע החשב הכללי הולך מכות עם מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות על השאלה מי ינצח על הקונצרט של המטרו. כך שאם בעוד שנתיים לא תוכלו לקנות כרטיס לרכבת התל אביבית הראשונה, יהיה אפשר לסמן את הרגע שבו הכל החל להתפרק.

ליאור גוטמן

מקום 82: ג'ארד קושנר, חתנו של הנשיא טראמפ ויועצו הבכיר ודיוויד פרידמן, שגריר ארה"ב בישראל

סערת "עסקת המאה" בדרך

מימין: קושנר ופרידמן. יחפשו שיתוף פעולה צילומים: נדב נויהויז, בלומברג

שני אמריקאים יהודים המקורבים מאוד לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הם למעשה אנשי הקשר של האיש החזק בעולם לישראל ומשמשים בפועל כשליחיו לאזור, לצד השליח המיוחד אבי ברקוביץ (שהחליף את ג'ייסון גרינבלט בתחילת ספטמבר). אחד מהם, דיוויד פרידמן, יושב פה באופן קבוע כשגריר ארצות הברית בישראל. השני, ג'ארד קושנר, חי עשר דקות נסיעה מהבית הלבן ונשוי לבתו של טראמפ איוונקה; תוארו הרשמי, "יועץ בכיר לנשיא", אפילו לא מגרד את ההשפעה שיש לו במסדרונות הבית הלבן.

פרידמן, עו"ד יהודי דתי שחגג את טקס הבר־מצווה שלו בכותל, הוא כנראה השגריר האמריקאי הכי פרו־ישראלי שכיהן בתפקיד. ביוני האחרון, למשל אמר בראיון ל"ניו יורק טיימס" כי לישראל יש זכות לספח חלקים משטחי הגדה המערבית. גם כשקושנר מדבר זה נשמע כמו יישור קו עם ממשלת נתניהו. גם אצל קושנר, החתן הצעיר (38) של טראמפ, הזהות היהודית היא אלמנט מעצב באישיות.

קושנר ופרידמן הם הציר המרכזי בעיצוב "עסקת המאה" המפורסמת, ההצעה של ממשל טראמפ להסכם בין ישראל לפלסטינים, שפרסומה הרשמי נדחה שוב ושוב. קושנר אמר בעבר שהתכנית תאפשר לישראל ולפלסטינים נקודת פתיחה טובה לטיפול בסכסוך, וכמו טראמפ הוא מדבר עליה כתוכנית עסקית שתסייע לשני הצדדים לחיות חיים טובים יותר. האתגר הגדול שלהם יהיה ניווט בתוך הסערה שתתעורר לבטח, והאם ההתייצבות שלהם לצד ישראל תאפשר להם ולטראמפ לגייס שיתוף פעולה גם ברמאללה.

עמיר קורץ

מקום 83: בצלאל סמוטריץ', שר התחבורה

נישואי תועלת עם נתניהו

בצלאל סמוטריץ' צילום: אלכס קולומויסקי

קשה להאמין, אבל בתחילת 2015 היה בצלאל סמוטריץ' פעיל פוליטי זוטר ששובץ במקום לא ריאלי במפלגת האיחוד הלאומי, ונודע בעיקר בשל חסימות כבישים בעת תוכנית ההתנתקות וארגון "מצעד הבהמות" בירושלים. ארבע שנים ושלוש מערכות בחירות מאוחר יותר, ביוני האחרון, סמוטריץ' עמד בראש האיחוד הלאומי (שפעלה במסגרת רשימת ימינה), ומונה לשר התחבורה ולחבר הקבינט.

הדרך למעמד הזה ניזונה מהכריזמה של סמוטריץ', ומהיותו נער פוסטר רהוט ומשכנע של הימין העמוק - אבל גם מהטנגו שהוא ניהל מול ראש הממשלה נתניהו, אחד־קדימה־שניים־אחורה. סמוטריץ' לא היסס לבקר את נתניהו בחריפות. כשבית משפט אסר על קיום אירוע בהפרדה מגדרית בעפולה, סמוטריץ' השתלח בנתניהו בטוויטר: "ראש ממשלה ש־100% מהטרלול הזה מתרחש במשמרת שלו. אפס מנהיגות, אפס משילות". רק לאחר שנתניהו זימן אותו לשיחת נזיפה הסכים השר הצעיר לחזור בו. אבל מתחת לשמיכת ההשתלחויות הזו, סמוטריץ' ונתניהו יש יחסי תועלת הדדיים. סמוטריץ' מספק לנתניהו את הסחורה: במו"מ שקיים עם הליכוד באפריל 2019 סמוטריץ' דרש לכלול בהסכם הקואליציוני סעיף המחייב את כל השותפים לתמוך בחקיקת "חוק החסינות"; רק לאחר התרעומת הציבורית הודיע נתניהו שהחוק לא ייכלל בהסכם. בכיוון ההפוך, המאמצים של נתניהו לאחד את גוש הימין באופן שיבטיח את המשך שלטונו, ויקנה לו חסינות מהעמדה לדין, מקנים לסמוטריץ' כוח גדול בהרבה מזה שמשתקף ממספר המנדטים שלו.

