המנצחים בשלב זה: בנימין נתניהו ואסתר חיות
טבילת האש של גנץ בממשלה תהיה "מבחן אדלשטיין", אחריו יבוא מבחן ההגנה על מערכת המשפט, כשהמתקפה מצד נתניהו תתחדש
1. עכשיו, יש להניח, תחזור בפעם הרביעית הדרישה למנוע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה. מכתב של ארגון משמר הדמוקרטיה הישראלית כבר נשלח ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וכנראה שהבג"צים כבר מתנסחים מעצמם, בניסיון לשחזר את הצלחת העתירות להזזת יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. אבל הניצחונות המשפטיים, מסתבר, מזמנים מפלות בחיים האמיתיים. כחול לבן ועמותות טוהר השלטון גררו את בג"ץ לשטח אש חוקתי־פוליטי, ויום לאחר מכן קפץ בני גנץ לחיקו של בנימין נתניהו. בשביל מה, גנץ, סיכנת וחשפת את בית המשפט להסתה פרועה אם ממילא עמדת להצטרף לנתניהו ואולי לקבל שוב את אדלשטיין כיו"ר הכנסת?
- הנפטרת מספר תשע מהקורונה: כחול לבן, מנוחתה עדן
- בג"ץ הכריע: לאף אחד אין זכות לעשות ככל שעולה על רוחו
- אדלשטיין לבג"ץ: "צו מצפוני לא מאפשר לי לקיים את פסק דינכם, לכן התפטרתי"
ואם אדלשטיין אכן יחזור לפטיש, יתייצב בראש בית המחוקקים אדם שהפר בבוטות החלטה של בג"ץ לאחר שקבע שבית המשפט הורס ומחריב את הדמוקרטיה. אם גנץ מכיל את הקאמבק הזה, הוא הופך שותף מלא לממשלה וקואליציה שחרתו את ביזוי בית המשפט על דגלן. לא רק בדיבורים, גם במעשים.
2. להצטרפותו של בני גנץ לממשלת נתניהו יש הצדקה אחת בלבד: לייצב את הדמוקרטיה ולהגן על מערכת המשפט. בניגוד להספדים המופרכים על סגירת בתי המשפט, שני הבג"צים להסרת אדלשטיין הוכיחו שבית המשפט העליון נותר איתן על כנו ומשמרתו. נהרות השטנה שנשפכו עליו בערוצים הביביסטיים שברו שיאים. נתניהו ג'וניור אפילו איים מפורשות שזהו הקש ששבר את גב הגמל, אף שגדול מבקרי האקטיביזם השיפוטי פרופ' דניאל פרידמן סבר שהפעם ההתערבות והתוצאה מוצדקות. חובה להציב שוב ושוב את האמת הפשוטה בפני הג'וניור ומשפטני הימין, שחוזרים כתקליט מקולקל על הבל גניבת רצון העם: סדרי עבודת הכנסת והפעלתם תחת שיקול פוליטי אינם קדושים יותר מרצונם של 61 חברי כנסת שמייצגים את רוב העם.
אבל החיים חזקים מהמשפט וביום למחרת כבר אין 61. גנץ העביר כמחצית מ־1.22 מיליון מצביעי כחול לבן - חלקם מצווחים, חלקם מסכימים - לממשלת נתניהו.
ונחזור לבג"ץ. השורה התחתונה מפרשת אדלשטיין היא שגם תחת מכבש האיומים, יש לנו בית משפט עם מצפן, מצפון ועמוד שדרה. זו בשורה טובה לדמוקרטיה המתנדנדת שלנו. שני מנצחים יש למשבר הנוכחי: בנימין נתניהו ואסתר חיות.
