מטרת משרד הבריאות: למנוע את קריסת בתי החולים

משרד הבריאות מטה משאבים למה שהוא מכנה: "שיטוח עקומת הנדבקים בנגיף הקורונה", זאת לאחר ששלב בלימת הנגיף הגיע למיצוי. המטרה המרכזית היא מניעת עומס על מערך האשפוז הציבורי. לצורך זה נוספו אתמול חובת הבידוד הביתי לשבים מחמש מדינות נוספות מאירופה ונאסר על כינוסים בני יותר מ5,000 בני אדם. במשרד האוצר מותחים ביקורת על ההחרפה בצעדים ומבקשים מהמועצה לביטחון לאומי שאמונה על ניהול המשבר מול משרדי הממשלה: "רככו את הצעדים כדי למנוע נזק לכלכלת ישראל".

במשרד האוצר הביעו חשש כי ההחלטות שמתקבלות כעת ומובלות על ידי משרד הבריאות והמטה לביטחון לאומי אינן לוקחות בחשבון את ההשלכות הכלכליות המלאות של ההחלטות. החשש הוא כי העלות המשקית שלהן תהיה גבוהה מהעלויות של ההתמודדות עם טיפול בחולי הקורונה, כאשר לפגיעה המשקית יש בסופו של דבר השפעה גם על היכולת של הממשלה לתת שירותים לציבור.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב התייחס אתמול לדברים ואמר במסיבת עיתונאים: "אנחנו מבינים את ההשלכות הכלכליות ואת הפגיעה בפעילות הכלכלית. אם לא ננקוט צעדים ההשלכה הכלכלית תהיה גרועה יותר. כלכלה ובריאות הולכות יד ביד, והבריאות הולכת חצי צעד קדימה". ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אתמול: "אנחנו בעיצומה של מגפה עולמית. ייתכן שהיא מהמסוכנות ב־100 השנים האחרונות. ישראל היא אחת משתיים־שלוש מדינות במערב שמצבן הטוב ביותר, כי מראש הנחיתי על מדיניות של הערכות יתר ולא הערכות חסר. נאלצנו לנקוט צעדים נוקשים מאד כדי להאט את קצב ההתפשטות".

נתניהו ציין כי אחוזי התמותה באיטליה עומדים על 4%־5% מהחולים וכי מספר המקרים הקשים מבין החולים עומד על 10%.

בעקבות הביקורת באוצר, סוכם עם המטה לביטחון לאומי כי שני הצוותים: צוות המל"ל וצוות האוצר, הבוחן את ההשלכות הכלכליות ואת בקשות הפיצויים והסיוע בעקבות התפרצות הקורונה, יפעלו מעתה יחד תחת המל"ל. על פי סיכום עם ראש הממשלה השיקול המנחה המרכזי יהיה השיקול הבריאותי, אולם נציגי האוצר יוכלו להציף שיקולים הכלכליים וההשלכות הכלכליות של הצעדים שיבקש משרד הבריאות לנקוט בהם.

עוד אומרים באוצר כי מחר בבוקר יתכנס הצוות הכלכלי לדון בהשלכות של הצעדים בהם נקט היום משרד הבריאות. במשרד בוחנים כעת את ההשלכות של מספר תרחישים על המשק הישראלי, זאת על סמך התרחישים שבנו במשרד הבריאות ובמל"ל. כדי לעשות זאת צפויים באוצר להיפגש גם נציגי בנקים, גופים מוסדיים וחברות ישראליות, במטרה לגבש את התמונה המלאה. באוצר מדגישים כי בשלב זה מדובר רק בצעדי הערכות, אולם לאור חוסר הוודאות לגבי התפשטות הנגיף לוקחים כל תרחיש בחשבון. "אלפים בודדים זה עדיין לא אירוע מקרו שמשפיע על המשק. השאלה האם זה יסתכם בזה או לא", אמר גורם באוצר. בנוגע לאלפי הישראלים שנכנסים בימים אלו לבידוד הבהירו כי אלו יכוסו עדיין על ידי ימי מחלה, וכי במגזר הציבורי והעסקי יבחנו דרכים נוספות לעבוד מהבית, כדי לצמצם את הפגיעה.

