קרטל המטענים: ביהמ"ש אישר ייצוגית נגד אל על ושלוש חברות תעופה

כמעט 7 שנים לאחר שהוגשה, אישר היום (א') שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף, לנהל תביעה ייצוגית נגד 4 חברות תעופה, בהן אל על, בגין תיאום מחירי מטענים שונים. במסגרת ההחלטה, בכובעו כשופט בית המשפט המחוזי מרכז לשעבר, אימץ בנוסף גרוסקופף חוות דעת תקדימית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, יהודה וינשטיין, לפיה גם צרכן עקיף, ולא רק ישיר, יכול לתבוע נזקים מקרטל. זו גם הפעם הראשונה שבה בית משפט מאשר לנהל תביעה נגד קרטל בינלאומי.

התביעה על סך 613 מיליון שקל הוגשה ב-2013 ידי עמותת הצלחה (התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת) נגד אל על, בריטיש איירווייס, לופטהנזה וסוויס אייר. השלב הבא בניהול התביעה הוא קביעת הנזק.

להחלטת בית המשפט לחצו כאן

מטוס אל על צילום: סיוון פרג'

"במוקד התובענה", נכתב בבקשת האישור שהגישו עוה"ד עמית מנור ויוקי שמש, "עומד הסדר כובל (קרטל) לתיאום מחירים עולמי רחב היקף, בין חברות תעופה שונות. במסגרת הקרטל תיאמו ביניהן החברות רכיבים שונים של מחירי שילוח מטענים בהטסה, ובפרט (אך לא רק) את היטלי הדלק והיטלי הביטחון".

הקרטל נחשף על ידי רשויות תחרות בעולם באמצע פברואר 2006. לאחר חקירה ארוכה של רשות ההגבלים האמריקאית (FTC), היא הגישה כתב אישום נגד שורה של חברות, ובהן אל על. בינואר 2009 חתמה חברת התעופה הישראלית על הסדר טיעון שבו הודתה בביצוע עבירות של תיאום מחירים בתחום שירותי הובלה אווירית של מטענים אל ארה"ב וממנה, בתקופה שבין ינואר 2004 לפברואר 2006. בהסדר נקבע שהיא תשלם קנס של 15.7 מיליון דולר, וההליכים הפליליים נגדה הסתיימו.

במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד אל על לאחר מכן בארה"ב, היא הסכימה לשלם 15.8 מיליון דולר בהסדר פשרה. התובעים הייצוגים טענו כי התשלומים של אל על והחברות הנוספות בארה"ב, אינם באים על חשבון הפיצוי לצרכנים הישראלים שגם הם נפגעו לכאורה מהקרטל.

"מאז ועד היום", נטען בתביעה, "הנתבעות לא נתנו את הדין ולא פיצו משלחים ו/או נפגעים עקיפים, ששילמו מחיר קרטליסטי, בגין שילוח מטענים מישראל ואל ישראל (למעט משלוחים מישראל לארה"ב ומארה"ב לישראל)".

כאמור, השופט גרוסקופף אישר היום לנהל את התביעה.