כך ניהל ניר חפץ את שלמה פילבר: "השתגעת? למה אתה יוצא נגד כחלון?"

ההתכתבויות בין שלמה פילבר, מנכ”ל משרד התקשורת דאז, לניר חפץ, דובר ויועץ התקשורת לשעבר של משפחת נתניהו, שני עדי מדינה בתיק 4000, שנחשפות כאן לראשונה, ממחישות כיצד פעלו השניים, באופן שיטתי ובלתי פוסק, להתערב בנעשה בשוק התקשורת על חשבון הציבור. במקרה נוסף פעל גם בנו של ראש הממשלה יאיר נתניהו באופן ישיר מול פילבר, והכל במטרה להביא לסגירת גוף תקשורת.  

עוד בנושא:

• "זה מה שסוכם עם מומו"
  
• "שאול אמר לכולנו להיפטר מהסלולרי"
  
• "תפקיד וואלה? לעשות שקט בבית רה"מ"
  
• חפץ: סטלה דרשה תוצאות; הנדלר: שקר
  

על מיזוג סלקום־גולן טלקום: “השתגעת? למה אתה יוצא נגד כחלון?”

“אני מקווה שאתה לא נבהל מהמניפולטור החוצפן הזה גולן”, כתב חפץ לפילבר יום לאחר שבעלי גולן טלקום הודיע כי החברה עומדת למכירה. פילבר: “ממש לא”. חפץ: “יפה — הוא חוצפן ופורע חוק”.

גולן טלקום היתה הגורם המשמעותי ביותר בהורדת המחירים הדרמטית בשוק הסלולר החל ממאי 2012, לאחר הרפורמה שיזם שר התקשורת דאז משה כחלון. בדצמבר 2013 חתמה גולן על הסכם להקמה ותפעול של רשת משותפת עם סלקום ופלאפון. בעקבות כך החלה לפרק את האנטנות שהקימה, בניגוד לרישיונה. הסכם הרשתות לא אושר על ידי משרד התקשורת, וגם לא הסכם נוסף שחתמה החברה לאחר מכן עם סלקום. במידה שההסכם לא היה מאושר עד סוף 2015, גולן היתה מאבדת את הרישיון שלה ומחירי הסלולר היו עלולים לעלות.

ניר חפץ ושלמה פילבר צילום: יאיר שגיא, אוראל כהן

באוגוסט 2015 יצא מיכאל גולן, בעלי החברה, בהודעה דרמטית שלפיה החברה עומדת למכירה לאור המלכוד הרגולטורי שאליו נכנסה. בראיון שנתן פילבר לאחר ההודעה הוא אמר: “איני רואה בעיה עם זה שסלקום, פרטנר או בזק יקנו את גולן טלקום. השוק ימשיך להיות תחרותי גם עם ארבעה שחקנים מרכזיים”.

הראיון עורר סערה, ויום לאחר מכן שולח חפץ לפילבר הודעה עם המסר שישוחרר לתקשורת: “אני מבקש להבהיר באופן הנחרץ והברור ביותר: כראש הממשלה פעלתי ודחפתי להורדת מחירי הסלולר ונתתי גיבוי ותמיכה מלאים למהפכת הסלולר ביחד עם שר התקשורת דאז כחלון. מדיניות זו תימשך ולא יחול בה שום שינוי”. פילבר משיב לחפץ: “בעיניי מצוין. דיברתי עם שי באב”ד (מנכ”ל משרד האוצר — א”א) שירגיע את התדרוכים מלשכת כחלון”.

בהמשך כותב פילבר לחפץ: “הודעת ההבהרה שהוצאנו רק גרמה לסבב כתבות נוסף וניסיון לייצר ‘קרע’ ביני לראש הממשלה”. חפץ: “שיכתבו עד מחר על קרע — אין אדם קרוב ונאמן ממך לראש הממשלה וזה שטויות ולא משפיע בכלל על הבוס”. פילבר: “כידוע, אין לי בעיה לשכב על הגדר”. בהמשך פילבר שולח לחפץ כתבה שפורסמה, שלפיה אי־ההסכמות בין האוצר למשרד התקשורת בנוגע לגולן טלקום מצביעות על עימות פוליטי בין נתניהו לכחלון, וכותב: “תדרוך נוסף של אמיר לוי (הממונה על התקציבים לשעבר — א”א)”. חפץ: “נכון”.

