הממשלה אישרה תקנות לשעת חירום: מספר העובדים במגזר העסקי והציבורי יצומצם ל-30%

הממשלה אישרה היום (שישי) את התקנות לשעת חירום הקובעות כי מספר העובדים במגזר העסקי והציבורי יצומצם ל-30% בעקבות התפרצות הקורונה.

לצפייה במסמך המלא - לחצו כאן

המגזר הממשלתי יעבור למתכונת חירום (שעליה הודיע ראש הממשלה לפני כמה ימים) שתאפשר אספקת שירותים חיוניים לאזרחים אולם רק 30% מהעובדים ימשיכו לעבוד מהמשרד או מהבית למעט גופים חריגים במערכת הבריאות, הביטחון והרווחה.

התקנות יחולו גם על העסקים הפרטיים, כאשר הכלל הוא כי במקום העבודה לא ישהו באותו זמן יותר מ-30% ממצבת כוח האדם או עד 10 עובדים (הגבוה מביניהם). גופים חיוניים שיוחרגו מההגבלות הם בענפי המזון, תרופות, שירותים פיננסיים, איסוף אשפה, אספקת אנרגיה, תחבורה ציבורית (תדירות מופחתת), מוניות, הבנייה והתשתיות. יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד היה שותף בדיונים.

הערכה: התוצר ייפגע ב-25 מיליארד שקל

ההערכה במשרד האוצר בכל הנוגע לפגיעה במשק בעקבות אותם מהלכים שנכנסים כעת לתוקף, היא כי התוצר ייפגע בכ-25 מיליארד שקל (כ-1.8% מהתוצר) אם יימשכו על פני חמישה שבועות, כאשר הפגיעה עד כה מוערכת ב-20 מיליארד שקל. מה שאומר שבפועל, לא תהיה צמיחה השנה, ואולי אף תהיה צמיחה שלילית, אם המצב ימשיך להחמיר.

נתניהו צילום: יואב דודקביץ

התקנות היו אמורות להיחתם לפני כמה ימים, ואולם מחלוקות פנימיות בממשלה במסגרתם כל משרד ניסה לשמור על עובדיו תחת ההגדרה עובדים חיוניים עיכבו את החתימה. גורמים ממשלתיים אומרים כי ברגע האחרון בדיונים היום היו הקלות רבות בהתאם לדרישות הנשיאות הארגונים העסקיים.

יו״ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, מסר כי "הסיכום אליו הגענו מצמצם למינימום את הפגיעה במשק הן מבחינת הענקת השירותים לציבור שיישב בבית בזמן הסגר והן מבחינת צמצום האוכלוסיות שיתווספו למעגל האבטלה. בשעת משבר זו קיימת חשיבות גבוהה לשיח הפתוח בין המגזר העסקי לממשלה. אני מברך על שותפות המטרות בשמירה על התנהלות זהירה ונכונה".

בנוסף, אחת ההגדרות שהתקבלה בסופו של דבר על ידי הממשלה בעקבות לחץ התעשיניים להגדרת הענפים החייוניים ומרחיבה מאוד את היקף העסקים שיוכלו להמשיך לפעול עם יותר מ-30% מהעובדים היא הגדרת החברות המייצאות  - חברות ש-25% או יותר מהמחזור שלהן מקורו בייצוא. למעשה, זו ההגדרה הקובעת אילו חברות יהנו מהטבות מס על פי החוק לעידוד כך, שלחברות קל יהיה לדעת האם הן תחת הגדרה זו. ההנמקה לכך הייתה שמירה על הכלכלה הישראלית שנשענת לא מעט על ייצוא ופגיעה בו עלולה להקשות על החברות הללו להתאושש בהמשך.

נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, מסר: "בימים האחרונים התעקשנו להחריג את התעשיות המייצאות, לצד ענפים תעשייתיים רבים נוספים, כדי להבטיח גם ביטחון קיומי וגם עתיד כלכלי למשק הישראלי. תוספת החרגת היצואניות, שהתקבלה, לשמחתי, ברגע האחרון, תאפשר לענף ההייטק להמשיך ולפעול ולא לאבד לקוחות בעולם. אני רוצה להודות לראש הממשלה, שר הכלכלה והתעשייה ושר האוצר שהבטיחו היום שהמשק יוכל לצמוח שוב לאחר המשבר".

ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההייטק, מסר: "בראש מעיינינו כמובן הבריאות ואנו מחוייבים לעשות ככל יכולתנו לשמור על בריאות התושבים ובריאות עובדינו. במקביל עלינו לחשוב גם על היום שאחרי ולוודא שבמגבלות האפשרויות ובתוך משמעת מירבית אנו שומרים על הציבור, על עצמנו ועל הכלכלה הישראלית".

התקציב התפעולי של משרדי הממשלה יקוצץ 

בתוך כך, במשרד האוצר נערכים לקצץ 15% מהתקציב התפעולי של משרדי הממשלה המשמש אותם בשוטף, כמו טיסות  פרסום, הדרכות, רכש שוטף. הקיצוץ אמור לפנות כ-150-200 מיליון שקל לטובת מערכת הבריאות. מדובר בתקציב שגם כך משרדי הממשלה לא היו משתמשים בו בשלב זה לאור ההשבתה החלקית של המגזר הציבורי והמשק.

על פי ההערכות, מדובר רק בשלב ראשון וכאשר יגבשו את תקציב 2020 (אם יאושר בסופו של דבר) הוא יכלול קיצוצים של מיליארדי שקלים בתקציבי הממשלה כדי לממן את מערכת הבריאות ואת התשלומים למובטלים שעל פי הערכות יגיעו גם לחצי מיליון איש, מה שיגזור תשלומים של כ-2.5 מיליארד שקל בחודש.