המדדים לא חוסלו, התגובות לא הפכו לפאניקה

חיסולו של קאסם סולימאני נתן את אותותיו בזירות הכלכליות השונות. תגובות היו למכביר, אך כפי שכבר התרגלנו באירועים מסוג זה - לא היתה פאניקה והתגובות היו מדודות. מחירי הנפט זינקו כפי שהיה ניתן לצפות וגם המטבעות של יבואניות הנפט נחלשו. הדוגמה הבולטת ביותר היא סין.

קאסם סולימאני צילום: איי אף פי

ומה לגבי הטווח הארוך? "שאלת המפתח היא האם מדובר באירוע בודד או בתחילתה של הסלמה גיאו־פוליטית במזרח התיכון ובכלל. מוקדם עדיין לקבוע זאת", אומר ל”כלכליסט” פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים.

אלא שלא רק מחירי המטבעות והנפט הגיבו. וול סטריט לא נותרה אדישה. מדד הדאו ג'ונס העוקב אחרי המניות של 30 החברות הגדולות ביותר בארה"ב נחלש ביותר מ־0.8% ו־500 S&P נחלש בכ־0.7%. גם המדדים המובילים באירופה נחלשו בשיעורים דומים. אך חשוב מכך: החיסול של סולימאני חתך את האווירה המאוד אופטימית שהכניסה את השנה החדשה אל תוך הבורסות.

מנגד, התשואות של אג"ח אמריקאיות ל־10 שנים התרסקו תוך שעות ספורות כאשר הביקוש למוצרים פיננסים בטוחים עלה, וכתוצאה מכך גם מחירם. גם הזהב, עוד מוצר שנחשב לחוף מבטחים בתקופות של אי־ודאות זינק בכ־2% ומחירו הגיע לכ־1,553 דולר. וכך גם היין היפני שהתחזק.

מי שרוצה להבין מה תהיה המגמה בשוק ההון ב־2020 כדאי לו להתרכז במשתנים הכלכליים־פיננסיים לרבות הריבית הריאלית השלילית (בכמה מדינות הריבית הנומינלית השלילית), ובצמיחה האיטית והזוחלת בכלכלה הגלובלית - והרבה פחות באירועים במזרח התיכון.

“בהיעדר הסלמה גיאו־פוליטית לאורך זמן - הריבית הנמוכה בעולם, ההתפתחויות במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, והבחירות לנשיאות בארה"ב ימשיכו להיות הגורמים הדומיננטיים בהשפעתם על השווקים", מסכם ליידרמן.