צבי זרחיה

מקום 84: יריב לוין, שר התיירות

יוביל את משחק הפוקר להרכבת ממשלה מטעם הימין

יריב לוין צילום: עמית שעל

לוין, שר התיירות, נחשב היועץ הקרוב של נתניהו. בקדנציה הקודמת, כשר המקשר בין הממשלה לכנסת, הוא היה מעורב בכל מהלך פוליטי של נתניהו, הן בתוך הליכוד והן בתוך הקואליציה. נתניהו, שסומך עליו, הציע לו את תיק המשפטים לאחר שפיטר את איילת שקד. כל בכיר אחר בליכוד היה קופץ על ההזדמנות, אבל לוין סירב להצעה, באומרו "שאין תועלת לכהן בתפקיד זמני". לוין ונתניהו חולקים תפישה דומה לגבי השינויים הנדרשים במערכת המשפט, תוך הקטנת כוחה של הרשות השופטת. לוין שואף להיות שר משפטים קבוע, כדי שיוכל לממש את חזונו להגברת "המשילות": הגבלת מידת ההתערבות של בית המשפט בהחלטות של הכנסת והממשלה, שינוי השיטה לבחירת השופטים, עריכת שימוע ציבורי בכנסת למועמדים לשופטים, ביטול שיטת ה"סניוריטי" לפיה השופט המבוגר ביותר בבית המשפט העליון נבחר לכהן כנשיאו עד הגיעו לגיל 70, וצמצום זכות העתירה נגד החלטה שלטונית.

בינתיים הוא נקרא על ידי נתניהו להוביל מו”מ מטעם כל גוש הימין המאוחד (ימינה, שס, יהדות התורה והליכוד) להרכבת הממשלה.

צבי זרחיה

מקום 85: גדעון סער, חבר כנסת מהליכוד

מחכה להתמודדות מול נתניהו

גדעון סער צילום: עמית שעל

גדעון סער לקח פסק זמן מהפוליטיקה בספטמבר 2014. הוא נשאר מחוץ למשחק במשך שנתיים וחצי, וחזר ב־2107 להתמודד בפריימריס של הליכוד. ההישג שרשם בזירה הפנים־ליכודית הוא לא פחות מפנומנלי: הוא זכה במקום הרביעי, למרות שיו"ר התנועה רה"מ נתניהו נאבק בו בצורה גלויה. בבחירות הנוכחיות הוא הוזז למקום השישי נוכח שריונים.

להישג הזה אין תקדים בליכוד - בייחוד בעידן נתניהו, שמקפיד לגזום יפה־יפה כל ניצן של מנהיגות שעלולה לאיים עליו. סער, מצדו, לא היסס לסמן את היעד: כבר ב־2017 כשהודיע על שובו הוא הבהיר שהוא שואף להוביל את הליכוד ואת ישראל. נתניהו לקח את האיומים האלה ברצינות הראויה, ובסוף 2018 האשים את סער ואת הנשיא ריבלין בתכנון קנוניה שבמסגרתה אמור היה ריבלין, אחרי ניצחון הליכוד בבחירות, להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על סער, במקום על נתניהו, ואף יזם חוק שאוסר מהלך כזה.

מהלך התגובה של סער לא איחר לבוא: במו"מ הקואליציוני שאחרי בחירות אפריל, כשהליכוד ביקש להכניס להסכמים סעיף המחייב את כל השותפים לתמוך בחוק חסינות לנתניהו, הודיע סער שיצביע נגד השינוי בחוק. העמידה הציבורית האמיצה נבעה מכך שסער קרא נכונה את המציאות הפוליטית והעריך שלא ימונה לשר.

השנה הקרובה תהיה שנת מפתח: אם יוגשו נגד נתניהו כתבי אישום שיאלצו אותו לפרוש מראשות הממשלה ומראשות הליכוד, סער יתמודד על ראשות המפלגה. בינתיים הוא ממתין בסבלנות.

