עובדים במגזר הציבורי מבולבלים:"יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל"

אף שכבר שלשום (ב') בערב הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על הכוונה להעביר את המגזר הציבורי לעבודה מצומצמת, ולהקטין את כמות העובדים בכ-70%, ולמרות הודעת ההסתדרות והאוצר כי הגיעו להסכמות לגבי הוצאת העובדים לחופשה שתנוכה מימי החופש הצבורים של העובדים, עדיין לא נחתם ההסכם ועדיין לא הותקנו התקנות לשעת חירום להסדיר את מצב העניינים.  נכון לשעה זו, צדדים עדיין עסוקים בניסוחים המשפטיים של ההסכם הקיבוצי ובהכנת התקנות לשעת חירום, והממשלה אמורה לאשר אותן הלילה.

בעקבות זאת  היתה הבוקר אי ודאות רבה בקרב עובדי המגזר הציבורי, שכבר קיבלו קודם לכן הנחיות סותרות לפיהן החל מהיום הם יעברו למתכונת חירום, וכבר נעשתה במשרדים השונים חלוקה לעובדים חיוניים שימשיכו לעבוד ולא חיוניים שייצאו לחופשה. בעקבות זאת רבים מהעובדים ביטאו תחושות של בלבול וכאוס משום ש "יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה", וסמנכ"לי משאבי אנוש אף הביעו אי נוחות בפני העובדים: "מתנצל מעומק הלב על ההודעות הסותרות", כפי שנכתב לעובדי אחד המשרדים.

"יש הכרח בצמצום משמעותי של הציבור שמגיע לעבודה"

אתמול הלילה והבוקר נשלחו מכתבים לעובדי המגזר הציבורי, כאשר כל גוף ומשרד שלח לעובדיו הודעה מטעמו. כך למשל יו"ר של אחד ממשרדי הממשלה כתב לעובדי המשרד הבוקר: "התקבלה הודעת נציבות שירות המדינה כי טרם הותקנו התקנות לשעת חירום. על כן העבודה היום, יום ד', מתקיימת כרגיל. עובד המעוניין לצאת לחופשה, על חשבונו, רשאי לעשות כן. כל מי שיכול מתבקש להפיץ הודעה זו ככל שניתן בין העובדים".

ביחידת סמך ממשלתית אחרת שלחה כבר בלילה סמנכ"לית משאבי האנוש הודעה ברוח דומה: "מאחר וטרם נחתמו התקנות לשעת חירום, ועד שלא נעודכן אחרת – נעבוד מחר (ד') במתכונת הרגילה. עם זאת כפי שציין ראש הממשלה ועדכן מנכ"ל משרד הבריאות – יש הכרח בצמצום משמעותי של הציבור שמגיע לעבודה. אי לכך כל עובד המעוניין בכל זאת לצאת לחופשה רשאי לעשות זאת, אך אינו מחוייב בכך. נמשיך לעדכן בכל שינוי. אנא בדקו בבוקר לפני יציאתכם למשרד אם נשלחה הודעת עדכון חדשה". עוד היא כתבה: "בנימה אישית, כולנו שותפים לתחושת חוסר הוודאות ולשינויים התכופים בקבלת ההחלטות. כולי תקווה שהדברים יתקבלו בהבנה".

קובי בר נתן, הממונה על השכר באוצר צילום: דוברות משרד האוצר

הודעות דומות גם נשלחו לעובדי הרשויות המקומיות. כך למשל באחת הרשויות קיבלו העובדים את ההודעה הבאה: "מכיוון שהממשלה לא התכנסה אתמול בערב, אלא ככל הנראה תתכנס רק היום, אי לכך התקנות לשעת חירום טרם נכנסו לתוקף. הרשויות רשאיות לפעול כרגיל, בכפוף לכללים של משרד הבריאות. לגבי עובדים שלא יכולים להגיע או לא רוצים להגיע – אפשר לאשר להם חופשה".

"עובדים לילות לבנים, ובאופן טבעי הדברים מתעכבים"

בנציבות שירות המדינה אמרו היום בתגובה לפניית כלכליסט כי הם ממתינים לחתימה של הממשלה על התקנות לשעת חירום, ועד אז הם לא יכולים לעבור לעבודה במתכונת החירום המתוכננת ולהוציא עובדים לחופשה כפויה.

