בדרך: תוכנית למעקב אחר כל הנהגים
משרד התחבורה הוציא באמצעות נתיבי איילון קול קורא לחברות להציע מערכות ניטור שיותקנו בעתיד בכל הרכבים בארץ. המערכות יאפשרו לדעת היכן נמצא הנהג, כמה נסע והאם נכנס לאזור גודש
בדרך למעקב אחר כל הנהגים בישראל: מתווה ראשון למערכות ניטור ואיכון בכל כלי רכב שייסע בכבישי ישראל יצא לדרך. כך עולה ממסמך קול קורא ששלחה השבוע חברת נתיבי איילון לגופים העוסקים בנושא זה, דוגמת פוינטר ואיתוראן.
מדובר בשלב ראשון של היערכות לקראת גביית מסים על נסועה, שעשויה בעתיד להחליף את שיטת הגבייה הקיימת.
כיום על כל המכוניות החדשות המשווקות בישראל מוטל מס קנייה בגובה 83%. ממס קנייה זה מנוכים סכומים המגיעים עד כ־17 אלף שקל, אשר נקבעים בהתאם לכמות פליטת המזהמים של הרכב. על מכוניות בעלות מערכת הנעה היברידית מוטל כיום מס קנייה בגובה 45%, ואילו על מכוניות בעלות מערכת הנעת פלאג אין הייבריד — שילוב של מנוע בנזין וסוללה המתחברת לשקע — מוטל מס קנייה בגובה 25%. רשות המסים הודיעה בעבר לממשלה כי תידרש להצגת תוכנית למיסוי נסועה, בין היתר כדי להתמודד עם הירידה בהכנסות המדינה ממיסוי בנזין ודיזל עם הגברת הרכישות הצפויות של מכוניות בעלות מערכות הנעה חשמליות.
המסמכים חושפים לראשונה את תוכניות המשרד בנוגע לדרך שתאפשר מעקב אחר כל נהג בישראל כדי לדעת כמה נסע, האם הוא נכנס לאזור גודש או האם הוא נוסע בכבישים מהירים. זוהי גם הפעם הראשונה שבה מופץ מסמך רשמי מטעם המדינה שבו מצוין במפורש כי כל הרכבים שייסעו בכבישי הארץ יצוידו בהתקן שיאפשר מעקב אחריהם.
המסמך מבקש מהחברות לקבל מידע על האמצעים הטכנולוגיים שיש ברשותן, אשר יידרשו לנתיבי איילון לטובת ניטור מדויק ביום שלאחר סיום פרויקט דרך ערך. הפרויקט נהגה לראשונה ב־2010 ויצא לדרך ב־2013 באופן מוגבל בשם "נעים לירוק". לאחר שורה של עיכובים החל הפרויקט במאי 2019 והחל בגיוס נהגים נסיינים שבמכוניתם הותקנו אמצעי איתור. הנהגים מתחילים את המסלול עם סכום שהולך ופוחת ככל שהם מרבים להיכנס לאזורי גודש. נהג שנמנע מכניסה לאזורי גודש נשאר עם כסף ביד.
כעת מגייסת נתיבי איילון 15 אלף משתתפים לפעימה הראשונה של דרך ערך. כל משתתף מקבל 4,500 שקל לשנה, שמהם יופחתו סכומים על נסיעה בשעות עומס. כל נהג יוכל לצבור עד 2,000 שקל בשנה, גם אם יימנע לחלוטין מכניסה למרכז תל אביב באותה שנה. מסלול נוסף מאפשר צבירת עד 10,000 שקל למי שיסיע אחרים וייסע בקארפול.
היעד: 4 מיליון רכבים
אך זהו כאמור רק השלב הראשון. במסמך של נתיבי איילון מצוין כי הקול הקורא מתייחס לעד 4 מיליון רכבים. כלומר, בפועל מדובר בכל כלי הרכב שנעים בכבישי ישראל. מסמכי נתיבי איילון כוללים שורה ארוכה של דרישות טכניות מיחידות הניטור שיותקנו במכוניות. לא מדובר רק ביחידות ניטור שיותקנו במכוניות, אלא גם באמצעי ניטור שיגיעו כבר כחלק מובנה מן המכונית, למשל רכיבים מסוימים במערכת ה־GPS של הרכב שמגיעים כציוד מקורי מהמפעל. לאחר השלב הראשוני של הביצוע, שבו ייקבעו הפרמטרים המדויקים שידרשו לאיתור כל רכב, יחויבו יבואני הרכב לייבא ארצה מכוניות המצוידות באותם רכיבים.
הפרמטר החשוב ביותר שעולה מהמסמך הוא יכולת לזהות את מיקומו המדויק של הרכב בכל שטחי המדינה. מעבר לכך, האמצעי שיותקן במכוניות או יגיע כבר כחלק מובנה, יוכל לתעד את השעה המדויקת שבה מבוצעת נסיעה, אך גם לבצע פילוח — להבחין בין ימי נסיעה וטווחי נסיעה מסוימים. כלומר, שעות בוקר או צהריים.
מדובר במאפיין שעשוי לרמוז על כוונה לתמרץ או לקנוס נהגים שידחו את נסיעותיהם לשעות הצהריים או הערב. המידע שייאגר על ידי יחידות הניטור חייב לעבור אל מאגרי המידע של מדינת ישראל. נקודת תורפה שנחשפת במסמך של נתיבי איילון נוגעת דווקא לניסיונות הונאה. הפתרון הטכנולוגי שיימצא יהיה חייב להיות "בעל יכולת למנוע ככל האפשר הונאות", מודגש במסמך. עוד עולה מן האפיון כי יחידות המעקב הנבחרות יהיו חייבות להיות כאלה שניתנות להתקנה סמויה.
לא מתעלמים מרכבים ישנים
סעיף חשוב נוסף רומז על התייחסות עתידית גם לגילם של רכבים, המשפיע ישירות על פליטת המזהמים. יצרני המערכות יחויבו לספק מערכות שניתנות גם להתקנה ברכבים ישנים.
המערכות שיסופקו בסופו של דבר יהיו גם כאלה שעמידות בפני ניתוק — ובמקרה הלא סביר של ניתוק, ישלחו התרעה למרכז בקרה. לדברי אליצח דמבינסקי, סמנכ"ל מטה בנתיבי איילון, "במסגרת פרויקט דרך ערך תבצע חברת נתיבי איילון ניסויים במערכות טכנולוגיות רבות. משום כך, פרסמנו בקשה למידע (RFI) לחברות טכנולוגיה שעוסקות בתחום של תחבורה חכמה כדי ללמוד ולהתכונן ליום שבו מרבית כל הרכב שינועו בכבישי ישראל יהיו חשמליים ואוטונומיים".