משרד האוצר: "לא נסיר פיקוח משכר עובדי תעשייה אווירית"

באוצר מגיבים בחריפות לדרישת ועד עובדי התעשייה האווירית לביטול הפיקוח של הממונה על השכר ושל רשות החברות על התעשייה האווירית (תע”א).

“אנחנו לא מוכנים בכלל לקיים דיון על האפשרות לבטל את הפיקוח”, אומר ל”כלכליסט” גורם באוצר. “זה כמו שחברת ביטוח תדבר על לא להיות מפוקחת על ידי שוק ההון או בנק ידרוש שלא להיות מפוקח על ידי בנק ישראל. זה דיון שאנחנו לא מוכנים להכנס אליו“.

מימין: מנהל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט ויו”ר ועד עובדי התעשייה האווירית יאיר כץ. מאבקי כוח צילום: עמית שעל, עמית שאבי

התגובה של האוצר מגיעה לאחר הכרזת יו”ר ועד עובדי התעשייה האווירית יאיר כץ, כי העובדים יתנגדו להנפקת 25% ממניות החברה כל עוד המהלך לא ילווה בצעדים לביטול הרגולציה של הממונה על השכר ורשות החברות.

“אנחנו יכולים להגיד בוודאות שכל ארגון עובדים שדורש חוסר פיקוח זה לא מתוך דאגה לחברה אלא דאגה לעצמו”, אומר הגורם באוצר. “מצאנו בתעשייה האווירית חריגות שכר ורק אז הם ביקשו שלא נפקח עליהם. יו”ר הוועד חושש מנושא חריגות השכר אז הוא לא רוצה פיקוח. נניח ומחר הוא יעשה מה שהוא רוצה עם קרובי משפחה, עולה על הדעת שבחברה ממשלתית יעסיקו איזה קרובי משפחה שהם רוצים?“

מבחינת האוצר האפשרות לוותר על הפיקוח לא ריאלית אולם נושא חריגות השכר יכול להיות חלק מהמשא ומתן עם החברה. “אפשר לעשות משא ומתן על חריגות שכר, על הנפקה, אבל להציג כתנאי את הפסקת הפיקוח זה לא אפשרי“, מסכם אותו גורם באוצר.

גורמים ברשות החברות ביקרו אף הם את דרישת ועד עובדי התעשייה האווירית, ואמרו ל”כלכליסט” כי “כאשר אנחנו מנפיקים חברה לרגולציה יש ערך, ואנחנו יודעים לתת מענה לאירועים כמו חריגות שכר. אולם בוודאי שלא יעמוד לדיון נושא הפיקוח של הממונה על השכר או של רשות החברות”.

בנוגע לחריגות השכר אמר אותו גורם כי “במסגרת הרצון להבריא את החברה ולהוציא אותה לשוק במצב טוב יותר אני מניח שנושא חריגות יעלה לשולחן אך הוא לא יהיה תנאי למהלך“.

בונים על 3 מיליארד שקל

הכרזתו של יאיר כץ עלולה להיות מכשול משמעותי לתוכניות הנהלת תע”א ברשות היו”ר הראל לוקר והמנכ”ל נמרוד שפר, שכבר שנתיים פועלים כדי לאפשר את המהלך. ההנפקה אמורה להכניס למדינה 3 מיליארד שקל, ובתע”א מקווים שקרוב למיליארד שקל מתוכם ישמשו את החברה לביצוע רכישות של חברות בארץ ובעיקר בחו”ל, הדרושות לה כדי להרחיב את פעילותה.

בנוסף, חלק מהסכום אמור לממן מחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות ונדרשות. ללא הכסף יפגע כושר התחרות של תע”א. החברה אמנם גייסה כספים בעבר משוק ההון, כמו 450 מיליון שקל מגופים מוסדיים שיוחזרו בשנים 2023-2021, ותוכל לגייס סכומים נוספים להתרחבות - אך הכסף יהיה יקר יותר.

הכניסה לקמפוס התעשייה האווירית צילום: אבי מועלם

איום על הנפקה

לוועד העובדים, בראשות יאיר כץ ולפני כן בראשות אביו חבר הכנסת חיים כץ, יש כוח רב בחברה, שמשפיע ישירות על התנהלותה ובעיקר על הוצאות השכר שלה. “כבר שנים מדברים בהנהלה על הפחתת עלויות השכר לרף של 36% מהמכירות, אבל הן עומדות על כ־44%”, אומר בכיר לשעבר בתע”א.

ב־2018 הודיע הממונה על השכר קובי בר נתן כי איתר חריגות שכר של כ־3,000 עובדים בתע”א, שהוקפצו לדרגות שכר הניתנות בשירות הציבורי רק למנהלים. העובדים, בהם עובדי מנהלה לצד מהנדסים, ששכרם נע בין 18 אלף שקל ל־45 אלף שקל לחודש, נדרשו להחזיר למדינה עשרות אלפי שקלים, וחלקם אף מאות אלפי שקלים. ועד העובדים מתנגד בחריפות לדרישה, ועצר את הדיונים על הסכם שכר חדש במקום ההסכם שתוקפו פג בינואר השנה. כעת מוסיף ועד העובדים איום גם על ההנפקה.

“בסך הכל אפשר לעבוד עם הוועד למרות ניגודי האינטרסים בינו לבין ההנהלה”, אומר בכיר לשעבר. ”לא נראה שההנהלה הנוכחית עשתה את זה לפני היציאה להנפקה. בתחום הביטחון החברה רווחית כמו רפאל ואלביט, ההפסדים שלה מגיעים מהתחום האזרחי”.

רפאל היא תמונת מראה לתע”א - חברת ממשלתית ביטחונית כמוה, עם הסכמי עבודה שונים שנקבעו כאשר הפכה מחברת סמך לחברה ממשלתית לפני כשני עשורים. להנהלת רפאל יש יותר יכולת לתמרץ עובדים כלכלית, ופיטורי עובדים הם עניין פחות מורכב. לוועד יש פחות כוח, אבל שכר העובדים גבוה יותר. למרות שרפאל קטנה מתע”א היא רווחית יותר.

בעוד שבתע”א מצפים לדחוק את האוצר לזרז את ההנפקה דרך המשמעות התקציבית שלה - כ־3 מיליארד שקל - בשלב זה טרם סוכם לאן יילך הכסף. מבחינה חשבונאית הכנסות ממכירת מניות החברה (נכסים של המדינה) צריכות ללכת לסגירת החוב הממשלתי. אולם במשרד הביטחון רוצים שהכסף יגיע ישירות להתעצמות של צה”ל. מאחר והנושא עוד רחוק מלהיסגר - אף צד לא בונה על הכסף בשנה הקרובה.

תגובת הוועד קוצצה באכזריות. אנא הכניסו אותה בצורה יותר סבירה?

יאיר כץ, יו"ר ועד עובדי תעשייה אווירית, מסר בתגובה: "ארגון העובדים פועל באופן אחראי ושקול בכל הקשור ביחסי העבודה ותנאי העסקה של עובדי החברה. איננו מקבלים את טענות האוצר בדבר חריגות השכר לכאורה ואף השבנו בטיעונים מנומקים לכל טענות הממונה. שיטת השכר בחברה קיבלה את אישורם של כלל הגורמים הבכירים באוצר ובהנהלת החברה לאורך השנים. ארגון העובדים מתכוון לייצג עמדה חדה וברורה מול הממונה על השכר, שלטעמנו אינו קשוב דיו לטענות שהעלינו".