הניסוי של משרד התחבורה: 6 מיליון נוסעים ישראלים במעקב

מסמך מדיניות של משרד התחבורה שצפוי להתפרסם בימים הקרובים מלמד כי המשרד אוסף נתונים מטלפונים של כ־6 מיליון ישראלים במטרה לחקור את הנעשה בכבישים. כמו כן, המשרד כבר פרסם את כוונותיו בנוגע לכלי רכב המוגדרים כפתרונות "הקילומטר הראשון או האחרון" כגון קורקינטים, ואת הערכותיו בנוגע לרכב אוטונומי.

המסמך, שכותרתו "תחבורה חכמה", עוסק בהיבטים העתידיים של שוק הרכב הישראלי, ומתווה קווים כלליים שלפיהם ינהג משרד התחבורה בשנים הקרובות בכל הקשור בדפוסי שימוש ברכב.

משרד התחבורה אומר שמטרת המידע היא "להגדיר אופני איסוף טכנולוגיים לטובת תכנון תשתיות ותחבורה ציבורית גמישה הנשענות על נתונים בזמן אמת, מותאמות לצרכים ומתעדכנות במהירות". המידע נאסף "באמצעות מידע אגרגטיבי הנאסף מהרשת הסלולרית". משמעות התיאור המרשים היא שבחודשים האחרונים זכו שתי חברות במכרז של משרד התחבורה, ואלו יאספו נתוני ביג דאטה ממיליוני טלפונים.

רכב אוטונומי של GM צילום: GM

 איסוף מידע בהיקף חריג

בשלב זה עדיין מגדירים את האיסוף כ"הרצה ובדיקות מהימנות", עם שקלול של מגזרים בהם השימוש בסמארטפונים פחות נפוץ כגון המגזר הערבי והמגזר החרדי. במשרד מבטיחים ש"מדובר בפרויקט איסוף מידע השומר על פרטיות הנוסעים, ומאפשר איסוף מידע של דפוסי יוממות". לשם כך הוגדרו במערכת 3,000 אזורי פעילות שיעניקו "הבנה של מערכת הביקושים הנוכחית, ויאפשרו מתן תחזית לביקושי נסיעות לטווח הבינוני־ארוך, בהתבסס על תחזיות דמוגרפיות ותכנוניות, ובתרחישים אפשריים שונים של רשתות דרכים וטכנולוגיה", נכתב.

רוכבת על קורקינט בת"א צילום: יובל חן

איסוף המידע באמצעות איכון מכשירים סלולריים אינו חדש, וחברת נתיבי ישראל עושה זאת מזה כשבע שנים עבור משרד התחבורה למקטעי כביש שונים. עם זאת איסוף וניטור מידע בהיקף כה רחב הוא חריג בכל קנה מידה וכל שנותר לראות הוא עד לאיפה יזלוג המידע ומי יעשה בו שימוש. לא בטוח שהמשתתפים בכביש יודעים מי עוקב אחר התנועות שלהם ועד כמה המידע על הרגלי הנהיגה שלהם חשוף לרגולציה הישראלית.

יש שיאמרו שכל מי שמחזיק בידיו אפליקציות של ניווט כבר חשוף לסוג כזה או אחר של ניטור. חברת ווייז אף פרסמה אתמול שהיא מפעילה שירות חדש: Waze for Cities Data, שתהיה נגישה בענן של גוגל. בווייז אומרים ש"המשמעות היא גישה נוחה יותר לנתוני התנועה עבור יותר מ־1,000 שותפות ברחבי העולם, שבאפשרותן כעת לנתח דפוסי ניידות ותנועה".

פקקים בנתיבי איילון צילום: רויטרס

ביטוח חובה לקורקינטים

מוקד נוסף של משרד התחבורה הוא הטיפול בקורקינטים: במשרד נזהרים, במטרה לאפשר ניידות קלה במחיר נמוך במרכזי הערים, מבלי לפגוע ביכולת להסתובב על המדרכה ללא חשש. במשרד רוצים להחליט האם הקורקינט יוגדר ככלי רכב דו גלגלי, ואם כן מה הרגולציה שתחול עליו. אם אכן הוא יוגדר כך, המשמעות היא ששינוי

ההגדרות יוביל להכפלה או שילוש כלי הרכב הדו גלגלים שיש על הכביש. במשרד יודעים לספר שבעתיד ירצו למספר ולמפות את מספר הכלים שנעים על הכביש, כך שהמשרד יוכל לדעת בכל רגע של מי הכלי ולמי הוא שייך. סוגיה נוספת שנבחנת במשרד האוצר היא האפשרות לחייב את בעלי הכלים לרכוש ביטוח. רגולציה שכזו אולי תגן על המשתמשים בכביש ועל הרוכבים עצמם, אך בשל העלויות הגבוהות המהלך עלול לגרום לציבור שידו אינו משגת לממן ביטוח, להפסיק לרכוב באופן זה, גם אם מדובר בנסיעות קצרות בתוך העיר.

עוד בוחן המשרד הקצאה מחודשת של זכות הדרך, כדי שדווקא קורקינטים ואופניים חשמליים יקבלו זכות קדימה.

עוד מתייחס המסמך לרכב אוטונומי: "לצד פוטנציאל להגביר את בטיחות הנוסעים ולספק אפשרות לנסיעה עצמאית עבור אוכלוסיות שאינן יכולות לנהוג ברכב פרטי, קיים חשש מפני עלייה במספר הרכבים על הכביש, והגדלת בעיית הגודש". לכן, באופן חריג, מדגיש משרד התחבורה כי לא כל רכב אוטונומי יזכה לעידוד - קרי הטבות שנוגעות לדוגמה לעדיפות בנתיבי נסיעה - אלא רק רכבים אוטונומיים שיאפשרו שימוש שיתופי.