משרד הבריאות הורה לבתיה"ח להפעיל נוהל "האח הגדול": צילום והאזנה גם לחולי קורונה קלים 24/7

משרד הבריאות הורה לבתי החולים להפעיל נוהל "האח הגדול" על חולי קורונה מאומתים שאושפזו בו, אשר במסגרתו הצוות הרפואי צופה ומאזין לנעשה בחדר החולה 24 שעות ביממה. במסגרת הנוהל, שמופעל גם בחדריהם של חולי קורונה קלים ובכך מפר את פרטיותם לכאורה שלא לצורך, הותקנו מצלמות, וכן מיקרופון מוסלק בתקרה.

בדף הדרכה למאושפז במחלת קורונה שהגיע לידי "כלכליסט" (ראו צילום למטה) נכתב כי: "בחדר האשפוז הותקנה מצלמה והצוות יכול לצפות בך על מנת להשגיח על מצב בריאותך. למצלמה מחוברת מערכת שמע, דרכה תוכל להתקשר עם הצוות".

ממשרד הבריאות נמסר: "השימוש באמצעי ניטור מרחוק הכוללים גם יכולת צפייה בחולה וגם אפשרות שיח איתו, נועדו לצמצם עד כמה שאפשר את חשיפת הצוותים הרפואיים לחולים מאומתים ועל ידי כך להקטין ולצמצם כמה שניתן הדבקה של אנשי צוות".

דף הדרכה למאושפז בבית החולים מאיר, שהגיע לידי כלכליסט

ככל הידוע, הנוהל פועל כבר לפחות בשני בתי חולים: לניאדו בנתניה ומאיר בכפר סבא הדבר פוגע על פניו בפרטיות החולים במצב קל, שאינם מורדמים או מונשמים ולא ברור מדוע נדרש להתבצע מעקב כזה אחריהם. על פי נתוני משרד הבריאות מהבוקר (שבת), מדובר בחלק הארי של החולים, כאשר מתוך 883 חולים מאומתים ישנם כרגע 274 מאושפזים שמתוכם רק 34 הם במצב בינוני או קשה. כלומר הנוהל, ככל שהוא מופעל בבתי חולים נוספים, משליך על כ-88% מהמאושפזים.

נציין כי ככל הידוע במצב שגרה, צילום והאזנה במשך 24/7 לחולה לא קיים אפילו במחלקות פסיכיאטריות. שם יש מצלמות ומיקרופונים רק בשטח הציבורי (המסדרונות). עם זאת ביחידות הטיפול נמרץ קיימת אפשרות כזאת, אולם נעשה בה שימוש במקרים שהחולה מורדם ומונשם.

התנהלות זו של משרד הבריאות מעוררת תהיות עד כמה היא עולה לכאורה בקנה אחד עם חוק זכויות החולה, לפיו יש לשמור על כבודו ופרטיותו של המטופל. על פי החוק, גם כאשר מדובר בטיפול רפואי במצב חירום או סכנה חמורה, חובה על המוסד הרפואי לקבוע סידורים מתאימים לביצוע הטיפול. על פי סעיף 11 (ג'):מנהל מוסד רפואי יקבע סידורים מתאימים (לביצוע הטיפול במצבי חירום).  

מצלמה בתקרת ביה"ח לניאדו

החולה נאלץ להסתיר את המצלמה בכפפה חד פעמית

חולה מספר 411: "הרגשתי שאני באח הגדול"

לדברי חולה קורונה המאושפז בלניאדו ששוחח הבוקר עם "כלכליסט", רתם לבנון (26) קצין שריון במילואים, הנוהל מפר את פרטיותו. לבנון פרסם אתמול פוסט ארוך בפייסבוק שבו סיפר על החוויה.

"הגעתי לפה לפני שלושה ימים", מספר לבנון שנדבק בנגיף בעת שעבד כמלצר במסעדה ביפו ובא במגע עם שני תיירים מחו"ל. "הכניסו אותי לחדר ואמרו: יש פה מצלמה, רמקול ומיקרופון - מדברים איתך. הרגשתי שאני באח הגדול. בשלב מסוים כיסיתי את המצלמה עם כפפה. מצאתי את המיקרופון שהוחבא בתקרה וכיביתי. אני במצב קל, חוץ ממדדים איש לא פנה או טיפל בי. כרגע אני לבד פה בחדר עם מספר קטן של חולים. זה מעורר שאלה אם אני לא אתפוס עוד מעט מיטה למי שבאמת צריך אותה".

