האוצר לא הפנים שיש משבר

אחד מגילויי הנדיבות הנדירים של מדינת ישראל כלפי אזרחיה מאז החל משבר הקורונה היתה הכוונה להעניק החודש לכל מקבל דמי אבטלה תוספת של 500 שקל. זה אמור לסייע למובטלים בהכנות לפסח ויכול להיות שזו גם הכרה חלקית בכך שדמי האבטלה בישראל הם סוג של בדיחה. אתמול חשף "כלכליסט" כי באוצר שואפים לבטל את המענק ולהעביר אותו כסיוע לעצמאים.

השאיפה המשונה ממחישה שבאוצר לא מפנימים את העובדה שהמשק במשבר. וזו לא הדוגמה היחידה. לפי נתוני "מנהיגות אזרחית", ארגון הגג של העמותות, 40% מעובדי המגזר השלישי הוצאו לחופשה ללא תשלום, אך מסמך בן שלושה עמודים של האוצר שהציג את חבילת הסיוע לעמותות מסתכם בכמעט כלום. האוצר מציע לעמותות הלוואות, אבל אין להן ערבים. בנוסף, האוצר העביר השנה לעמותות תמיכות חלקיות מאוד, של חצי מיליארד שקל, ובכך הכניס אותן למשבר תקציבי - אבל כעת מנסים שם להציג זאת כסיוע בשעת משבר הקורונה. זה לעג לרש במלוא מובן המילה.

ועדת שרים לטיפול במשבר הקורונה צילום: יריב כץ

את ההתלבטות לאן להעביר את הכסף, למובטלים או לעצמאים, מאפשרת הדחייה המתמשכת בפרסום תוכנית הסיוע למשק. את הדחייה הזו חייבים לסיים. צריך ללא ספק לסייע לעצמאים. מענק חד־פעמי של עד 6,000 שקל הוא כוסות רוח לעסקים שעלולים למות בקרוב. הסיוע צריך להיות משמעותי וחודשי, לא חד־פעמי.

אבל הסיוע לעצמאים לא יכול לבוא על חשבון דמי האבטלה, שהם נמוכים מדי ויותר מדי דברים מגבילים את הזכאות להם. לא רק שמענק של 500 שקל לחודש למקבלי דמי אבטלה אינו מספיק, ראוי שגם הוא יהיה חודשי, ולא חד־פעמי. ראוי גם שהתקנות המונעות מנשים שמקבלות מזונות מביטוח לאומי לקבל דמי אבטלה יוגמשו בעת זו.

אתמול הודיע שר האוצר משה כחלון שנמצא פתרון למובטלים הקשישים: כל אחד מהם יקבל מענק של 4,000 שקל. יש לקוות שלפחות ההבטחה הזאת לא כתובה על הקרח - ולא חד־פעמית.