הקואליציה העמומה של בני ובנימין מגיעה לבג"ץ

1 לא חיוני לו

נתניהו לא ממהר להחזיר לפעילות את בתי המשפט

אחד מניגודי העניינים המעניינים של בנימין נתניהו במצב הנוכחי הוא שעמדתו בשחרור הכלכלה והחזרה ההדרגתית לתפקוד נורמלי עלולה להיות מושפעת מתחילת משפטו ב־24 במאי. את הקשר ראינו ב־15 במרץ: כשהוחלט על עצירת החיים, מיהר שר המשפטים אמיר אוחנה לעצור גם את בתי המשפט. כי הבריאות קודמת לכל. ועכשיו כשמשחררים, אז למה לא את בתי המשפט? מדובר בשירות חיוני שאפשר לנהל אותו כמו סופרמרקט או חנות רהיטים – 2 מטר מרחק, מסכות, וכן, צריך יהיה לרחוץ ידיים מדי פעם בגלל הלכלוך.

בנימין נתניהו ובני גנץ. אחד הצליח לשמור על עצמו, השני הצליח לשמור על בג”ץ ומערכת המשפט צילום: רויטרס

2 בלי כנסת

תעשו עוד צעד אחד קטן: תמנו כבר 61 שרים וסגני שרים

ביום שלישי אמורה המדינה להשיב לעתירות הפסילה הכפולה שהוגשו – פסילת הנאשם מהרכבת ממשלה ועמידה בראשה; ופסילת ההסכם הקואליציוני שמפרמט מחדש את הדמוקרטיה וחוקי היסוד כדי לאפשר את עיר המקלט לנתניהו, גם בבלפור וגם בממשלה. מקלט חמישה כוכבים.

ואכן, ההסכם הצליח בדרכו הפתלתלה לאפשר לכל אחד משני הבנימינים להגשים נתח חשוב ממאווייו – גנץ הצליח לשמור על בג"ץ ומערכת המשפט, נתניהו הצליח לשמור על עצמו. ההסכם מנפח את הממשלה ל־36-32 שרים ו־18 סגני שרים. מה יותר פשוט מלעשות עוד צעד קטן קדימה ולמנות 61 שרים וסגני שרים ולבטל סופית את הכנסת.

הגיעה העת להכריע אם נאשם בפלילים יכול להרכיב ממשלה

ההסכם הותיר על כנו את בג"ץ, שכרגיל משמש כתובת לציפיות הפוליטיות להעניש את נתניהו על חטאיו ואת גנץ על "בגידתו". בג"ץ מחק ודחה כבר ארבע פעמים את העתירות שדורשות להצהיר כי נאשם בפלילים לא יכול לקבל מנדט להרכבת ממשלה. אגב, כשמעבירים את התובנה ההגיונית והפשוטה הזו במסננת “מסך הבערות” של הפילוסוף ג'ון רולס, כל 120 חברי הכנסת היו מחוקקים אותה, כולל נתניהו, כולל שרת התרבות היוצאת שהבערות היא תעודת הזהות שלה.

היועמ”ש לשעבר מיכאל בן יאיר כתב ש"לו היועמ”ש ובג"ץ היו קובעים את עמדתם באותן 'עתירות מוקדמות' (העתירות דהיום), ייתכן שהיינו חוסכים מערכת בחירות שלישית, מיותרת ובזבזנית, ולא פחות חשוב – הסכם קואליציוני מחפיר מאין כמותו". אבל מבחינה משפטית נטו, היגיון הדחיות הקודמות חל גם כעת. הנשיא עדיין לא הטיל על נתניהו את מלאכת הטלת הממשלה. הוא אמור לעשות זאת לבקשת 61 חברי כנסת רק לאחר שתושלם בכנסת הרפורמה החוקתית שעליה הוסכם.

ומצד שני, אולי הגיעה כבר העת להכרעה עקרונית בשאלה אם נאשם בפלילים יכול בכלל להרכיב ממשלה ולעמוד בראשה. בג"ץ לא מנוע מלפסוק בנושא. ההסכם הקואליציוני נוסח בגלל ובחסות העמימות האופפת שאלה זו. עכשיו בג"ץ ייכנס לעובי הקורה כפי שמעידה החלטתו מיום חמישי: להיערך לאפשרות שהעתירות יידונו בתחילת השבוע כאילו ניתן בהן צו על תנאי.

4 חלקי חילוף

מבחינה משפטית, ”ראש ממשלה חלופי” דינו כשר או כראש ממשלה?