צבי זרחיה

מקום 86: מירי רגב, שרת התרבות

תמשיך להיות השכפ"צ של נתניהו?

מירי רגב צילום: אורן אהרוני

גם בשנה האחרונה המשיכה מירי רגב לספק הגנה וחנופה לראש הממשלה בנימין נתניהו, לרעייתו שרה וגם לבן יאיר. למרות הגיבוי הנרחב שהעניקה לנתניהו, בפברואר 2019, ערב הבחירות לכנסת ה־21, בלט היעדרה בצילום סלפי של נתניהו עם הצמרת הגברית־אשכנזית של הליכוד - גלעד ארדן, גדעון סער, יולי אדלשטיין, יואב גלנט, ישראל כץ וניר ברקת.

היעדרה של רגב מהתמונה, שהגיע לאחר ירידה ניכרת בתדירות ההופעות שלה בתקשורת, עורר גל של ספקולציות והיו שתהו אם סגנונה הבוטה לא מביא נזק יותר מתועלת. באופוזיציה מיהרו לתקוף שהמניע הוא לא פחות מגזענות כלפי מזרחים. רגב הסבירה כי "ראש הממשלה הסביר לי שהמשימה היא להעביר את המתלבטים לימין. זה לא סוד שדפוס ההצבעה בחברה הישראלית הוא לאשכנזים מהשבט הלבן”, דברים שהכעיסו את נתניהו.

לאחר הבחירות באפריל 2019, ציפתה רגב להתמנות לשרת החינוך או לשרה לביטחון פנים בממשלה שלבסוף לא הוקמה על ידי נתניהו. היא עדיין מצפה לתפקיד בכיר בממשלה הבאה, אם יהיה שותף לה.

צבי זרחיה

מקום 87: צחי נחמיאס, בעל השליטה במגה אור

רוכב על הפריחה בענף המרכזים הלוגיסטיים

צחי נחמיאס צילום: לימור זפרני

צחי נחמיאס וחברת מגה אור שבשליטתו היו עד לאחרונה אנונימיים יחסית — אך עלו לכותרות לאחר שהחברה רכשה את אפריקה נכסים, וגם הודות לתנופה הגדולה של ענף המרכזים הלוגיסטיים. מגה אור עוסקת בייזום והשכרה של מרכזים מסחריים ולוגיסטיים, ונחמיאס מחזיק בכ־41% ממניות החברה. נכון להיום, שווי החברה הוא כ־2.45 מיליון שקל, לאחר זינוק של 87% מתחילת השנה. המשמעות היא שהמניות של נחמיאס כבר שוות כמיליארד שקל. 

הסיבה לעלייה המרשימה היא שנחמיאס זיהה בזמן את הפוטנציאל הטמון במרכזים הלוגיסטיים — שכיום, מובילים את הצמיחה בענף הנדל"ן המניב בישראל. במארס השנה, רכשו מגה אור, ביג וקבוצת משקיעים מוסדיים את השליטה באפריקה נכסים. מגה אור רכשה כ־13% ממניות החברה בתמורה לכ־318 מיליון שקל, וכבר ברבעון הראשון השנה, הספיקה לרשום בדו"חות רווח הון של כ־94 מיליון שקל, לאור הרכישה במחירי הזדמנות. גם פעילות הייזום של מגה אור ממשיכה לצמוח, והחברה מקימה במהירות מאות אלפי מ"ר של שטחים להשכרה.

הישג נוסף של נחמיאס ומגה אור הוא המכירה של מרכז מגה לעסקים במודיעין לאיש העסקים רמי אונגר, יבואן קיה, תמורת כ־470 מיליון שקל, בתוספת מע"מ. על עסקה זו, תרשום מגה אור רווח הון של כ־116 מיליון שקל לאחר מס. זאת, לאחר שהחברה כבר רשמה בספריה רווח של כ־110 מיליון שקל על הנכס.

המספרים הללו הופכים אותה לעסקה יוצאת דופן. התשואה נחשבת נמוכה מאוד עבור נכס לוגיסטי בישראל בעסקה בקנה מידה שכזה, ורווח ההון שהצליחה מגה אור לייצר ממכירת הנכס היה פנומנלי.