המקרופון שהוסתר בתקרת החדר

לדברי לבנון לאחר שהחליט מיוזמתו לכסות את המצלמה ולנתק את המיקרופון קיבל פנייה מהצוות להחזיר את המצב לקדמותו. "הגיע רופא אמר תחזיר את המקרפון, וביקשו שאוריד את הכפפה. טען שהם ישתמשו במצלמה מתי שצריך. הבנתי שהם הקשיבו לשיחות וצילמו. יש הרבה שלבים במחלה. אם בן אדם מורדם מונשם – תסתכלו עליו. אבל במצב קל צריך לשמור על פרטיות החולה".

הרופא קובע את תנאי הבידוד

נציין כי ב-12.2 אושרו בהוראת שעה תקנות הנוגעות לבידוד בבית חולים של חולי קורונה.

על פי הנוהל (סעיף 2.ג') "הבידוד בבית החולים יהיה בתנאים ולתקופה כפי שיורה הרופא". בנוסף נכתב שם שקביעת מדיניות האשפוז הלאומית של חולי קורונה תבוצע על ידי חטיבת הרפואה באמצעות האגף לשעת חירום. הנוהל המדויק לטיפול בחולים, שמאבחן אולי בין מצבו הקליני של החולה, לא פורסם לציבור כך שלא ניתן מהו כולל, והאם ישנה שונות בין בתי החולים.

לעניין זה נציין כי על פי נהלי משרד הבריאות יש אפשרות להפנות חולי קורונה במצב קל לאשפוז במלונית. הדבר נעשה לפי "מחסנית", כלומר הקצאה, לכל קופת חולים שבאחריותה הטיפול במלונית על החולה שמבוטח בה. נוהל הטיפול במלונית פורסם לציבור. הנוהל לא מורה על מעקב של 24/7 באמצעות צילום והאזנה לחולים, מה שיכול להוות מדד השוואה עבור חולים במצב קל בבתי חולים.

לעומת החולים המאושפזים בבתי החולים, החולים במצב קל שמאושפזים בבתי המלון לא נתונים ככל הידוע למעקבים מסוג זה. כך למשל חולה מספר 114, נועה באר, סיפרה אתמול לאולפן ynet על תנאי האשפוז וציינה בין היתר "חום בודקים פעמיים ביום. קיבלנו ערכה לחדר עם מד סטורציה שבודק לנו דופק ולחץ דם, מתקשרים אלינו מקופת החולים פעמיים ביום ומבקשים מאיתנו למדוד את החום שלנו ואת לחץ הדם. את בדיקת הקורונה עצמה עושים לנו פעם ביומיים-שלושה".

משבר? צריך להיות מידתיים 

"גם בעתות משבר צריך להיות מידתיים בכל מה שנוגע לפגיעה בזכויות אדם בסיסיות", ומר ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למשפט רפואי ומדיניות בריאות, "אולי דווקא בזמנים קשים כאלה, חובה להקפיד על פגיעה מינימלית בפרטיות וחופש החולה שגם ככה נפגע עקב המצב. על פניו נראה שאין שום הצדקה לא רפואית ולא אחרת, לשים תחת מעקב מצולם והאזנה חולים קלים. כרגע לפרט אין יכולת ממשית לדאוג לזכויות שלו, כשהוא מאושפז, ולכן האחריות מוטלת על בתי החולים ומשרד הבריאות להיות זהירים ומידתיים ביחד לצרכי הפרט וצנעת הפרט".

עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת הסייבר במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ ומומחה לפרטיות הוסיף כי "חוק זכויות החולה מאד ברור: 'מטפל, כל מי שעובד בפיקוחו של המטפל וכן כל עובד אחר של המוסד הרפואי ישמרו על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי'. גם ובעיקר בזמנים מאתגרים כאלה, הפרטיות קיימת כזכות יסוד של מי שנמצאים בבידוד למען שלומם ושלום סביבתם, ותנאי חייהם מוכתבים ממילא על ידי המוסד הרפואי. הצורך בדאגה מרחוק לשלומם של החולים מאפשר אמצעים פשוטים שמצד אחד ישמרו על החולה ומצד שני יקנו לו פרטיות - החל מאמצעי תקשורת שיופעלו רק ביוזמתו, עבור באמצעים שיופעלו רק לאחר מתן חיווי קולי או אחר, וכלה באמצעים שינטרו רק חלק מסביבת האישפוז ויאפשרו לו פרטיות בכל שאר החדר". לדבריו, "אין שום הצדקה לכך שאדם ייצפה כשהוא מחליף תחתונים; בוודאי שאין שום הצדקה לציתות אינסופי לשיחות הטלפון שלו. בעוד שברור לי שזה נעשה מתוך כוונה טובה ודאגה לבריאות המאושפז, ציתות כזה הוא גם האזנת סתר אסורה. פרטיות והשגחה רפואית אינם מנוגדים לגמרי זה לזה".