מוּעדת להלבנת הון: הסודיות הפיננסית מכתימה את ישראל

מקומה של ישראל בדירוג אמנם השתפר — היא עברה ממקום 34 למקום 39 (המקום הראשון הוא הגרוע ביותר). אולם הסיבה לכך היא, בין היתר, העובדה שמספר המדינות באינדקס עלה מ־112 ל־134, כך שבפועל לא היה שינוי ממשי.

איש העסקים ארנון מילצ'ן צילום: EPA

כשבודקים את הפרמטרים המרכיבים את הציון של ישראל, רואים שנרשם שיפור בזכות הצטרפותה למנגנון חילופי המידע הבינלאומי ה־CRS. הצטרפות זו עוכבה במשך שנה בגלל גרירת רגליים של יו"ר ועדת הכספים משה גפני. הסכם ה־CRS מאפשר לרשות המסים לקבל מידע על חשבונות של תושבים ישראלים בבנקים זרים ובתמורה למסור מידע על חשבונות של תושבים זרים.

מנגד, הנקודה השחורה שממשיכה להכתים את ישראל בכל הנוגע לתרומה שלה להלבנת ההון בעולם, היא הפטור מדיווח שעדיין ניתן לעולים חדשים ותושבים חוזרים. אותו פטור לעשר שנים שזכה לכינוי "חוק מילצ'ן", לאחר שנטען כי חוקק בין היתר עבור המיליארדר ארנון מילצ'ן, מאפשר לבעלי הון לעלות לארץ (או לחזור אם גרו פה בעבר) מבלי שהם נדרשים לדווח על ההכנסות שלהם מפעילות מחו"ל — בעוד שכל ישראלי נדרש לדווח לרשות המסים על הכנסות כאלו. מי שנהנים מפטור זה הם בעיקר בעלי הון ולא העולה החדש הממוצע.

הפטור מדיווח הוא החלק הבעייתי ברמה הבינלאומית, אולם ברמה המקומית ישנה שאלה על הפטור ממס שניתן על אותן הכנסות מחו"ל, בעוד ישראלים נדרשים לשלם מס הכנסה על הכנסותיהם מחו"ל. עורכי דין ורואי חשבון מדווחים על לקוחות שירדו מהארץ עם סיום הפטור לראשונה ב־2018, כדי להמשיך שלא לשלם מס בארץ.

לצד הפטור מדיווח הדירוג של ישראל נפגע גם בגלל החיסיון האוטומטי בסוגיות מס שמביא לכך שכל הדיונים בהן בבתי המשפט נעשים בדלתיים סגורות, ובגלל העובדה שבישראל ניתן לרשום חברה ברשם החברות באמצעות עורך דין בלי נוכחות הבעלים.

למקום הראשון בדירוג הסודיות הפיננסית העולמי הגיעה איי קיימן שעקפה את שוויץ, שדורגה כגרועה ביותר לפני שנתיים. קיימן גם הוכנסה בימים האחרונים על ידי האיחוד האירופי לרשימה השחורה של תחומי השיפוט שאינם משתפים פעולה בענייני מס.

אבל יותר משאיי קיימן הידרדרה, שוויץ השתפרה, בעיקר בזכות כניסתה להסכם ה־CRS שבאמצעותו היא מעבירה מידע על תושבים זרים רבים המחזיקים חשבונות בבנקים שלה. למקום השני דילגה ארה"ב, שעברה גם כן את שוויץ. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שבעוד מרבית המדינות נמצאות בהסכם ה־CRS, ארה"ב עובדת מול המדינות במסגרת הסכם ה־FATCA. רבים טוענים כי כיום, לאחר שארה"ב הכריחה את הגופים הפיננסיים הזרים למסור לה מידע דרך רשויות המס הזרות, המקום הכי נוח להעלים מס הוא ארה"ב עצמה.

מורן הררי, חוקרת בכירה ב־Tax Justice Network אמרה ל"כלכליסט" כי "האינדקס ל־2020 מצביע על ירידה גלובלית בהיקף הסודיות הפיננסית של מדינות. העובדה שישראל החלה להחליף עם מדינות מידע על מחזיקי חשבונות בנק היא צעד חשוב בדרך לשקיפות. עם זאת, ישראל נשארה מאחור בכל הקשור לשקיפות בעלי הזכויות שביושר בחברות, שותפויות ונאמנויות".