בישראל ידוע על 15 נדבקים בנגיף: 11 מהם מאושפזים במתקן ייעודי מבודד בבית החולים תל השומר ואחד מאושפז בבידוד בבית החולים בלינסון בשרון. במשרד הבריאות מנסים למנוע בכל מחיר את הפפרצות הנגיף ולכן הרחיבו משמעותית את כללי הבידוד, והם חלים מאתמול על השבים מגרמניה, צרפת, אוסטריה, שוויץ וספרד. זאת לאחר שעד אתמול חובת בידוד הושתה על השבים מאיטליה, סין, הונג קונג, יפן תאילנד מקאו וסינגפור. נכון לאתמול שהו בישראל כ־5,640 בני אדם בבידוד, ומספר זה צפוי לזנק בעקבות ההנחיות החדשות. בידוד נדרש גם ממי שבא עם חולי הקורונה הידועים במגע, על פי פרטי החקירה האפידמיולוגית של כל חולה וחולה שמפרסם משרד הבריאות. ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להימנע מלחיצות יד, לאחר שהרב הראשי לישראל אסר על נישוק מזוזות ומגע בהן.

חוסר ההשקעה בבריאות עלול לעלות ביוקר

המדיניות הישראלית היא מהנוקשות בעולם, כאשר המניע של משרד הבריאות הוא מניעת עומסים במערך האשפוז הציבורי הסובל בשנים האחרונות מעומסים כבדים ממילא.

תשתיות הבריאות של ישראל לוקות בחסר, וחוסר ההשקעה עלול לגבות מחיר כבד בעיקר באירוע קיצון. לפי דו"ח הבריאות השנתי של ה־OECD, היקף ההשקעות הממוצע של מדינות הארגון בתשתיות בריאות: מבניית בתי חולים, מרפאות, וכלה ברכישת ציוד, מכונות ותוכנה עומד בממוצע על כחצי אחוז תוצר. עם זאת, בישראל, שיעור זה עומד על 0.3% בלבד — פחות מטורקיה, סלובניה וליטא. גם משקלה של ההשקעה בנכסים קבועים בסך ההוצאה לבריאות היא נמוכה לעומת הממוצע במערב: רק 4.3% לעומת 5.6% ב־OECD.

גם המחסור ברופאים ובאחיות עלול להיות לרועץ בתרחיש חירום קיצוני: מספר הרופאים ל־1,000 נפש בישראל עומד על כ־3.1 ל־1000 לעומת 3.5 ב־OECD, אך מדובר במדינה היחידה במערב שבה מספר זה ירד בעשור האחרון, לעומת יתר המדינות בהן הוא דווקא עלה. מספר האחיות ירד אף הוא־ל־5.1 בלבד — רחוק מדי מהממוצע במערב: 8.8 אחיות ל־1,000 תושבים.

יעקב ליצמן ובנימין נתניהו אתמול במשרד הבריאות צילום: רויטרס

מתקני הבידוד הייעודיים הם מוגבלים וכוללים כ־100 מקומות בשיבא ועוד 80 מקודמות בידוד במתקן המלבן בראשון לציון, המיועד לחולים קלים בלבד. מעבר לזה יהיו פתרונות בידוד נוספים שמשרד הבריאות אינו מפרסם בשלב זה. בשלב מסוים כאשר לא יהיה ניתן עוד לטפל בחולי הקורונה אך ורק במתקנים ואז ייפתחו שערי בתי החולים לרבות המחלקות הפנימיות. ההערכות לכך כבר החלה: "אנחנו ערוכים לקליטת חולי הקורונה. היום ובימים האחרונים, מקבלים מנהלי מחלקות פנימיות בבתי החולים תדרוכים לקראת קליטת החולים. אין אצלנו חשש. אנו מתורגלים בטיפול בחולים עם רגישויות וצורך בבידודים, לרבות חולים מורכבים", נכתב בהודעה של האיגוד לרפואה פנימית. באיגוד מבקשים להזכיר כי למעלה מ־600 חולים עם חיידקים עמידים, זיהומים ומחלות מדבקות לרבות שחפת מאושפזים ברגעים אלה בבידוד במחלקות הפנימיות בבתי החולים הציבוריים בכל רחבי הארץ. באיגוד מציינים עוד, כדי להדגיש את חומרת המצב כי "למעלה מ־3,000 מאושפזים שוכבים כעת אצלנו במחלקות ובמסדרונות". ואכן יש היערכות לגיוס רופאים פנימיים רבים ככל הניתן ולהגדלת התורניות במידת הצורך.

