בלעדי לכלכליסט
מבקר המדינה יגביר את הפיקוח הפיננסי על תאגידים ציבוריים וחברות ממשלתיות
בכיר במשרד המבקר: "אנו רוצים לאתר בזמן את הכשלים בגופים האלה, לא אחרי שזה מתפוצץ". בישראל פועלים יותר מ-600 איגודים ובהם חברות ממשלתיות
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מתכוון להעמיק את הביקורת על הדו"חות הכספיים של החברות הממשלתיות והתאגידים העירוניים והציבוריים. בין היתר, יוקם מאגר נתונים שיבחן את ההתנהלות הפיננסית של הגופים הציבוריים, אליו יוזנו הנתונים הכספיים שלהם מתוך דו"חותיהם, מה שיאפשר למשרד המבקר לבצע השוואות וחיתוכים כדי לוודא שהם מתנהלים באופן יעיל ותקין, כך נודע ל"כלכליסט". במקרים שבהם יתגלו ליקויים או שהדו"חות יצביעו על אי סדרים בניהול התקין, צפוי מבקר המדינה להורות על בדיקה מעמיקה של הנושא.
בכיר במשרד המבקר מסביר את הרציונל: "חשוב לנו לעקוב אחרי ההתנהלות הפיננסית של הגופים הציבוריים האלה, שלא תהיה פתאום איזו חברה או גוף שיקרסו מחר בבוקר. אנו רוצים לאתר בזמן את הכשלים, לא אחרי שזה מתפוצץ".
- מתנת אנגלמן מעניק מתנת פרידה לכחלון: "התגלו ליקויים, לא עבירות"
- פרשת הגירעון עלולה להפוך לפרשת טיוח
- כשהכנסת משותקת, אין מי שיבקר את המבקר
בישראל פועלים יותר מ-600 איגודים ובהם חברות ממשלתיות, חברות בת, תאגידים עירוניים, תאגידים ציבוריים ואחרים. מחזור הפעילות באיגודים האלה נאמד בעשרות מיליארדי שקלים בשנה. היקף הנכסים באותם איגודים שווה מאות מיליארדי שקלים, ומועסקים בהם עשרות אלפי עובדים. אולם, בשונה ממשרדי הממשלה, שהתקציב שלהם חשוף וזמין לביקורת של משרד מבקר המדינה, לאורך עשרות שנים התאגידים הציבוריים נמנעו מלהגיש דו"חות כספיים למשרד המבקר.
מתניהו אנגלמן צילום: עמית שאבי
על פי סעיף בחוק מבקר המדינה, "גוף מבוקר חייב להמציא במועד שיקבע המבקר, אולם לא יאוחר מארבעה חדשים לאחר תום שנת הכספים שלו, דין וחשבון על הכנסותיו והוצאותיו באותה שנה". אולם, לדברי בכיר במשרד המבקר, "לא אכפו את זה במהלך השנים, וכמעט אף אחד מהתאגידים הציבוריים לא העביר דו"חות כספיים למבקר ומנגד אנחנו לא ביקשנו מהם אותם". לדבריו, עיקר הבעיה היא לגבי התאגידים הסטטוטוריים דוגמת מד"א, הביטוח הלאומי, מכון התקנים, לשכת עורכי הדין ואחרים, שעליהם לא חל חוק החברות הממשלתיות (שחלקן כן העבירו דו"חות כספיים כשנדרשו).
רואי החשבון יגישו למבקר דו"ח נלווה מפורט
סוגייה זו הגיעה לפתחו של מבקר המדינה הקודם יוסף שפירא, שבחודש מרץ 2018 עדכן את ההנחיות והורה לרואי החשבון של האיגודים הציבוריים להגיש מדי שנה למשרד מבקר המדינה דו"ח כספי מפורט הכולל את כלל הנושאים שעל פי שיקול דעתם המקצועית הם מהותיים ומחויבים בדיווח.
לדברי הבכיר, "אז פורסמו ברשומות קוים מנחים שמחייבים את רואי החשבון המבקרים בכל האיגודים הציבוריים להעביר אלינו בנוסף גם דו"ח נלווה מפורט שיתן לנו ערך מוסף מעבר לדו"ח הכספי, במידה והם מזהים איזה כשל שעולה מהדו"חות הכספיים, בעיות שנקלו בהם בבקרה, מקרים של חשד לרמאויות וכדומה".