אורי גלאור

מקום 88: עינת קליש־רותם, ראשת עיריית חיפה

לא מתעניינת בשיקולים לאומיים

עינת קליש־רותם צילום: זהר שחר

באמצע אוגוסט קרה הבלתי יאומן, ובחומת האנטי־תשתיות שראש עיריית חיפה הקימה סביב העיר נרשם סדק ראשון: היא הסכימה, אחרי חצי שנה של מאבק מוזר, לאשר את המשך בניית הנמל החדש. קליש־רותם נבחרה לראשת עיריית חיפה, ושנייה אחרי שנכנסה לתפקיד נבלמו כל התוכניות הארציות לשיפור התשתיות: זה התחיל עם הנמל החדש, המשיך בחשמול הרכבת בכניסה לעיר, והסתיים בעבודות שחברת החשמל אמורה לבצע עבור מפעלים.

קליש דואגת לתושבי עירה, אבל כשלדאגה הזו יש השפעה על שאר חלקי המדינה מבלי של"לא" יהיה נימוק משכנע, זה גורר יותר מהרמת גבה. קחו את הנמל החדש: כשקליש נכנסה לתפקיד הוא כבר היה חצי־בנוי, אחרי מכרז בינלאומי והענקת אישור הפעלה ממשלתי לחברת SIPG הסינית, שאמורה לקבל את המפתח ל־25 שנה כבר מ־2021. קליש הבטיחה לתושבים שדה תעופה, אבל התברר שהמסלול שהיא רוצה להאריך נכנס לתוך הנמל, מה שהעניק לה דריסת רגל בעיכוב הבנייה. אחרי חצי שנה של תחינות, איומים והפרשת קנסות לסינים, היא הסכימה על הארכת המסלול ל־2,000 מטר, מה שיאפשר למטוסים בינוניים להמריא מחיפה ועד מרכז אירופה.

דרך החתחתים הזו חזרה על עצמה גם בניסיונות לחשמל את הרכבת כדי לפתוח את הפקק הגדול של הצפון, בדרך להחלפת תשתיות מהירות מחיפה ועד נהריה; או בניסיונות של חברת החשמל לעמוד בביקוש של המפעלים שם. להוציא את התעשיה מחיפה זה רעיון יפה, אבל לא תמיד הוא עומד במבחן המציאות.

המוקש הגדול של קליש יגיע כשהממשלה הבאה תחליט מה לעשות עם בית הזיקוק של עידן עופר, שאחראי ל־60% מהיצע הבנזין והסולר. דו"ח של מקינזי שהזמינה המועצה הלאומית לכלכלה הציג ארבעה תרחישים: בקצוות יש סגירה מלאה או השארת המתקן, ובתווך שתי פשרות. קליש תהיה שמחה להיות חתומה על סגירת בית הזיקוק.

ליאור גוטמן

מקום 89: משה (מוישי) פרידמן, מייסד ומנכ"ל קמא־טק

מייצר חיבור כמעט בלתי אפשרי בין חרדים להייטק

משה פרידמן צילום: עמית שעל

אם ההייטק החרדי זוקף קומה בשנים האחרונות, למשה פרידמן יש חלק לא קטן בכך. קמא־טק, המיזם שהקימו פרידמן ושותפו השקט אברהמי וינגוט ב־2013 כדי לאפשר השתלבות של חרדים בתעשיית ההייטק, פועל בתחומי ההכשרה, ההשמה והכשרה ליזמות, ושואף להכניס חרדים לענף כיזמים פעילים, ולא רק כעובדים מן העניין. המיזם, שהוקם בשיתוף ד"ר יוסי ורדי, זיקה אב־צוק מסיסקו ואחרים, היה הצעד הראשון המשמעותי בתחום, ופתח את הדלת למאות יזמים.

פרידמן הבין מהר מאוד שקמא־טק כשלעצמה אינה מספיקה, ויצא במרץ המאפיין אותו להרחיב את הפעילות. הם הקימו אקסלרטור מבוקש שקלט כבר עשרות חברות. בהמשך הם הקימו את אמפרסנד, מתחם עבודה דוגמת WeWork המיועד ליזמים מהקהילה החרדית. אמפרסנד, שיצא לדרך ב־2017, הפך ללב של תעשיית ההייטק המגזרית, ומושך לביקור ולהרצאה במקום כמעט כל בכיר בתעשיית ההייטק העולמית שמגיע לישראל. את ההודעה על הגעתם של בכירים כאלה מפרסם פרידמן באמצעות פשקווילים, כרזות הקיר המוכרות מהרחוב החרדי — ואין בכיר שקיבל פשקוויל כזה ולא ירוץ לפרסם אותו מעל כל דפי המדיה החברתית שלו. בימים אלה מתכונן פרידמן להרחבת הפעילות הזו.

