זה לא הזמן לטכנופוביה: הקורונה כמאיץ דיגיטלי

הקורונה זרקה אותנו למים ובלי גלגל הצלה. המשבר מסב נזקים כלכליים גדולים, כשלצידם נבנית תרבות עסקית חדשה שמסמנת שינוי משמעותי הכולל שימוש מתרחב בטכנולוגיה ברמה היום יומית, ויותר מתמיד. הקורונה חיברה אותנו לטכנולוגיה עד כדי תלות שמחייבת כל ארגון לשלב דיגיטל כחלק מהותי ובלתי נפרד מתהליכי העבודה ביומיום.

המושג Digital Transformation היה באז-וורד שגור ופופולרי. נעשה בו שימוש מילולי רב אך היישום המעשי בשטח היה מועט. העכבות ביישום נבעו מסיבות שונות. החשש משינויים תרבותיים ופרסונליים בתוך הארגון, מגבלות תקציביות, סדרי עדיפויות, טיעוני אבטחת מידע וסייבר וכמובן טכנופוביה, ששכיחה בקרב מנהלים הרבה יותר ממה שמוכנים להודות. הקורונה "הקפיצה" אותנו לעידן חדש, מ- Digital Transformation ל- Digital Leap.

תוכן מקוון. העולם בתהליך שינוי צילום: שאטרסטוק

המציאות החדשה מציבה לפתחינו אתגרים שכופים על כל ארגון חפץ חיים לפעול, ומהר. הרצון לשרוד דוחף אותנו לאמץ וליישם טכנולוגיות שרק אתמול הסברנו בפה מלא שעדיין מוקדם להשתמש בהן, שאינן בשלות, שהארגון אינו מוכן, שזה יקר, שמה שקיים מספיק מתקדם ויעיל ועוד שלל תירוצים ומיני ירקות.

כל מי שבקיא ביישום מערכות מידע וטכנולוגיות חדשות, יודע שהדבר נעשה על בסיס מתודולוגיה ונהלים שמגדירים תוכנית עבודה, שלבים סדורים, תכנון פיילוט, הגדרת קריטריונים להצלחה ושמירה על דרכי נסיגה למקרה שהיישום החדש יקרוס. "בזכות" הקורונה אנו חווים קיצור משמעותי בשלב הפיילוט, ולעתים מימוש מיידי ואף קפיצה ישירה לייצור.

שינוי והתאמת תהליכים, התאמות ארגוניות ושילוב טכנולוגיות חדשות נעשות כעת בין יום, מגוון וטכנולוגיות שהיו בתהליכי ניסוי או בשלבי חדירה ראשוניים לשוק, הפכו במיידית למציאות חיה שבאמצעותה מתקשרים, עובדים ואף מייצרים.

העבודה מהבית - אחת הסוגיות שפירנסה דיונים רבים באשר להיתכנותה וכדאיותה. רבים מהארגונים, במיוחד במגזר הציבורי, התחבטו בדרך שילובה בתקנות הארגוניות ולרוב לא הגיעו לכלל החלטה. היום העבודה מהבית הינה בגדר הנחיה כחלק מהתקנות. ישיבות ופגישות שרק אתמול לוו בדיון לגבי מיקום ותזמון עברו למסך עם קישור להתחברות. וראו זה פלא, מלבד הגמישות במציאת זמן והחיסכון שבנסיעה למקום המפגש, הפכו הישיבות הווירטואליות לממוקדות, ענייניות וקצרות יותר.

עבודה מרחוק. הפכה לברירת מחדל צילום: אתר החברה

הלימוד המקוון שמחכה שנים לפריצה הגדולה, הפך לברירת המחדל במוסדות האקדמיים ונמצא בתהליכי הטמעה גם בבתי הספר. ברור שהלימוד המקוון הפך בין יום למרכיב מרכזי בקרב מוסדות הלימודים, המורים והמרצים. נכון, עוד יש לנו מה לשפר, אך הסיטואציה חייבה אותנו להתמודד כאן ועכשיו עם הסוגייה שנטינו להדחיק.

אתרי הקניות של הרשתות הקמעוניות, שעד לפני רגע דשדשו, מהווים כיום את עיקר עסקי המסחר ויותר מתמיד הם ערוץ הרכישה המרכזי. כנ"ל שירותי רפואה דיגיטליים ואפליקציות בנקים, שהפכו לאמצעי התקשורת המועדף. בתחום ההיכרויות, מקום הפגישה המועדף הינו על גבי המסך למעט אלו שמעדיפים את הסופרמרקט.

כדי למצות את הדיגיטל ולהביאו למקסימום, נדרשות פעולות נוספות: התאמת נהלים ארגוניים, פיתוח כלי בקרה ומדידת תפוקות לעובדים מהבית, התאמת רגולציות וחוקי מדינה, כמו גם התאמת שיטת הניהול למציאות שבה המנהל והמנוהל מתראים על גבי המסך. לכל זה אנו נדרשים לגלות בעיקר פתיחות וגמישות מחשבתית ופחות חששות. זה לא הזמן לטכנופוביה!

במרבית הארגונים האצת המעבר לדיגיטל באה ככורח עקב המציאות החדשה שנכפתה. החזרה לאחור אינה אופציה והארגון שונה משהיה לפני עידן הקורונה. חשוב שנבין כי גם המתחרים שלנו צעדו קדימה וכדי להמשיך להתמודד עם המציאות החדשה של "אחרי הקורונה", עלינו להשלים בטוב את השינוי הדיגיטלי שנכפה עלינו.

היום יותר מתמיד - ארגון שלא ישכיל למנף את השינויים, יתקשה להתמודד בתחרות מול אלה שעשו את שנדרש לצעידה קדימה. אנו נמצאים בתקופה בה יש לבצע את "הקפיצה הדיגיטלית" לעולם טכנולוגי יותר, מהיר יותר ובתקווה גם טוב יותר, אחרת פשוט נישאר מאחור.