בנובמבר 2015 חתמה סלקום על עסקה חדשה לרכישת גולן תמורת 1.17 מיליארד שקל. בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת לאחר מכן אמר פילבר כי ‘’לא על גולן טלקום תקום ותיפול התחרות. המחירים הנמוכים יימשכו”. באותו היום כתב חפץ לפילבר: “השתגעת, למה אתה יוצא נגד כחלון?”. פילבר שולח לו חזרה את התגובה שתישלח לתקשורת ובה נאמר שמשרד התקשורת מחויב לתחרות. חפץ: “זה מספיק ברור? איפה כתוב שאתם מתנגדים למיזוג כמו כחלון?”. חצי שנה לאחר מכן, משרד התקשורת פוסל את מיזוג סלקום וגולן.

על ערוץ אל־ג’זירה: “אבדוק באילו כלים ניתן לפעול נגדם”

"קיבלתי תשובות ראשונות בנוגע לבקשתך", כותב שלמה פילבר ליאיר נתניהו בנובמבר 2015, "'הערוצים הערביים' בכבלים ובלוויין — ככלל מדובר בערוצים של מדינות 'מתונות' או בעלות קשרים (ירדן, מצרים) — או ערוצים 'מערביים' של מדינות אויב (ערוץ הנוצרים בלבנון). החריג היחיד הוא סוריה. בעבר היה ביקוש שלהם במגזר הערבי. על בסיס מסחרי — הנושא ייבדק מחדש".

יאיר נתניהו הודה בחקירתו במסגרת תיק 4000 כי דיבר עם פילבר על סגירת ערוץ אל־ג'זירה. ההתכתבויות שנחשפות כאן לראשונה מדגימות עד כמה בנו של ראש הממשלה בחש בנושאים מקצועיים שעליהם אמון משרד התקשורת.

יאיר נתניהו השיב לפילבר: "שקר וכזב!!! הערוץ הסעודי משודר, והערוץ הלבנוני מוסלמי, אל־ג'זירה של קטאר שמממנת את חמאס ותומכת בדאעש והערוץ שלהם מרוב שהוא מתסיס לא משודר יותר בכמה מדינות ערביות, בהן מצרים". בהמשך פילבר מסביר ליאיר נתניהו כי עניין כניסתם של עיתונאים זרים מרשתות תקשורת ערביות הוא לא נושא מוסדר בחוק. יאיר נתניהו: "גם זה שקר וכזב. כי הבעיה זה לא עם ערבי ישראלי שלוקח אייפון מצלם 'דיווח' ומעביר לטלוויזיה האיראנית או הסורית. האבסורד הוא שיש להם פעילות רשמית בארץ ועיתונאים רשמיים שרשומים בלע"מ (אמנם מדובר בערבים ישראלים ולא בסורים או איראנים, אבל מה זה משנה). אני מדבר על המשרדים הרשמיים של הטלוויזיה האיראנית, הסורית, הלבנונית במזרח ירושלים ושל אל־ג'זירה במלחה". פילבר משיב לכך: "אבדוק באילו כלים ניתן לפעול נגדם".

באוגוסט 2017, חודש לאחר שפילבר הושהה מתפקיד המנכ"ל, כינס משרד התקשורת מסיבת עיתונאים שבה התחייב השר איוב קרא לסגור את שידורי אל־ג'זירה בארץ. בפברואר 2018, במהלך הדיונים בהצעת החוק להצלת ערוץ 20, העלה ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) להצבעה הצעה שנועדה לאפשר לקרא לסגור ערוצים תומכי טרור. ההצעה, שלה התנגדו נציגי משרדי האוצר והמשפטים, נועדה להחשיך את שידורי אל־ג'זירה בישראל.

