"הדירוג של ישראל עלול להיפגע אם הצמיחה תרד"
ד"ר קארן ורטפטוב הזהיר גם מפני השלכות התארכות המשבר הפוליטי: "תהיה לזה השפעה, בעיקר באמון המגזר העסקי". עם זאת, הוא מאמין בכלכלה הישראלית ולא מודאג מהגירעון: "אנו מסתכלים על מגמות ארוכות טווח ולא על נתונים נקודתיים"
"מדיניות תקציבית היא תמיד מאוד פוליטית כי היא אמורה לשקף סדר עדיפויות, קל וחומר במשטרים דמוקרטיים. לכם בישראל יש חברה מקוטבת ומערכת פוליטית מאוד מקוטבת, ולכן קביעת המדיניות התקציבית היא משימה מאוד לא פשוטה. זה גם לא פשוט להכריז בעיצומו של קמפיין בחירות על העלאת מסים — אבל ברור לנו שכל המפלגות לוקחות אפשרות כזאת בחשבון". כך מסביר ד"ר קארן ורטפטוב, הממונה על דירוג האשראי הריבוני של ישראל ב־S&P Global Ratings, שהגיע לישראל לקראת כנס שעורכת חברת S&P מעלות היום בתל אביב.
- הנגיף של הצמיחה העולמית, והתרופה מדרום אמריקה
- מנוע הצמיחה הסיני הופך למשקולת כבדה
- בזכות הצריכה הפרטית: המשק צמח בקצב שנתי של 4.8% ברבעון הרביעי של 2019
ורטפטוב מבהיר כי המשבר הפוליטי הישראלי אינו בעיה, נכון לעכשיו, מבחינת מעמדה הכלכלי, אך הוא כן מהווה סיכון. "אם התנודתיות הפוליטית תימשך לאורך זמן, תהיה לזה השפעה — בעיקר באמון של המגזר העסקי", אומר ורטפטוב. "אני שומע מכמה שחקנים במשק הישראלי שישנה כבר פגיעה באמון העסקים, אבל אנחנו לא שם עדיין".
ד"ר קארן ורטפטוב צילום: אביגיל עוזי
ויש עוד נקודה חשובה שעולה מהראיון: ורטפטוב, כלכלן רוסי במקור, מזכיר את המקרה הפולני בו ראש הממשלה הנבחר העלה מה שורטפטוב מכנה רעיונות "בעייתיים", לרבות התערבות גסה במינוי שופטים ובוועדה המוניטרית של הבנק המרכזי, ואז חברת הדירוג הגיבה מיד בהפחתת תחזית הדירוג.
לדברי ורטפטוב, הנושא בתפקיד בכיר באחת חברות הדירוג החשובות בעולם, בשנתיים האחרונות ניכרת בישראל "היחלשות פיסקאלית או מעידה פיסקאלית, תקרא לזה איך שבא לך, אך לא נקטנו בצעדי דירוג (הפחתת הדירוג), כי אנו באמת מאמינים שהסיפור המאקרו כלכלי של ישראל הוא חזק מאוד. אכן הרמה של החוב ושל הגירעון חשובות לנו מאוד, אבל אנו מסתכלים על מגמות ארוכות טווח ולא על נתונים נקודתיים לתקופה ספציפית".
בד בבד ורטפטוב מודה כי "חלק מהקצאות התקציביות לא היו ידידותיות לצמיחה. אך התופעה הזו אינה ייחודית לישראל והיא לא מפתיעה כאשר מדובר בחברה מפולגת, שבה לא תמיד המדיניות התקציבית משקפות את האינטרסים של הטווח הארוך". ורטפטוב לא מתכחש גם שישנה תת השקעה משמעותית בהשקעות בתשתיות, בחינוך ובבריאות, ולדבריו זה עלול לאיים על תחזיות הצמיחה בנקודה כזו או אחרת: "אתה רואה את הפקקים, את הבעיות ברכבות... אבל כל זה פתיר, אפילו בטווח הבינוני בהינתן שערי הריבית הנמוכים. זה יאפשר להשקיע מבלי לפגוע באופן משמעותי במצבה הפיסקאלי של ישראל. ובכל זאת, ההשקעות האלו חייבות להיות מאוזנות על ידי צעדים מקטיני גירעון".
"לא משנה מה תהיינה תוצאות הבחירות האלו, או הבאות - אנו לא יודעים - כל ממשלה שתוקם תנקוט במדיניות קשה אך הכרחית הכרוכה הן בהגדלת הכנסות המדינה ממסים והן בצמצום בהוצאה הממשלתית לצורך צמצום הגירעון הממשלתי. הפקידים במשרד האוצר יודעים בדיוק מה צריכים לעשות ויש להם תוכנית מפורטת בנושא. זה התרחיש הבסיסי שלנו", מסביר ורטפטוב ומדגיש כי "עדיין נותרו למשק הישראלי 'כריות ביטחון' מספקות לפני שהחוב מזנק".
"המדינה היחידה שהורידה את יחס החוב תוצר"
הסיבה לכך לדבריו היא שבמהלך העשור האחרון, ישראל היא המדינה היחידה שהורידה את יחס החוב תוצר שלה - זה נדיר ביותר במדינות OECD. "זה מה שהעניק לישראל את הדירוג הנוכחי של -AA. כלומר, צריכה להיות היחלשות פיסקאלית מאוד ממושכת כדי שזה יבוא לידי ביטוי בדירוג. למעשה, רק שילוב של מלחמה רחבת היקף ומיתון עולמי יחד מסוגל לגרום להורדת דירוג, ושני האירועים האלו אינם נראים בתרחיש שלנו", הוא מסביר.
עם זאת ורטפטוב מבהיר כי רמת החוב הנוכחית היא גבוהה למאפיינים המיוחדים של ישראל, לרבות האתגרים הגיאו־פוליטיים שלה. למרות שנעשתה עבודה טובה בכל הקשור להפחתת החוב, הוא טוען כי "בכל זאת, היה לכם קצת מזל: ייסוף השקל, מדד מחירי התוצר היה מאוד נדיב והוריד את יחס החוב תוצר".
"אם לא תקום ממשלה נשקול הערכה מחדש"
ומתי תיגמר הסבלנות של חברות הדירוג? מתברר שרק בסוף 2021. לפי המספרים שורטפטוב הציג לנו, תחזית הגירעון ל־2020—2021 עומדת על כ־3.6% תמ"ג, אך ב־2022, הוא צפוי לרדת בחוזקה לרמה של 2.9% תמ"ג ושוב ב־2023 ל־2.8% תמ"ג. "אם הירידה הצפויה הזו לא תתרחש, או אם נבחין שהממשלה החדשה לא קמה או לא מטפלת בבעיות התקציביות - נשקול הערכה מחדש", מוסיף ורטפטוב. אין צורך להיות כלכלן בכיר כדי להבין את הרמז.
