בנק ישראל: "מצפים שהבנקים יימנעו ככל הניתן מהעלאת ריביות מעבר לנגזר מעליית הסיכון"
בבנק ישראל פרסמו מסמך שמנסה להסביר לציבור מדוע הריביות של הבנקים עולות: הגידול החד במספר המובטלים והשפעת הסגר הכלכלי מגדילים את הסיכון לכך שמשקי בית יתקשו לעמוד בהחזר ההלוואות שנטלו
בנק ישראל פרסם היום (ב') את הגורמים המרכזיים שמביאים לעליית הריביות על אשראי בנקאי מתחילת משבר הקורונה. זאת לאחר שבשבועות האחרונים מגיעות תלונות רבות של עסקים קטנים ואנשים פרטיים על כך שהבנקים מייקרים להם את הריבית.
- בנק ישראל הורה לבנקים להנפיק כרטיסי דביט למקבלי קצבאות
- בנק ישראל בעסקת תן וקח לבנקים: הקלות בדרישות ההון, עוצר דיבידנדים
- יתרות המט"ח בבנק ישראל גדלו ב-2019 ב-10.7 מיליארד דולר
בבנק ישראל מסבירים כי "נגיף הקורונה יצר משבר מאקרו כלכלי עולמי, המשפיע כמעט על כל עסק ומשק בית, וגם על המערכת הבנקאית. ההשפעה בתחומי הבנקאות מתבטאת בין היתר בגידול משמעותי בביקוש לאשראי ובמקביל בעליית ריביות על חלק מהאשראי לציבור.
"הריבית על האשראי הבנקאי מושפעת ממספר גורמים עיקריים: הריבית חסרת הסיכון במשק לטווח הרלוונטי (ריבית בנק ישראל לטווחי אשראי קצרים, תשואת אגרות החוב של ממשלת ישראל לטווחים ארוכים); עלות גיוס המקורות של הבנקים (המרווח בין תשואות האג"ח הבנקאיות לאג"ח הממשלתיות המקבילות); פרמיית הסיכון של הלקוח – משק הבית או העסק שנוטל את ההלוואה; ומרווח נוסף, שמושפע בין היתר מרמת התחרות בשוק".
במילים אחרות, בבנק ישראל מבהירים כי מכיוון שפרמיית הסיכון של הלקוח עלתה, הבנקים נאלצים לייקר את הריביות. בנוסף, מכיוון שמתחילת המשבר תשואות האג"ח הממשלתיות בישראל עלו בחדות, ובנוסף עלו מרווחי האג"ח הבנקאיות לרמות גבוהות יחסית, הדבר משפיע גם כן על ייקור הריבות. לדוגמה, תשואת אגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים עלתה ב-0.6 נקודת אחוז מאז פרוץ המשבר, ומרווח אגרות החוב הבנקאיות עלה ב-0.4 נקודת אחוז נוספות. העליות החדות בתשואות ובמרווחים השפיעו באופן ישיר ומיידי על הריבית בהלוואות הבנקאיות למשקי הבית ולעסקים.
במקביל, רמת הסיכון בכלל המשק עלתה. הגידול החד במספר המובטלים והשפעת הסגר הכלכלי מגדילים את הסיכון לכך שמשקי בית יתקשו לעמוד בהחזר ההלוואות שנטלו. בנוסף, הקשיים שחווים עסקים במגוון ענפים מגדילים את הסיכון במתן אשראי לעסקים.
יהיו לווים שלא יעמדו בהחזרי האשראי
בבנק ישראל מסבירים כי כמובן שרמת הסיכון אינה אחידה, והיא משתנה מענף לענף ומעסק לעסק בהתאם להשפעה של המשבר על העסקים. משמעות הסיכון היא שיהיו לווים שלא יעמדו בהחזרי האשראי, והפסדי האשראי של הבנקים יעלו באופן משמעותי ביחס לנקודת המוצא ערב המשבר. אינדיקציה מסוימת להפסדים שייתכנו ניתן לראות בניתוחים שפרסם הפיקוח על הבנקים בשנים האחרונות, בהתייחס לתרחישי קיצון.
בבנק ישראל הבהירו כי הם מצפים מהבנקים לתמחר את ההלוואות תוך שיקוף הסיכון שעלה ועליית עלות גיוס המקורות, ולהימנע ככל הניתן מהעלאת ריביות מעבר לנגזר מכך.
בבנק ישראל מסבירים עוד כי השפעת התייקרות מקורות המימון עבור המערכת הבנקאית צפויה להיות משמעותית יותר ככל שהתקופה לפירעון של ההלוואות ארוכה יותר. 35% מהאשראי הבנקאי הלא צמוד (המהווה כ-80% מהאשראי הבנקאי) הוא לתקופה לפירעון של עד שנה, 30% ממנו בתקופה של עד 5 שנים, ו-35% הנותרים הינם לתקופה של מעל ל-5 שנים.
ככל שהתקופה לפירעון של ההלוואה עולה, מימון ההלוואה מסתמך יותר על אג"ח ופחות על פיקדונות הציבור (הפיקדונות הם לטווחים קצרים, ולכן הם זולים יותר עבור הבנקים), והתשואה על האג"ח בשוק ההון גבוהה יותר ככל שהתקופה לפירעון ארוכה יותר.