"מבחן אדלשטיין" - חזרתו לכס היו"ר - הוא מבחן מרכזי לכוונות שני המחותנים. לנתניהו ממילא אין בעיה לחתום על הביזוי שהדביק היו"ר לבית המשפט העליון ולגנץ זה יידבק ככישלון שילווה אותו במבחנים הגדולים הבאים - משפטו של נתניהו ויוזמות החקיקה והמינויים שיקדמו את חילוצו. אז תחזור מכונת התעמולה האלימה נגד המשפט והדמוקרטיה לעוצמה מלאה. גנץ אמור להיות הבלם שיחזיר אחריות וממלכתית. האם יגדל את העוצמות הנחוצות לכך או יידרס, יחד עם חוליית הטירונים שלו, תחת השופל המיומן והמוכר.
3. קודם נכבוש את הכנסת, אחר כך את הממשלה. זו התוכנית שהציעו יאיר לפיד, עפר שלח ואביגדור ליברמן לגנץ: נמנה את מאיר כהן ליו"ר הכנסת ונהפוך אותה לבסיס הלחץ על נתניהו באמצעות איומי החקיקה להעברתו מתפקידו – עכשיו או בעתיד. וכך, כשהכנסת מכוונת לרקתו, ייכנע וילך איתנו לממשלה בתנאים שלנו – בעיקר בלי המתנחלים והחרדים. ואם לא – לסבב רביעי של בחירות.
התוכנית החלה לקרום עור וגידים. אבל, לאחר שאדלשטיין הוזז והחלו ההכנות לבחירת מאיר כהן, הגיעה ממול המשאית, נהוגה בידי גבי אשכנזי, ודרסה אותה.
לתוכנית המקורית היה סיכוי לא רע, אלמלא שברה הקורונה את הכלים לפני שגנץ הספיק לשבור אותם. גנץ ואשכנזי, כמשרתי ציבור בנשמתם, לא רצו להצטייר כמי שצללו לפוליטיקה קטנה בעת משבר. כפוליטיקאים, לא היה להם אורך הנשימה למצות עד תומה את התוכנית ומחיריה.
והמחירים כבדים. נתניהו לא היה נכנע לפני שהיה עושה הכל כדי להרוס את הכנסת ואת הדמוקרטיה, למנוע מממשלתו ומאנשיו לשתף פעולה עם הכנסת ולמנוע מהם לציית ליועצים משפטיים ואפילו לבית המשפט העליון, כפי שכבר הדגים אדלשטיין. הדמוקרטיה הישראלית שברירית מדי מכדי להכיל התנגשות מדממת בין ממשלה לכנסת. במיוחד ממשלה שמונהגת בידי אדם חסר מעצורים שידו האחת ממלכתית ייצוגית, מטפלת בקורונה, וידו השנייה מנצחת על רשת הפצת שטנה והסתה שמתנהלת מביתו על ידי האזרח הפרטי יאיר נתניהו.
גנץ העדיף את האחריות והממלכתיות, אפילו תוך הקרבת כל נכסיו: שמו הטוב והבטחתו המרכזית לבוחריו. בינתיים, אפשר למצוא שתי נחמות. הראשונה: גנץ הולך ומשתפשף כפוליטיקאי. השנייה: הממשלה האנטי־דמוקרטית, שמורכבת מביביסטים, חרדים ומתנחלים, נמהלת בחבורה בעלת תודעה דמוקרטית שתקבל כמחצית מהנתח השלטוני ואולי תסיט אותה קצת מנתיבה ההרסני.
4. שני אירועים דרמטיים אמורים להתרחש בעוד שנה וחצי: מציאת חיסון לקורונה והעברת ראשות הממשלה לבני גנץ. הנחת העבודה היא שמשפטו של נתניהו לא יחל כל עוד הוא עסוק במצב החירום הבריאותי והכלכלי. נתניהו ימשוך את ה"נבצרות" ממשפט כל עוד יוכל, עד שאורות הרוטציה עם גנץ יחלו להבהב בעוצמה ממול. וכאן התרחישים מסתחררים: הפרת הרוטציה ובחירות, נתניהו ממשיך כמ"מ ראש הממשלה, נתניהו הולך למשפט, נתניהו לא הולך באמצעות עסקת טיעון, חנינה או מינוי לנשיא המדינה. וגנץ? הוא באמת יכול להיות ראש ממשלה עם 15 חברי כנסת? לשתי דקות אולי.