התעשיות הביטחוניות רוצות להיות גדולות ביפן

בתחילת ספטמבר הודיעה ממשלת יפן שתשבור טאבו בן 75 שנה, כאשר החליטה לרכוש מארה"ב 42 מטוסי F-35B בעסקה שצפויה להגיע לשווי של יותר מ-5 מיליארד דולר.

נושאות המסוקים איזומו וקאגה, יוסבו לנשיאת מטוסי הקרב החמקנים בגרסת ההמראה ונחיתה אנכית. לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה יהיו לצי היפני נושאות מטוסים, קטנות אך מתוחכמות מאלה ששיגרו את מתקפת הפתע המוצלחת על פרל הארבור.

תקציב הביטחון היפני ב-2020 יעמוד על 50 מיליארד דולר, עלייה של 1.2% לעומת 2019 - שנה שמינית ברציפות של גידול בתקציב. היפנים רואים בדאגה את ההתעצמות של סין, שבונה בעצמה נושאות מטוסים, ואת הטילים הבליסטים הצפון קוריאנים, שעוברים מעל אדמתה בכל פעם שפיונגיאנג רוצה להעביר מסר למערב.

מערכת הרידרון של אלביט נגד רחפנים צילום: אלביט

מאז נכנעה יפן לאמריקאים ב-1945, הצבא שלה הוגדר ככוח הגנתי ונאסר להפעילו הרחק מיפן. אבל ראש הממשלה שינזו אבה הוביל שינויים בחוקה שיאפשרו חופש גדול יותר בהפעלת הצבא והחל להגדיל את תקציב הביטחון המקומי. במקביל, החלה מערכת הביטחון היפנית לראשונה לחפש שיתופי פעולה עם מדינות זרות, ברכישת ופיתוח טכנולוגיות ואמצעי לחימה, ולראשונה מאז 1945, גם לחפש לקוחות זרים עבור התוצרת הביטחונית שלה.

הצבא היפני נשען, כמו צה"ל, על שילוב בין מערכות נשק אמריקאיות ומקומיות, אם כי כדי לשמר את התעשייה המקומית, רוכשים היפנים רישיונות ייצור למערכות נשק אמריקאיות ובונים אותן בעצמן, בעלויות גבוהות. מטוסי ה-F2 של חיל האוויר המקומי, למשל, הם F-16 אמריקאים שנבנו בשינויים קלים בידי מיצובישי המקומית, ועלו פי 2 מהמטוסים שיוצרו באותו זמן בידי לוקהיד מרטין. ליפנים יש גם צי גדול ומזדקן של 200 מטוסי F-15, כמו שמשרתים בחיל האוויר הישראלי, מסוקי בלק הוק וגרסה ימית ליסעור, שגם הם מוכרים היטב לתעשיות הביטחוניות בישראל.

במשך שנים נמנעה יפן כמעט לחלוטין מרכש ביטחוני בישראל, כחלק מהכניעה לחרם הערבי, כאשר לעתים רכשה בפרופיל נמוך רכיבים אלקטרוניים שחסרו לתעשיות הביטחוניות שלה, בסכומם מצבר של מאות מיליוני שקלים בלבד, בעיקר מהתעשייה האווירית.

אבל בספטמבר נחתם בטוקיו הסכם ביטחוני ראשון מסוגו בין משרדי הביטחון של יפן וישראל, תוצאה של ההתקרבות המדינית בין שתי המדינות, בידי הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), ניר בן משה, ומנכ"ל משרד ההגנה היפני ליחסים בינ"ל, הידו סוזוקי ומנכ"ל ATLA במשרד ההגנה היפני, אג'ימה אויאגי.

מסירת האף 35 הראשון לחיל האוויר היפני צילום: לוקהיד מרטין

ההסכם אפשר לתעשיות הביטחוניות לחשוף בפני היפנים מערכות וטכנולוגיות ישראליות מסווגות. בתחום הלוחמה האלקטרונית, למשל, שבו מצאו את עצמם היפנים מפגרים אפילו אחרי דרום קוריאה.

התוצאה: בשבוע שעבר ננעלה בטוקיו התערוכה הביטחונית DESI JAPAN, שבה הציגו לראשונה התעשיות מישראל.

הראל לוקר, יו"ר התעשייה האווירית, שהוביל בתפקידו הקודם כמנכ"ל משרד ראש הממשלה את הידוק הקשרים עם ממשל אבה ביפן, נפגש עם שר ההגנה של יפן קונו טארו ומנכ"ל משרדו לפגישת עבודה שוטפת. טארו גם הגיע לביקור בתצוגה של התע"א בתערוכה ובחן את עמדת השליטה במל"טים שהציגה, לצד מערכות הגנה מרחפנים הדרון גארד.

בתקציב הביטחון היפני לשנה הקרובה הוקצו 24 מיליון דולר לרכש מערכות כאלה, הצטיידות שהפכה דחופה לקראת האולימפיאדה בטוקיו. "היפנים נערכים להצטיידות גדולה במערכות נגד רחפנים, גם למתחמים ביטחוניים וגם לאצטדיוני ומתחמי האולימפיאדה ושדות תעופה", אמר ל"כלכליסט" תא״ל (מיל׳) שחר שוחט, סגן לשיווק בחטיבת הגנה אווירית ברפאל. רפאל הציגה בתערוכה את מערכת הדרון דום שלה נגד רחפנים, ומקווה לפתוח שוק גם למערכות ההגנה האווירית נגד טילים ורקטות, כיפת ברזל ובעיקר קלע דוד, שמשווקת בעולם ביחד עם ריית'און האמריקאית. תע"א מצידה הציגה את המכם האסטרטגי שלה לאיתור טילים באליסטיים.

הראל לוקר, יו"ר התעשייה האווירית צילום: צביקה טישלר

חיל האוויר היפני עומד להשקיע 4.5 מיליארד דולר בשדרוג מטוסי האף-15 בני ה-40 שנה שלו, והתעשיות הישראליות מציעות את המערכות שרכש חיל האוויר הישראלי לאותם מטוסים. "יש לנו הרבה מה להציע ליפנים בתחום הלוחמה האלקטרונית, גם למטוסי הקרב וגם למטוסי התובלה והמשימה וזכינו להרבה עניין בתערוכה", הסביר ל"כלכליסט" אירמין מנשר, סמנכ״ל שיווק לוחמה אלקטרונית באלביט מערכות. אלביט הציגה בתערוכה את המערכת הניידת שלה נגד רחפנים, רידרון ואת מל"טי ההרמס 45 ו-450.

היפנים מתכוונים גם לחזק את הנוכחות שלהם בחלל בלווייני תצפית וביון אלקטרוני, ולא סתם עמד בתצוגה של תע"א דגם של לוויין הביון החדש והממוזער של החברה.

לפי נתוני הנספחות המסחרית הישראלית ביפן מאז שנת 2014 חברות יפניות השקיעו בישראל כ-6 מיליארד דולר ובישראל פועלות בשנים האחרונות 89 נציגויות ומרכזי פיתוח של חברות יפניות. משרד הביטחון בארץ יהיה פתוח כעת גם לשיתופי פעולה בתחומו. אם כי גם בתעשיות מעריכים כי מלבד מערכות חסימת הרחפנים, יעברו עוד מספר שנים כד שיחתמו עסקאות משמעותיות בין מערכת הביטחון היפנית לחברות בארץ.