גם גורמים באוצר ציינו היום כי מאז הודעת רה"מ, אנשי אגף התקציבים, אגף השכר והלשכה המשפטית יושבים ברצף על ניסוח ההסכמים והתקנות לשעת חירום. לדברי הגורמים, "מדובר במאות גופים שצריך להסדיר את הפעילות שלהם, האם הם מוגדרים כחיוניים שיפעלו בחירום או לא – והרי כל גוף רוצה להיות מוגדר ככזה – ויש מו"מ איתם כמו גם מו"מ מול ההסתדרות לגבי העובדים. עובדים כאן על כך ברצף מרגע שרה"מ הנחה על כך, לילות לבנים, ובאופן טבעי הדברים מתעכבים. אנו מקווים שהתהליך המורכב הזה יסתיים עוד הלילה. ברגע שהבנו שהתקנות עוד לא ייכנסו לתוקף עדכנו את הנציבות ובעקבות זאת יצאו ההודעות לעובדים".

דניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה צילום: אלכס קולומויסקי

גם בהסתדרות אמרו היום כי אנשיה, וביניהם אנשי הלשכה המשפטית, עדיין יושבים על הפרטים של ההסכם בדיונים הארוכים.

המטרה של המהלך הזה כאשר הוא יצא לפועל הוא לצמצם את כמות העובדים במשרדי הממשלה והרשויות המקומיות שאינם מוגדרים כחיוניים בכ-70%, בעוד ה-30% הנותרים, שעבודתם תוגדר כחיונית, יעבדו חלקם מן הבית אלא אם הם נדרשים לעבוד בשטח או במשרד.

שלשום בערב הודיעו יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד והממונה על השכר באוצר קובי בר-נתן כי יחתמו על הסכם המסדיר את אופן העסקת עובדי המגזר הציבורי לאור המשבר, ומאז, לדברי הגורמים השונים, "כולם עדיין עובדים על הקונסטרוקציה המשפטית". הכוונה היא לחתום בהקדם על הסכם מיוחד שרלוונטי רק לתקופה שעד אחרי פסח וזאת במקביל להתקנת תקנות לשעת חירום, ולאחר מכן הדברים ייבחנו שוב. רק כאשר יותקנו התקנות המחייבות, ניתן יהיה להוציא את המהלך לפועל.

ההסכם גם לא יחול על מערכת הביטחון ומערכת הבריאות

מימין: יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד צילום: דוברות ופרסום בהסתדרות

הכוונה היא לקזז ימי חופשה מהעובדים שישבו בבית ולא יעבדו, כאשר לפי גורמים המעורים במו"מ ממוצע ימי החופש הצבורים של עובדי המגזר הציבורי עומד על כ-35-30, כך שהעובדים צברו ימי חופש רבים. יצויין גם כי במגזר הציבורי, להבדיל מהמגזר הפרטי, עובד צובר כבר בשנים הראשונות כ-20 ימי חופש בשנה, שכמובן עולים עם הוותק. לעובדים שלא נצברו להם די ימי חופש, ישולם התגמול מקרן ימי חופשה מיוחדת שתוקם, כאשר הרעיון הוא לעשות מעין מאצ'ינג בין המדינה וההסתדרות – שכל צד יתרום את חלקו לקרן הזו, שכרגע עוד לא ידוע מה תהיה המכסה שלה. "הרעיון הוא שירדו לעובדים ימי חופש ושהשכר השוטף שלהם לא ייפגע", אמרו גורמים הקשורים למו"מ.

בנוסף חתמו אתמול הממונה על השכר באוצר קובי בר-נתן ונציב שרות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ על הסכם הנחיות המסדיר את עבודת עובדי המדינה במתכונת חירום – הנוגע לאותם 30% שימשיכו בעבודתם (חלקם מהבית) שיוגדרו כעובדים חיוניים. אלה ימשיכו להגיע לעבודתם כרגיל ויחולו עליהם כללי העבודה הרגילים כבימי שגרה ועובדים חיוניים שיורשו לעבוד מהבית "באישור מנכ"ל המשרד, מנהל יחידת סמך או סמנכ"ל בכיר להון אנושי ומנהל", כל פי ההנחיות.

רשימה מרוכזת של עובדים אלה תועבר לנציבות שרות המדינה. על פי ההנחיה, עובדים אלה יוכלו לעבוד מהבית מספר שעות יומי שלא יעלה על התקן הרגיל שלהם, כאשר הם יוכלו לעשות זאת באופן גמיש – ברצף או לסירוגין – אולם בשעות היום בלבד. לאותם עובדים לא יאושרו ביצוע כוננויות, קריאות פתע או עבודה בשעות נוספות. אולם עובדים חיוניים שעבודתם נדרשת לטובת סיוע ישיר של משרדו להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה ראשי באישור מנכ"ל המשרד או מנהל יחידת הסמך לעבוד מעבר לשעות התקן היומי במידת הצורך.

ההנחיות גם מסדירות את עבודתם של עובדים חיוניים שנמצאים בבידוד, שיהיו זכאים לקבל שכר על עבודתם מהבית – חלקי או מלא, בהתאם לעבודתו בפועל.