עוד מיזם משמעותי של השניים היתה קרן הון הסיכון הצנועה שהקימו, 12אנג'לס, שגייסה מיליוני דולרים לאורך השנים. משקיעי הקרן הם 50 אנשי הייטק מהמובילים בישראל, ביניהם מנכ"לי גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט, וייז, קלטורה ופלאריום; ומשקיעי הון סיכון כגיגי לוי, חמי פרס, יזהר שי, דב מורן, משה ליכטמן, טדי שגיא ואחרים.

מאיר אורבך

מקום 90: דיוויד מרקוס, ראש פרויקט קליברה בפייסבוק

האיש שמכניס את פייסבוק לזירה הפיננסית

דיוויד מרקוס צילום: CNBC

דייוויד מרקוס תמיד היה כוכב בפייסבוק. מארק צוקרברג גייס אותו אישית מפייפאל על מנת שיוביל את אפליקציית פייסבוק מסנג'ר, ותחת הנהגתו של מרקוס היא הפכה מתכונה שמשולבת בפייסבוק לשירות עצמאי משמעותי עם כמעט 1.5 מיליארד משתמשים בחודש. לכן, לא מעט גבות התרוממו כשבמסגרת הליך ארגון מחדש שפייסבוק ביצעה אשתקד נודע שמרקוס יעבור ולהוביל צוות קטן שיעשה משהו עם בלוקצ'יין. אפשר היה לפרש זאת כמעין הורדה בדרגה.

אבל מרקוס, כך התברר, קיבל את אחד הקידומים הגדולים בהיסטוריה של פייסבוק. בשקט־בשקט, במשך יותר משנה, הוא אסף צוות מיומן (מספר 2 בו הוא הישראלי תומר בראל), הכין תוכניות עבודה ואיתר שותפים במטרה להשיק מטבע קריפטו חדש: ליברה, שינוהל על ידי גוף עצמאי שמורכב מ־30 חברות שונות, ויווסת את ערך המטבע בדומה לפעילות של בנק מרכזי. עתה מרקוס עומד בראש קליברה, החברה־בת שהקימה פייסבוק כדי להוביל את פעילות ליברה אצלה.

מרקוס מוביל למעשה יצירה של מטבע לכל דבר שזוכה לגיבוי של בנק מרכזי, אך כזה שמנוהל על ידי תאגיד חברות ולא על ידי מדינה. השקת ליברה מתוכננת אמנם ל־2020, אבל כשהוא יגיע, השפעתו על המערכת הפיננסית יכולה להיות מהותית: מטבע עולמי, שניתן להמיר בקלות וללא עמלה מכל מטבע אחר בעולם, ולהשתמש בו לפעולות כמו העברת כספים מהירה וקלה או תשלום על שירותים מקוונים, ואולי גם מוצרים פיסיים. והכל בסיוע שירותים ואפליקציות נגישות שפייסבוק תפתח באמצעות קליברה, ושגם חברות אחרות יוכלו ליצור. אם המהלך יצליח, ליברה יהפוך לסטנדרט מקובל לביצוע רכישות ועסקאות, ויהפוך את פייסבוק לגורם בעל השפעה מהותית על המערכת הפיננסית.

כל זה תלוי בשני תנאים. הראשון הוא התמודדות עם הסוגיה הרגולטורית. ההכרזה על ליברה עוררה תגובת נגד חריפה במדינות רבות, ובארה"ב ובאיחוד האירופי פתחו בבדיקה מקיפה של הנושא, תוך שמחוקקים דורשים מפייסבוק שלא להשיק את המטבע בלי אישור מכל הרגולטורים הרלוונטיים. יכול להיות שפייסבוק תוכל לעשות זאת גם בלי הסכמה מהרגולטורים, אבל לאור מצבה הציבורי הקשה ספק אם תנקוט מהלך חצוף שכזה.

התנאי השני, והחשוב יותר: שמספיק אנשים ישתמשו במטבע. ליברה לא ישרוד בלי היקף שימוש נרחב. סוגיית גיוס המשתמשים מורכבת בעבור פייסבוק, שתדמיתה והאמון הציבורי בה נמצאים בשפל. ליברה אמנם ינוהל על ידי ארגון עצמאי, אבל בציבור הוא מזוהה עם פייסבוק, ודבר לא ישנה את זה. לא בטוח שהחברה תצליח לגרום למשתמשים להתגבר על החשש הגובר ממנה ולהשתמש בכסף שלה.

עומר כביר