בשלב הבא וכצעד משלים לעדכון ההנחיות, היה צורך בהסדרת נוהל עבודת הביקורת אשר לפיו צוותי הביקורת יבחנו את הטיפול בדו"חות הכספיים של האיגודים הציבוריים, סוגייה שהטיפול בה לא הושלם בתקופתו של שפירא. לדברי גורם נוסף במשרד המבקר, "התחלנו לקבל מסמכים וחומרים והתלבטנו מה לעשות איתם. התחלנו לחשוב על הצורך בנוהל ביקורת מחייב תוך משרדי לפיו כל אחת מהחטיבות במשרד המבקר תייעד אדם שתפקידו יהיה לעיין בדו"חות האלה ויוציא מהם מידעים חשובים לביקורת וידע לזהות קטסטרופות".
כאשר אנגלמן נכנס לתפקידו הוא הצהיר כי הוא מעוניין לקדם את תחום הבקרה הפיננסית והורה להאיץ את הטיפול בנושא. לאחרונה הוא אישר נוהל ביקורת חדש לטיפול בדו"חות הכספיים של האיגודים הציבוריים. על פי הנוהל החדש, צוותי הביקורת באגפי המשרד ידרשו מהאיגודים השונים לקבל את הדו"ח הכספי השנתי במועדים קבועים: איגודים ציבוריים, לא יאוחר משישה חודשים לאחר תום שנת הכספים (עד 30 ביוני) ; וגופי השלטון המקומי, לא יאוחר משמונה חודשים לאחר תום שנת הכספים (עד 31 באוגוסט).
"מלבד הדו"ח הכספי אנו נדרוש מהגופים גם את הדו"ח הנלווה של רואי החשבון המבקרים", אומר הבכיר. כחלק מהמהלך, בכל חטיבה במשרד המבקר מונה אדם שתפקידו לרכז את החומרים ולעבור עליהם, כאשר אחריות הגג לטיפול בנושא הוטלה על החטיבה הכלכלית במשרד המבקר.
התכנון הוא שצוותי הביקורת במשרד מבקר המדינה יבצעו בקרה ויוודאו שכל הדו"חות הוגשו בשלמותם, יעברו על המאזנים בראיה רב שנתית ויבחנו האם האיגודים איתנים מבחינה פיננסית ואין חשש לאי סדרים כספיים. אנגלמן גם הנחה את אנשי המשרד להקים מאגר נתונים שיאגד מידע אודות את כלל האיגודים הציבורים ואשר יאפשר בחינה של דו"חות הגופים בהשוואה בין שנה לשנה ובהשוואה לאיגודים ציבוריים אחרים. "כך לא נצטרך לרדוף אחרי הגופים הציבוריים, המידע יהיה אצלנו וישמש אותנו לטובת ביקורת פיננסית אפקטיבית ולהבנה של הגוף עצמו", אומר הגורם במשרד המבקר.
במידה ובמסגרת העיון בדו"חות התקציב של הגופים השונים, צוותי הביקורת יזהו ליקויים בדו"ח התקציב הם יפנו לרואי החשבון של אותו גוף להבהרות והסברים ובמידת הצורך תפתח בדיקת עומק. "במקרים שנראים חשודים נוכל לפנות לרואה החשבון המבקר, להיפגש איתו, לבקש הבהרות", מסביר הבכיר במשרד המבקר. "זה חלק מהאג'נדה שהמבקר החדש חרט על דגלו – חיזוק הביקורת הפיננסית כדי לאתר מבעוד מועד את הבעיות והכשלים".
אנגלמן זכה לביקורת רבה מאז נכנס לתפקידו לפני חצי שנה, בין היתר על רקע "רפורמת הביקורת הבונה" שהציג, שנתפסה כניסיון להיות רך כלפי השלטון והגופים המבוקרים. רק בשבוע שעבר עמד אנגלמן בלב סערה ציבורית בקשר לטיוטת דו"ח בנושא הטיית נתוני הגירעון. החשד שבחן הדו”ח היה כי בכירים במשרד האוצר ביצעו תרגילים חשבונאיים שהעבירו חלק מהגירעון ל־2019, על מנת שהגירעון של שנת 2018 יעמוד ביעד שנקבע 2.9%. זאת משיקולים זרים ובלחץ לכאורה של שר האוצר משה כחלון ומנכ”ל משרדו שי באב”ד, בעיצומו של קמפיין בחירות. אנגלמן קבע בטיוטת הדו"ח העדכנית שלו כי לא בוצעו עבירות במשרד האוצר, מחק חלקים משמעותיים מתוך הטיוטה הקודמת ושינה מהותית פרק שביקר את המנכ”ל באב”ד לפרק מחמיא.