“השבוע ייסגר כל הנושא במועצה לחיוב”, כתב פילבר לחפץ באוקטובר 2015. באותה תקופה בחנה מועצת הכבלים והלוויין את מדיניותה ביחס למתכונת הערוצים הייעודיים, בהם ערוץ 20 המזוהה עם הימין, במטרה לתת להם הקלות רגולטוריות. יום אחרי נפגשו בעלי הערוץ עם יו”ר המועצה ד”ר יפעת בן חי שגב. כשבועיים לאחר מכן כתב פילבר לחפץ: “וידאתי שעכשיו עולה שימוע ערוץ 20 לאישור”. לאחר כמה שעות פילבר מעדכן: “המועצה החליטה על שינוי רישיון 20 וכן שאינה מאריכה את תקופת הזיכיון של חדשות 2 בערוץ הכנסת!! שתי ההחלטות עברו פה אחד”. חפץ: “תודה”.

הרישיון המקורי שהוענק לערוץ 20, שהחל לשדר באוגוסט 2014, קבע כי תכניו יעסקו בענייני מורשת בלבד. בפברואר 2016 פילבר מעדכן את חפץ איזה תיקון מגבשת המועצה לגבי רישיונו של ערוץ 20: “לו”ז מוערך — 25% שידורים כלליים — עוד חודש. תוספת חדשות — בתוך כשלושה חודשים. תיקוני חקיקה למעבר לרישיון ואישור קבוע לשידורים עד 50% כללי — במחצית 2017. שלושה שלבים”.

חפץ: “למה שלושה חודשים?”. פילבר: “שימוע, תגובות בלה בלה. ננסה לצמצם”. חפץ: “אם איבדת שליטה שם, חשוב שתגיד והבוס יעזור לך”. פילבר: “לא. יש לנו רוב. שיחת זירוז ממנו גם תעזור. במקביל נדבר עם כמה חברים שם שיקדישו יותר זמן כדי לסיים מהר. יש שם ראש עיר ליכודניק (אלי דוקורסקי, ראש עיריית קריית ביאליק — א”א) והרצי ממרכז בגין (הרצל מקוב, מנהל מרכז מורשת בגין — א”א) ושמילה שלי (מימון שמילה, סמנכ”ל אגף פיקוח לשעבר במשרד התקשורת — א”א) ואורלי יחזקאל שדוד שרן (ראש לשכת רוה”מ לשעבר — א”א) יודע לטפל בה”.

חפץ: “אורלי יחזקאל, זו של יעקב אדרי (ראש עיריית אור עקיבא — א”א)?”. פילבר: “חיובי. טוענת שהיא ידידה קרובה של הגברת (הכוונה לשרה נתניהו — א”א). עוד כותב פילבר: “היא (בן חי שגב — א”א) פשוט התברברה בחודש האחרון למלחמה תקשורתית מיותרת עם HOT ו־yes על הקפאת מחירים, ועל הדרך דחתה את הטיפול בשימוע לטובת זאת. הבהרתי לה שתהפוך את סדר היום והנושא הזה בעדיפות עליונה”. חפץ: “קח אותה אל הבוס אחרי הפגישה עם 20, שתשמע ממנו שזו מדיניות השר”.

בדצמבר 2016 אישרה המועצה לערוץ 20 לשדר חדשות בהיקף של עד שעה בפריים טיים ועד 30 דקות בשאר היום, למשך שנה בלבד. משעברה שנה, איים הערוץ בסגירה אם לא יקבל אישור סופי לשדר מהדורת חדשות יומית. מיד לאחר מכן הודיע שר התקשורת דאז איוב קרא כי בכוונתו לקדם הצעת חוק של ח”כ שרן השכל (הליכוד), במטרה להפוך את הערוצים הייעודיים לערוצים מסחריים ללא הגבלות תוכן.

על פי הקלטות שפורסמו בתקשורת, ביקש נתניהו מקרא באותה תקופה “להציל את החדשות” של ערוץ 20. בפברואר 2018 התגלגלה הצעת החוק של השכל לתיקון לחוק הרשות השנייה, שאפשר לערוץ לשדר חדשות.

