המחיר האמיתי של מצג השווא של צה"ל למתגייסים ביחס לאורך השירות

החשיפה של YNET שלפיה צה"ל מציג בפני המלש"בים (המיועדים לשירות הביטחון) מצג שווא לפיו אורך שירות החובה לגברים הינו 32 חודשים ולא 30 חודשים (עבור מי שיתגייס החל מיולי השנה) צריכה להטריד את כולנו.  

מלבד העובדה שמדובר בשקר נוסף של גוף שאחד מערכיו הבסיסיים ביותר הוא אמינות - חודשיים בלבד לאחר שהתגלה כי במשך שנים צה"ל זייף נתונים בנוגע לגיוס חרדים - יש פה סוגיה מורכבת בהרבה ממה חושבים החיילים לעתיד לגבי משך שירותם.

טנקים בגבול עזה צילום: רויטרס

ההחלטה על קיצור השירות התקבלה בכנסת בסוף 2016 במסגרת חוק ההסדרים של 2017-2018. היא לא החלטה של מערכת הביטחון שצה"ל יכול פשוט לחזור בו לגביה, אלא חוק שהכנסת חוקקה.

לא מדובר אפילו בהחלטה שנכפתה על מערכת הביטחון. בצה"ל כמובן שלא התלהבו מהרעיון, אולם הוא נעשה במסגרת הסיכומים התקציביים הכוללים של התוכנית הרב-שנתית הקודמת של הצבא, שבמסגרתם תקציב הביטחון הגיע לשיאים שלא נראו לפני כן של כ-70 מיליארד שקל.

לקיצור שירות החובה יש השלכות רוחב אדירות על המשק. לפי עבודה של פרופ' יוסי זעירא, כל קיצור של חודש בשירות החובה של גברים יגדיל את התוצר ב-0.1% זאת כאשר נלקחת בחשבון ההכנסה של אותם פרטים לאורך כל חייהם (כלומר עוד חודשיים עבודה משפיעים בטווח הארוך על הניסיון והוותק).

כאשר גובה התוצר עומד על כ-1.4 טריליון שקל בשנה (1,400 מיליארד שקל בשנה) קיצור של חודשיים יזרים למשק עוד 2.7 מיליארד שקל בשנה שיתורגמו לעוד צריכה, עוד השקעות, עוד הכנסות ממסים וכו'. החיסכון הישיר של צה"ל מקיצור חודשי השירות של משרתי החובה עומד על כ-200 מיליון שקל, שמופנים לאנשי הקבע.

חוסר החיבה של הרמטכ"ל לקיצור השירות איננה סוד. אולם למרות זאת, מדובר בחוק שאושר על ידי הכנסת, במסגרת מהלך נרחב שבעיקר הטיב עם צה"ל.

ההתחמקות של הצבא מלספר למלש"בים הצעירים כי הם אמורים לשרת 30 חודשים ולא 32 צריכה להיות תמרור אזהרה לדיונים שבפתח על התוכנית הרב-שנתית הבאה (תר"ש תנופה) והתקציבים שיתלוו אליה. כל המעורבים בדיונים יהיו חייבים לוודא שאת צעדי ההתייעלות שהצבא יבטיח הוא גם יקיים.