בישראל פועלות כיום 111 מחלקות פנימיות, בהן כ־12 רופאים בממוצע בכל מחלקה. בסך הכל מדובר בכ־1,300 רופאים, כשליש מהם מומחים והיתר מתמחים. בכל מחלקה ישנן כ־35 מיטות בממוצע. על פי האומדן מספר המיטות נע בין 3,850 ל־3,900 בכל הארץ, לא כולל מיטות המוצבות במסדרון. המחלקות, כאמור, עמוסות מאד: התפוסה הממוצעת בהן עומדת על יותר מ־100% כל ימות השנה, אך בתקופת החורף התפוסה מגיעה אף לכדי 150%־200%. לאחר ששיעור המיטות ל־1,000 איש ירד בבתי החולים הכלליים הכללים מ־3.3 ל־1.8 התקצר משך האשפוז בפנימיות משבעה ימים לארבעה ימים — סבב המיטות הגבוה ביותר במדינות OECD.

במשרד הבריאות מכירים היטב את המספרים ולכן מבינים כי בהינתן כי לא ניתן לשחרר את 600 החולים המבודדים, מספר חולי הקורונה שמערך האשפוז הישראלי מסוגל לשאת אינו גבוה. במשרד לא מעוניינים לבחון את הסיבולת של המערכת במקרה חירום, והדרך היחידה למנוע זאת היא באמצעות מאבק אגרסיבי מאוד של ניטור חולים ונדבקים ובידוד ביתי. לכן, מספר הנדבקים משחק תפקיד קריטי. לפי הנתונים שנאספו עד כה כ־17% מהחולים הגיעו למצב קשה ונאלצו לפנות לבתי חולים. לפי מספרים אלו, על כל100 חולים, רק 17 יזדקקו לאשפוז, ולכן מספר הנדבקים משמעותי — גם אם הוירוס כבר כאן.

התקציב ההמשכי מייצר אתגר כפול

במשרד הבריאות מוטרדים גם מההתנהלות התקציבית בעתיד הנראה לעין שנובעת מהעבודה בתקציב המשכי (1/12), בהיעדר ממשלה שביכולתה לאשר תקציב. בניגוד לשנים 2015 ו־2013, גם בהן הופעל תקציב המשכי שהיה מוסכם על כלל אגפי האוצר, כיום גם התקציב ההמשכי אינו מסוכם בשל סכסוך בין האגפים. מכיוון שתקציב השנה שעברה (2019) לא כלל, הקצאה לטיפול במגפה בסדרי גודל של וירוס הקורונה, נוצר מצב ייחודי לפיו כמעט כל בקשה תקציבית הנוגעת לטיפול בהתפרצות נחשבת "מיוחדת" ומצריכה אישור מיוחד של ועדת חריגים בראשות החשב הכללי באוצר (כאשר מדובר בסכום לא גבוה של יותר מ־50 אלף שקל).

במשרד הבריאות אמנם מדווחים על שיתוף פעולה מצוין של ועדת החריגים לענייני קורונה שהוקמה באוצר, שאישרה עד כה בקשות חריגות בהיקף 56 מיליון שקל. הסכום צפוי להאמיר ל־80 מיליון שקל עד אמצע החודש. אלא שהתקציבים הללו מאושרים על חשבון תקציב הבריאות לחודשים הבאים ולא על חשבון תוספת תקציבית ממשית. כלומר, האוצר מקדים תקציב לקורונה ולא מוסיף תקציב. אם לא תקום ממשלה ולא יאושר תקציב עד סוף השנה מהלך זה יתברר כבעייתי ויחסום כל מרחב תמרון למערכת הבריאות שחלק גדול מתקציבה קשיח ומיועד למשכורות ורכיבים קשיחים אחרים.