מגזין מנהלים
לילך אשר־טופילסקי: "ענקיות ההייטק הן האיום הגדול על הבנקים"
לילך אשר־טופילסקי קיבלה לידיה בנק דיסקונט עייף ולא יעיל, ובשש שנים הפכה אותו לרווחי ותחרותי. רגע אחרי שעזבה היא מסכמת קדנציה, מההתחזקות במשכנתאות ועד הפספוס מול העסקים הקטנים
מקום 4
לילך אשר־טופילסקי, דיסקונט
בנקאות
ציון סופי: 88
עד לפני פחות מעשור הצטייר דיסקונט כבנק מנומנם שפיגר אחרי מתחריו. למהפכה שהוא עבר בשש השנים האחרונות אחראית אשה אחת: המנכ"לית לילך אשר־טופילסקי, מהמנהלות המוערכות ביותר במערכת הבנקאית, ובכלל בשוק ההון. כבר בשנה שעברה קפצה טופילסקי ממקום 41 למקום 22 בדירוג המנהלים של "כלכליסט", אולם השנה הקפיצה שלה מרשימה אף יותר, והיא דורגה במקום רביעי; מתוך החברות הגדולות בבורסה (מדד ת"א 35) היא דורגה במקום ראשון.
ביוני האחרון הדהימה טופילסקי את השוק כשהודיעה שתפרוש מתפקידה בבנק לטובת הצטרפות לקרן ההשקעות פימי; בנובמבר נכנס לתפקיד מחליפה, אורי לוין. מאז נכנסה לתפקיד בפברואר 2014 ועד שהודיעה על פרישתה ביוני, מניית הבנק זינקה ב־140%; לשם השוואה, באותה תקופה מדד מניות הבנקים טיפס ב־89%.
"אני עוזבת את התפקיד בתחושת סיפוק גדולה", טופילסקי אומרת כעת ל"כלכליסט". "התקופה שלי כמנכ"לית קבוצת דיסקונט היתה מרתקת. דיסקונט עשה קפיצת מדרגה אדירה, והרווח הנקי שילש את עצמו בתקופה זו".
איפה יכולת להיות מדויקת ויעילה יותר?
"הייתי שמחה לשפר באופן עמוק יותר את הקשר שלנו עם מגזר העסקים הקטנים. דיסקונט ידוע כבנק שהוביל במשך השנים את שירותי הבנקאות למגזר זה, ואני חושבת שיש לבנק פוטנציאל גדול לחזור להגדיל את נתח השוק שלו".
"הבנקים ייאלצו להמשיך בהתייעלות עמוקה"
האסטרטגיה שהובילה טופילסקי התמקדה בשינוי במערכת יחסי העבודה בבנק. בעבר, יחסי העבודה הללו הפכו את דיסקונט לבנק הכי פחות יעיל במערכת. קודמיה של טופילסקי בתפקיד ניסו להוביל תהליכי התייעלות ותוכניות פרישה, אך התקשו להתמודד מול ועד העובדים החזק בראשות היו"ר הדומיננטי דאז, ריקי בכר. חודשיים בלבד אחרי כניסתה של טופילסקי לתפקיד סיים בכר את תפקידו ויצא לפנסיה. הפרידה ממנו היתה המהלך המשמעותי הראשון של טופילסקי בדרך לבנייה מחדש של האמון בין עובדי הבנק להנהלה ורתימתם להבראת הבנק. בראיון שהעניקה ל"כלכליסט" בדצמבר 2018 היא אמרה, "הבנתי שצריך להפוך את הארגון לכזה שיש לו תשוקה לשינוי".
את 2013, רגע לפני כניסתה של טופילסקי לתפקיד, סיים הבנק עם רווח נקי של 830 מיליון שקל ותשואה להון של 7.2%. תיק האשראי שלו עמד על 115.8 מיליארד שקלים. בסוף 2018 התוצאות של הבנק כבר נראו אחרת לגמרי: הרווח הנקי הגיע לשיא של 1.5 מיליארד שקל, התשואה להון עמדה על 9.3%, ויחס היעילות השתפר פלאים, מ־87% עם מינויה ל־68.2% (ול־64% בסוף הרבעון השלישי של 2019). תיק האשראי של הבנק, שקודם היה חנוק בגלל הקושי של הבנקים לעמוד בדרישות ההון של בנק ישראל, צמח מאז כניסתה לתפקיד כה ביותר מ־50%, כשטופילסקי הסתערה על מקומות שבהם זיהתה שמתחריה מאטים את הקצב, כמו במשכנתאות ועסקים גדולים.
