המהמורות בדרך למשפט נתניהו

פרסום מועד ההקראה במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ב־17 במרץ, יום לאחר השבעת הכנסת, מעורר התרגשות עזה וטבעית, אבל כדאי להתכונן לאכזבה ולתרגל דחיית סיפוקים. רוב הסיכויים הם שנתניהו לא יספק את הפוטו־אופ המיוחל בשערי בית המשפט ועל ספסל הנאשמים. הסיכוי שנראה אותו שוב ביציע הכבוד של טדי גדול יותר מהסיכוי שיחבוש בקרוב את יציע הקלון בבית המשפט.

נכון שנוכחותו של נאשם בפלילים מתחייבת, אבל לבית המשפט סמכות לפטור אותו. בארה"ב יש למועד ההקראה משמעות דרמטית כשהנאשם מתבקש להשיב גילטי או נוט גילטי. בישראל מתבקשת תשובה מפורטת שסורקת את כל עובדות וטענות כתב האישום והתשובה אפשרית גם בכתב.

ועד שהסנגורים יהיו בשלים להשיב צפויות כמה מהמורות. הראשונה, האם הם בכלל מייצגים עוד לפני שברור מה קורה עם שכר הטרחה. נתניהו ממתין להחלטת ועדת ההיתרים החדשה שמינה מבקר הבית שלו מתניהו אנגלמן. בכל מקרה, עורכי דין מופיעים בבית המשפט רק לאחר שהופקד יפוי כוח שכובל אותם לנאשם במובן זה שרק בית המשפט יכול לשחרר אותם מייצוג. האם עורכי הדין יכבלו עצמם לשלוש שנים לפחות בבית משפט ללא שיובטח שכר טרחתם? פתרון ביניים מקובל למצב הזה הוא יפוי כוח שמוגבל רק לישיבת ההקראה. כמו יפוי הכוח שהוגבל לישיבות השימוע שגם עליהן לא שמענו שנתניהו שילם.

בנימין נתניהו צילום: אי פי איי

המלחמה על הראיות

מהמורה שנייה היא המלחמה על הראיות. עו"ד אורי קורב, לשעבר בכיר בפרקליטות והתובע בתיק אולמרט, העלה את הטענה שכתב האישום נמצא בסכנת מחיקה כיוון שהוגש ללא תעודת חיסיון של השר לביטחון פנים על ראיות שהפרקליטות מבקשת לחסות מפני ההגנה. הפרקליטות השיבה שבעבר הוכשרו כתבי אישום כאלה – בהולילנד, שמעוני, לחיאני. המשותף לכולם, וגם לכתב האישום הנוכחי, הוא שמדובר בתיקי פרקליטות מיסוי וכלכלה שחוזרת שוב ושוב על המחדל הזה. סביר להניח שהפעם תתעקש ההגנה על הסבר מניח את הדעת. נכון שלבית המשפט סמכות לתת ארכה וזאת בהנחה שלפרקליטות יש הסבר כזה. על תעודת החיסיון אמור לחתום השר גלעד ארדן. הפרקליטות סבורה שהחתימה היא עניין טכני בלבד. אם ארדן יחשוב אחרת תהיה לפרקליטות בעיה. בכל מקרה, שתי המהמורות שיש לצלוח בדרך לפתיחת המשפט הן בידיים של ועדת היתרים שמינה המבקר של נתניהו ושל השר לביטחון פנים של נתניהו.

האם המשפט יתקיים ברחוב צלאח א־דין, במזרח ירושלים? בהנהלת בתי המשפט טוענים שזה המצב כרגע, אבל ישנה אפשרות נוספת והיא שהשב"כ, מטעמי אבטחה, ישקול להעביר את המשפט למקום אחר. בעבר, זכור משפט דמיאניוק שהועבר לתיאטרון ירושלים, כשהסיבה היתה העניין הבינלאומי וגם קצת הרצון הישראלי ל"משפט ראווה". אם המשפט יתקיים במחוזי, זה יהיה באולם הגדול ביותר שמכיל כחמישים מקומות וזה לא יספק את הביקוש. מכאן, שלא רק שיקולי אבטחה ראויים להילקח בחשבון.

מועד ההקראה נקבע לשבועיים לאחר הבחירות ויום לאחר השבעת הכנסת. כלומר, סיכוי נמוך לדחוף למרווחים האלה חקיקה עוקפת־משפט. לאחר ישיבת ההקראה, ועד תשובת הנאשם, בהנחה שייפתרו ענייני הראיות ושכר הטרחה, יעברו אמנם כחמישה חודשים, אבל אנחנו כבר בתוך המשפט. לכן חקיקות מהסוג של החוק הצרפתי ופסקת ההתגברות על בג"ץ יהיו רטרואקטיביות ופרסונליות. אבל, במסגרת הניתוץ הגורף של כללי המשחק צריך לקחת בחשבון שאם נתניהו מגיע ל־61 מנדטים הוא לא יפסול שום רעיון ומזימה שימלטו אותו מהמפגש עם השופטים.

יותר ח"כ או יותר רה"מ?

שאלה נוספת שעולה היא מהו מעמדו של נתניהו לאחר הבחירות, ראש ממשלה או ח"כ שהנשיא אמור להטיל עליו את הרכבת הממשלה? התשובה היא גם וגם, אבל לצורך החלטת הנשיא רובי ריבלין הוא יותר חבר כנסת מראש ממשלה. ראש ממשלה, לפי החוק, יכול לכהן עד פסק דין חלוט, אבל נתניהו איננו

ראש ממשלה נבחר. הוא מכהן כראש ממשלת מעבר שאינה נהנית מאמון הכנסת, וכמי שנכשל פעמיים בהשגת אמון זה. החוק לא מגביל את שיקול הדעת של ריבלין, והשיקול של שלושת כתבי אישום שכבר הוגשו לבית המשפט כשיש כבר מועד לדיון - הוא חזק מתמיד, גם במובן המעשי וגם במובן הערכי. אם נתניהו יגיע ל־61 מנדטים, הנשיא יחשוב פעמיים, וכשתוגש עתירה לבג"ץ, גם השופטים יחשבו פעמיים כי סמכות הנשיא אינה כפופה לביקורת משפטית. אבל זה האתגר החוקתי והמשטרי שהסיטואציה הפוליטית־פלילית מזמנת לנו.

והיא מזמנת לנו עוד נקודה מעניינת למחשבה. בראש הרכב השופטים מצויה השופטת רבקה פרידמן־פלדמן, אישה דתייה. בדברי הימים של המשפט הישראלי ייכתב שגורלו של ראש ממשלת ישראל נחתך בידי שלושה יהודים יראי שמים – החוקר רוני אלשיך, התובע אביחי מנדלבליט והשופטת פרידמן־פלדמן. לא בידי שמאלנים הופקד ראש ממשלתנו, אלא בידי שמים.