מדוע ברקת לא נחלץ גם לטובת החברות הגדולות במשק?

הבוקר (א') הודיע הממונה על שוק ההון משה ברקת כי יקל על החוסכים בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות לקבל הלוואות על חשבון החסיכון שלהם, כדי למנוע מהם למשוך את הכסף הזה ולאבד הטבת מס. ברקת אמר שיאפשר לחוסכים להחזיר את ההלוואות שנושאות ריבית אפסית בגובה פריים (1.25%) אחרי 15 שנה במקום 7 שנים וכי הם יוכלו לקחת הלוואות על קופות לא נזילות בהיקף של 50% במקום 30% במידה ויש להם מקור הכנסה נוסף.

לא ברור עד כמה ברקת יכול לחייב את גופי החיסכון ארוך הטווח להעניק את ההלוואות הללו בתנאים המיטיבים. בכל זאת, מדובר בהלוואות שניתנות על חשבון החוסכים האחרים. תפקידו של מנהל ההשקעות של קופת הגמל הוא להשיא את התשואה לחוסכים וללחוץ עליו לתת הלוואה בריבית זולה עלולה לחטוא לעיקרון הזה, בטח כשהיום אפילו אג"ח של ממשלת ישראל מציעות תשואות גבוהות יותר.

ברקת מוכן להקריב קצת מהתשואה לכלל החוסכים לטובת מזבח הסיוע לחוסך הפרטי ולמנוע ממנו לעשות טעויות כמו משיכת כספי החיסכון.

בשנים האחרונות עלתה השאלה הזו שוב ושוב - האם נכון לחייב את מנהלי הפנסיה להשקיע דווקא בישראל לעומת חו"ל כדי לסייע לכלכלה המקומית, האם נכון שישקיעו בהשקעות חברתיות וימנעו מהשקעות שמזיקות לסביבה ולקהילה (כמו בחברות סיגריות או חברות מזהמות). בסופו של דבר, המטרה של מנהלי ההשקעות נותרה ועודנה להשיג את התשואה הכי טובה לחוסכים כדי להשיא את הסכום שיקבלו לשנות הפנסיה שלהם.

משה ברקת צילום: עמית שעל

אם ברקת מוכן להקריב מעט את העיקרון הזה, שווה לקחת את העניין הזה צעד אחד קדימה.

שוק ההון, שהיה מקור מימון לחברות הציבוריות, נסגר כעת באופן כמעט הרמטי. אג"ח של חברות גדולות במשק נסחרות היום בתשואות גבוהות מאד באופן שלא ריאלי לחברות במשק לפנות לגייס חוב בשוק הסחיר בתמורה לריביות שיכולות להיות גם דו-ספרתיות. אם הממונה על שוק ההון מוכן להקריב ולו במעט את התשואה לחוסכים לטובת העמית הבודד, האם לא נכון לפעול באופן דומה גם ברמת המשק וללחוץ על המוסדיים להעמיד הלוואות פרטיות (שלא דרך הבורסה) לעסקים הטובים?

רק היום פורסם כי בנק ישראל יקל משמעותית על דרישות ההון של הבנקים במטרה לתמרץ אותם להעמיד אשראי לעסקים הטובים שיכולים לצאת מהמשבר הזה. מדוע שברקת לא יפעיל גם הוא לחץ על המוסדיים לנצל את כספי הפנסיה כדי להעמיד גם הם מימון לעסקים החזקים? מנהל ההשקעות ישיב על כך כמובן שאם הוא יכול לקנות אג"ח של חברה טובה בתשואה של 10%, אין שום סיבה שיעמיד לה הלוואה ב-5%, אבל העיקרון הזה נכון וזהה גם בכל הקשור לעמית הפרטי שמקבל הלוואה מקרן ההשתלמות בריבית הפריים, בעוד שמנהל ההשקעות יכול היום לקבל ריבית גבוהה יותר על אג"ח ממשלת ישראל.