לצד יכולותיה, בנק דיסקונט גם נהנה במידה רבה מהיותו בנק בינוני, בעוד בתקופת כהונתה הרגולטורים והמחוקקים הפנו את מרצם להחלשת שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, מה ששיחק לטובת הבנקים הקטנים־יותר. כך למשל, בזמן שוועדת שטרום הורתה ללאומי ולפועלים למכור את חברות כרטיסי האשראי שלהם, טופילסקי הצליחה לשכנע את המחוקקים שהיא זקוקה לחברת כרטיסי האשראי כאל, כדי להגדיל את נוכחותו של דיסקונט בשוק האשראי ולחולל תחרות מול הבנקים הגדולים. ואכן, כאל היא חברת כרטיסי האשראי היחידה שלא הופרדה, מה שגם נתן לה יתרון אל מול מתחרותיה, שנאלצו לצאת לדרך עצמאית ולסבול מתקופה של אי־ודאות ומתיחות מול הבנקים ששלטו בהן.
מה האתגרים המרכזיים שמחכים למחליפך, אורי לוין?
"אותם אתגרים העומדים בפני המערכת הבנקאית כולה בשנים הקרובות: הטרנספורמציה במערכת הבנקאית בעיצומה, ולא יהיה מנוס מהמשך התייעלות עמוק של המערכת וחיפוש אחר מנועי צמיחה חדשים. התחרות במערכת הבנקאית מתעצמת, וזה יחייב את הבנקים לבצע צעדים משמעותיים".
מהו האיום המרכזי כיום על המערכת הבנקאית?
"לטעמי, האיום העיקרי הוא חוסר היכולת לדעת מה יהיה המודל העתידי של הבנקים. לכך מתלווה הצורך המתמיד להשקיע סכומי עתק בטכנולוגיה ובהתאמת הבנקים לדרישות הרגולטוריות הרבות שמוטלות עליהם. אין ספק שענקי הטכנולוגיה מאתגרים את המערכת הבנקאית, וכניסתם לתחום היא האיום הגדול ביותר".
"בטווח הארוך, האי־יציבות הפוליטית תפגע בכלכלה"
כעת, עם סיום הקדנציה שלה בדיסקונט, טופילסקי עוברת לתחום קרנות הפרייבט אקוויטי, שגם נחשב מתגמל בהרבה מהבנקאות. "כבר אמרתי בעבר, ואני חוזרת ואומרת: החוק הזה אינו נכון ואינו מידתי", היא פוסקת. "כל תקרה אבסולוטית, ודאי כשהיא מוחלת על ענף אחד, יוצרת עיוותים ומרחיקה אנשים מוכשרים מהמערכת הפיננסית".
מהי הסוגיה הדחופה ביותר שהממשלה הבאה צריכה לטפל בה?
"בעיניי, העניין הבוער ביותר כיום הוא סוגיית הבריאות. כלכלת בריאות היא מורכבת מאוד ומחייבת לנהל איזון בין מצוקות הציבור ליכולות המערכת. בתוך זה, חשוב לתת העדפה מתקנת לפריפריות, שם הפער וזמני ההמתנה בלתי סבירים".
עד כמה הפלונטר הפוליטי פוגע במגזר העסקי?
"המשק הישראלי חזק ויציב גם בתקופה של חוסר־ודאות פוליטי, וזה בהחלט סימן מעודד. עם זאת, כלכלה היא דבר מתפתח שדורש תגובה לאירועים ושינויים, כך שלאורך זמן אין ספק שהמשק ייפגע. עיקר הפגיעה נובעת מחוסר בקבלת החלטות, שפוגע ביכולת ההתפתחות של החברות במשק, בעיקר בתעשיינים, שצריכים להתמודד מול תחרות גלובלית גוברת".
האם השקל החזק הוא בעיה או ברכה, ואיך מתמודדים?
"כרגיל בשאלות מסוג זה, תלוי את מי שואלים. אין ספק ששקל כל כך חזק לאורך זמן מהווה פגיעה מהותית בייצוא, שהוא הבסיס לכלכלת ישראל. אחד הדברים המרכזיים שכולנו מבינים יותר ויותר הוא שהכלים המסורתיים שבהם נעשה שימוש בעבר, כמו שער הריבית, אפקטיביים הרבה פחות בסביבה המשוכללת והפתוחה שבה אנו פועלים".
מיהו בעינייך המנהל המצטיין של 2019?
"מנכ"ל מיקרוסופט העולמית, סאטיה נאדלה. היתה לי הזכות לפגוש אותו אישית ולהתרשם מהיכולת המדהימה שלו להוביל מהפכה דרך מנהיגות בגובה העיניים. בשנים האחרונות מיקרוסופט חזרה להיות מובילת שוק - הן מבחינה טכנולוגית, הן מבחינת ביצועי מניה והן מבחינת הובלת תרבות תאגידית שונה ומתקדמת".