קרנית פלוג: "אין הצדקה להעניק 'שי לחג' למשפחות שהכנסתן לא נפגעה"

"אינני מבינה למה משפחות שמקבלות משכורת או פנסיות שממשיכות להיכנס לבנק, צריכות לקבל בתנאים הנוכחיים שי לחג מהמדינה", כך אמרה היום (ה') נגידת בנק ישראל לשעבר, פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, בשיחה עם כתבים על ההשלכות הכלכליות של התפרצות הקורונה והמדיניות הנדרשת.  פלוג התייחסה להודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו אמש כי כ"ל משפחה תקבל 500 שקל על כל ילד" לקראת פסח.

"הסיוע צריך להיות ממוקד ומהיר", אמר פלוג. "למשל תווי השי לחג שקיבלו אתמול בערב כל מי שיש לו ילדים קטנים וקשישים מעל גיל מסוים, זו עלות לא ממוקדת בסך כ-2 מיליארד שקל. ומרות הצורך בסיוע פיסקאלי מסיבי חשוב למקד אותו ככל שניתן באוכלוסייה שנפגעה. אם יש 20% מהאוכלוסייה שמובטלת, זה אומר ש-80% ממשיכים לקבל משכורות".

פרופ' קרנית פלוג צילום: נמרוד גליקמן

בנוגע לעלויות שהמשק יידרש לשלם ביום שאחרי המשבר אמרה נגידת בנק ישראל לשעבר כי "נצטרך לדאוג לגירעון אחרי המשבר. כרגע הצורך לפעול בצורה מאד מאד מסיבית ואינטנסיבית גובר על הצורך לדאוג לגירעון. יהיה זמן לדאוג לו. ברור שהוא יגדל מאד, 7%-9% מהתוצר זה עצום. אבל אם לא נעשה את הדברים האלה (השקעת תקציבים לעידוד המשק - ע"מ) העוצמה של הפגיעה במשק תהיה הרבה יותר גדולה. אם הפגיעה בתוצר כתוצאה מכל מה שלא נעשה תהיה עוד יותר חמורה, אז הנטל של החוב הנוסף יהיה עוד יותר כבד. לכן אני חושבת שצעדי המנע ימנעו פגיעה יותר חמורה במשק ויתמכו בהתאוששות יותר מהירה ויקלו על המשק להתמודד עתידית עם החוב שגדל כתוצאה מהאירוע הזה.

"גם בעלייה בחוב נצטרך לטפל יותר מאוחר. ברור שיהיה צריך להגדיל גם את ההכנסות ממסים, וגם לעשות סדרי עדיפויות בתקציב כדי להתחיל תהליך של קונסולידציה פיסקלית שתתקן את הנזקים של המשבר. לדבר הזה נצטרך להגיע לאחר השלב הראשון של ההתאוששות. ואז גם נצטרך לחשוב איך לחלק את הנטל של המשבר".

"אי אפשר לתת סיוע בהיקף גדול לכולם"

פלוג התייחסה גם למענק לעצמאים שיעמוד עבור מרץ עד 6,000 שקל ואשר שספג ביקורת חריפה על כך שהוא קטן בהרבה מהמענה שמקבלים עובדים שכירים. לדבריה, "צריך לעשות הבחנה בין סיוע לעצמאים כמשקי בית לבין הסיוע לעסקים. הסיוע לעצמאים נותן מענה, לפחות באופן חלקי. ברור שהוא צנוע, אבל במצב שיש כל כך הרבה נזקקים לסיוע דחוף ברור שאי אפשר לתת סיוע בהיקף כל כך גדול לכולם, כל חבילת הסיוע כרוכה בעלייה עצומה בחוב ולכן גם הסיוע צריך לקחת בחשבון את הנטל". פלוג התייחסה לכך שהקריטריונים לזכאות הוקלו במידה מסוימת אתמול, כאשר גיל הזכאות ירד מ-28 ל-20 ותק העסק ירד כך שעסקים שהוקמו החל מאוגוסט 2019 יוכלו לקבל מענק.

לגבי החלטת הממשלה להרחיב את הזכאות לדמי אבטלה אמרה הנגידה לשעבר: "נכון עשתה הממשלה שקיצרה את תקופת האכשרה, כלומר הכניסה למעגל הזכאים גם אנשים שהיו זמן קצר יחסית בשוק העבודה וגם ההצהרה שדמי האבטלה יימשכו או יוארכו למי שמיצה את הזכאות שלו. הייתי אומרת כבר היום שאת דמי האבטלה צריך להאריך לפחות עד לסיום ההשבתה של המשק. לא היינו רוצים להיות במצב שבו יש הנחיות להשבתה ואנשים מיצו את תקופת הזכאות שלהם ונשארו בלי כלום".

בנוגע לשאלה האם האפקט של הרחבת דמי האבטלה דחף מעסיקים לנצל את מימון המדינה גם שלא לצורך השיבה פלוג: "בהחלטות מאד מהירות צריך לקחת בחשבון את הסיכון של ניצול. יש חשיבות מאד גדולה לעשות אותם מהר. ההצעה שלא פורסמו הפרמטרים שלה - לתת תמריץ למעסיקים להחזיר את העובדים שלהם - עשויה לפתור את הבעיה הזו. כשאנחנו מנסים למנוע כל מיני דרכים של ניצול לרעה, הליך הבחינה יכול מאד לעכב את הצעדים, ולכן בהינתן העוצמה של המשבר הצעד הזה היה נכון, ם צעדים של תמרוץ החזרת עובדים עם הסרת המגבלות".