דו"ח השכר בחברות הממשלתיות: 23 אלף שקל בממוצע, 100 אלף בצמרת

רשות החברות הממשלתיות פרסמה הבוקר את דו”ח השכר השנתי של החברות הממשלתיות. הדו”ח כולל כ־100 גופים וחברות בפיקוח המדינה. עיון בטבלת נתוני השכר שמתייחסת ל־2018, מעלה שמחזור הפעילות בתעשיות הביטחוניות, באנרגיה ובמים מהווה כ־74% מהמחזור של כלל החברות הממשלתיות. אם מוסיפים למשוואה גם חברות תשתיות, כבישים ורכבות, מגיעים לכ־90%.

הנתון הזה עלול לשקף סתירה: אם רוב החברות עוסקות בתשתיות, תחבורה, אנרגיה ומים, איך מצבה של התחבורה הציבורית המסילתית כה עלוב? מדוע כבישי ישראל פקוקים? מדוע משק המים נזקק רק לפני כמה חודשים לתוכנית חירום להצלתו? ומתי סוף סוף יחוברו מאות מפעלים לגז הטבעי?

מנהל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט צילום: בשמת איבי

כך או כך, ברשות החברות הממשלתיות, בניהול ינקי קוינט, מספרים שנכון לסוף 2018, שיעור המועסקים בחברות הממשלתיות המהווים חלק מהמגזר הציבורי עומד על כ־1.4% מכלל העובדים במשק הישראלי, שהם כ־7.8% מהעובדים במגזר הציבורי.

מבחינת שכרם, ובדומה לשנים קודמות, השכר ברוטו הממוצע בחברות הממשלתיות גבוה משמעותית מהשכר במשק, עם כ־23 אלף שקל בשירות הציבורי לעומת כ־10 אלף שקל בלבד בשאר המשק. “שכר הברוטו הממוצע בחברות הממשלתיות צמח מ־2009 בכ־29.6% לעומת שכר הברוטו הממוצע במשק שצמח בכ־39%”, נכתב בדו”ח.

מימין: מנכ"ל רפאל יואב הר אבן ומנכ"ל חברת החשמל עופר בלוך. שיאני השכר צילום: אוראל כהן, יואב דודקביץ

באופן מפתיע, שיעור ההתאגדות בישראל אינו גבוה יחסית, ורק כ־27% מעובדי החברות הממשלתיות בישראל מאוגדים בהסתדרות או בארגונים אחרים. ברשות החברות מתהדרים בכך ש”ב־2018 ירדו משמעותית מספר השביתות וימי העבודה שהופסדו במשק לעומת 2017. ב־2018 אבדו כ־150 אלף ימי עבודה לעומת כ־670 אלף ימי עבודה ב־2017”.

הדרך לשוויון עוד ארוכה

ברשות החברות טוענים שהם מעודדים העסקת אוכלוסיות שונות, אולם מעיון בנתונים עולה כי הדרך לשוויון במגזר הציבורי עוד ארוכה. לפי הדו”ח, “נכון לסוף 2018, מועסקות בחברות הממשלתיות 13,871 נשים, המהוות 26.1% מכלל המועסקים בחברות”. זאת לעומת שיעור העסקת הנשים במשק שמתקרב לכ־48%. בולטות לרעה בעניין זה הן נמל חיפה (10% נשים), רכבת ישראל (13%) ונמל אשדוד (13%).

ומה לגבי נפוטיזם? לפי הדו”ח, ”בחברות ממשלתיות רבות עדיין קיים שיעור גבוה של קרובי משפחה בחברה. עם זאת, במרבית החברות שיעורם הצטמצם”. אך עיון בנתונים מעלה שאם סופרים בני דודים, בנמל אשדוד עדיין שיעור גבוה של העסקת בני משפחה ‑ 36% מהעובדים, כשאחריהם רפאל עם 26%, ונמל חיפה עם 25%.

קוינט כתב בדו”ח כי ”אנחנו עדים, לתוצאות מדיניות האיפוק של רשות החברות והממונה על השכר, במיתון עליית השכר הממוצע בחברות הממשלתיות לעומת עליית השכר בממוצע במשק”.

חריגות שכר בעמידר

לפי הדו”ח, בחינה מעמיקה שביצע יועץ ליישום הסכם פרישה בחברת עמידר העלתה כי בחברה בוצעו חריגות שכר ב־2017‑2018. חריגות דומות נמצאו גם בחברת החשמל. בסוף 2018 אושרה הרפורמה בחברת החשמל, במסגרתה נסגרו חריגות השכר שם. בדו”ח נכתב כי ״בשלב זה בוחנת הרשות את תגובתה לממצאים״.

עוד עולה מהדו”ח כי נרשמה ב־2018 עלייה בשכר העובדים והמנכ״ל בעמידר. לפי הדו״ח, ב־2017 קיבל המנכ״ל לשעבר ראובן קפלן שכר של 53.5 אלף שקל ברוטו לחודש. ב־2018 השכר זינק ביותר מ־20% ועמד על 66.3 אלף שקל ברוטו בחודש. קפלן סיים תפקידו בינואר 2019. סמנכ”ל הכספים שאול גליקסברג, שמשמש כעת כמנכ״ל בפועל, רשם זינוק מרשים בשכרו, מכ־49 אלף שקל ברוטו בחודש ב־2017 ל־57.6 אלף שקל ברוטו ב־2018.

מחברת עמידר נמסר כי ״העלייה בשכר נעשתה בהתאם להוראות רשות החברות ונובעת משינוי סיווג החברה. הסכמי הפרישה נעשו בהתאם להנחיות והדבר הובהר לרשות החברות״.

מרשות החברות נמסר שבבדיקתם לא נמצאו פערים משמעותיים בחריגות השכר.