על מינויים בגופי תקשורת: “הבהרתי לקלמן שהדיל הוא שהוא בא עם מצ’טה”

“דוברת הדואר (מיה אבישי בוקובזה — א”א) הודיעה על עזיבה. זה 34 אלף שקל. חשוב לשבץ מישהו”, כותב פילבר לחפץ בספטמבר 2015. חפץ משיב: “אבדוק. אני על זה. אולי שי חייק (דובר הליכוד ודוברו הפוליטי של נתניהו לשעבר — א”א)?”. פילבר: “הם מוציאים מכרז, בוא נדאג שאנשים ייגשו”. בהמשך נבחרת לתפקיד נוי קדם־מדמון, מי שהיתה דוברת פלאפון, חברה־בת של בזק. באותה תקופה העסיקה חברת הדואר גם משרד יח”צ חיצוני, קמיר־בכר. אלי קמיר היה חשוד במסגרת תיק 4000 כי נכח בפגישות בין אנשי קבוצת בזק לפילבר והשתתף בהעברת המידע מהמשרד לבזק.

לאורך מערכת היחסים ביניהם נזרקו בין פילבר לחפץ לא מעט שמות של אישים, במטרה לשבצם בתפקידי מפתח בשוק התקשורת, כך שישמרו על מדיניותו של “הבוס”. ההתכתבויות בין השניים חושפות כיצד הם ניסו להשפיע על גופי תקשורת, בהם תאגיד השידור הציבורי, גלי צה”ל ואתר וואלה.

התערבות נוספת כזו ניתן למצוא לכאורה בהתכתבות בין חפץ לפילבר ביולי 2015. חפץ: “רוצה להכיר לך את ירון דקל, מפקד גלי צה”ל”. פילבר: “בשמחה”. שמו של דקל נרמז לאחרונה, במכתב איום לפני נקיטת הליכים ששלח חפץ ליעקב ברדוגו, פרשן ושדרן גלי צה”ל, בטענה כי הפיץ פרטים אסורים על אודות חפץ. במכתב למעשה נרמז כי מינוי ברדוגו נרקם בדיל בין רוה”מ לדקל, אז מפקד גל”צ. באותה תקופה גם הוארכה כהונתו של דקל בתחנה.

ההתכתבויות חושפות גם את התערבות השניים במינויים בתאגיד הציבורי החדש כאן. בינואר 2016 כותב חפץ לפילבר: “יש מנהלת שיווק בכירה, לילך אורן הימלמן, שהתראיינה אצל אלדד (קובלנץ, מנכ”ל תאגיד השידור — א”א) לתפקיד סמנכ”לית שיווק — היא משלנו”. פילבר: “בודק”. עוד באותו חודש כותב פילבר לחפץ: “דיברתי עם קלמן (ליבסקינד — א”א), לא שלל, הבטיח תשובה עד מחר”. חפץ: “נהדר”. פילבר: “שאלתי אותו מתי הציעו לממש הצעות שכתב במאמר שלו. והבהרתי שהדיל הוא שהוא בא עם מצ’טה — ענה לי שזה ברור מאליו”. חפץ: “מעולה”. העיתונאי קלמן ליבסקינד החל להגיש כשנה לאחר מכן תוכנית אקטואליה יומית בכאן ב’.

בהמשך חפץ מציע לפילבר כמה שמות, ככל הנראה כחברים במועצת תאגיד השידור. בפברואר 2016 כותב חפץ לפילבר: “צביקה אלוש. אמרתי לו שיצפה לצלצול ושיהיה חיובי”. אלוש, עיתונאי לשעבר, הוא הבעלים של משרד היח”צ והדוברות “צבי תקשורת”. במרץ 2016 חפץ כותב לפילבר: “מינית לתאגיד את שלומי שטיין ולא את צביקה אלוש? הזוי”. פילבר: “הלוואי שאני הייתי ממנה. השופט קמא, יו”ר הוועדה (למינוי בכירי תאגיד השידור — א”א), סירב להכניס מועמדים נוספים. אני כבר עובד על plan B. הצלחתי למנוע את מינוי שלונסקי (משה, לשעבר מפקד גל”צ — א”א) — ניצחון עלוב”. שטיין, עיתונאי, משמש כיום כחבר מועצת התאגיד. מועמד נוסף שהגיע לשלבים הסופיים היה שלונסקי, שלרוב מציג עמדות המזוהות עם השמאל.