ההסכם "פותר" עמימות זאת ביצירת מוסד "ראש הממשלה החלופי", ועל בג"ץ להכריע אם ה"חלופי" הזה דינו כדין שר או כדין ראש ממשלה. אם שר – חלה עליו הלכת דרעי־פנחסי, שמחייבת פיטורי שר נאשם. ואם דינו כדין ראש ממשלה, הוא פטור מההלכה. ובג"ץ יכול לעשות עוד דבר: להחיל את דרעי־פנחסי גם על ראש ממשלה. הגיע הזמן לשטח פעם אחת ולתמיד את הגיבנת הקונסטיטוציונית הזו שלפיה החוק מאפשר לנאשם בעבירות שיש עמן קלון לשמש כראש ממשלה, אבל אוסר עליו כל תפקיד ציבורי אחר כמו שר, יו"ר חברה ציבורית או מנהל בית ספר.

ההסכם מתנה את הקמת הממשלה בתיקונים מהותיים לחוקי היסוד. לבג"ץ שתי מסורות שמקשות את התערבותו בשלב זה: הוא אינו מתערב בתוכניות חקיקה, אלא לאחר שהן מתגבשות לחוקים ממש; הוא אינו נוטה להתערב בהסכמים קואליציוניים, שבמהותם הם פוליטיים.

ההסכם הנוכחי נוסח כך שנזקיו הפוליטיים מדלגים על סיכויי פסילתם המשפטיים. המשפטנים שניסחו אותו "הותירו" לעותרים את עילות ההתערבות שהיו פופולריות בעידן “הכל שפיט” של אהרן ברק – "פגיעה מהותית בתקנת הציבור, פגיעה בערכי היסוד של השיטה", סוג של מחאה נורמטיבית כוללת, סוג של קמפיין געוואלד גדול.

ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אינו סבור שההסכם מושחת ומופרך עד שמתחייב ביטולו בידי בג"ץ, אבל מצביע על סעיפים שלדעתו בעייתיים ואולי יזמינו התערבות: "בעיקר ביטול נציגות האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים ועצם חקיקת חוקי היסוד מחדש כדי להתאימם למציאות פוליטית ואישית. וגם, החוק הנורבגי 'המדלג', שפוגע גם בזכות לבחור וגם בזכות להיבחר, המעורבות של נתניהו כנאשם במינויים כפרקליט מדינה, מפכ"ל ויועץ משפטי. ייתכן שבג"ץ יעיר עליהן, אולי אפילו ינוסחו מחדש, אבל אינני צופה התערבות גורפת".

בג”ץ נוטה לדחות עתירות שמוגשות נגד הסכמים פוליטיים

התערבות בהסכמים פוליטיים סיפקו לשופטי בג"ץ לדורותיהם חומרי גלם לדיונים האינסופיים בסוגיית "הכל שפיט", במיוחד הסכמים שביקשו לעקוף את בג"ץ בחקיקה, כמו ההסכם הקואליציוני שבין מפלגת העבודה לש"ס ב־1994 שקבע: "אם יופר הסטטוס קוו בענייני דת, מתחייבים הצדדים לתקן את ההפרה על ידי חקיקה מתאימה". בג"ץ דחה את העתירות נגד ההסכם ברוב של שלושה נגד שניים. אחד משופטי המיעוט, אהרן ברק, כתב בדם לבו, ברטוריקה אמוציונלית שקשה למצוא בכתיבתו: "בית המשפט מתבקש, הלכה למעשה, לטחון מים. ההליך כולו הופך משחק ובית המשפט אינו 'פיון' על לוח שחמט פוליטי, ומי יתייחס ברצינות לעבודה השיפוטית אם מראש ידוע כי נעשית היא לריק? האין זו 'כרוניקה של מוות ידוע מראש'? היש טעם לערער לבית המשפט העליון או לפנות אליו בעתירה באשר לסטטוס קוו בענייני דת, אם ידועה מראש התגובה החקיקתית? ומי יפנה לבית משפט שבו ניתן, מנקודת המבט העקרונית, רק להפסיד? מי יפנה לרופא אשר מטופליו מתים זה אחר זה?"

ההסכם מבטא תפירת חוקה חדשה למידותיו של נאשם בפלילים

בהסכם הנוכחי בג"ץ אינו כבול. הוא יכול להצהיר על כך שנאשם פסול מהרכבת ממשלה והוא יכול לבטל את מוסד ראש הממשלה החלופי. זאת אף שהנשיא טרם הטיל על נתניהו את הרכבת הממשלה, והכנסת טרם חוקקה את עיר המקלט. להבדיל מההסכם "עוקף בג"ץ" עם ש"ס ב־1994, הפעם אין פגיעה בשיקול הדעת השיפוטי ואין פסקת התגברות. ועם זאת, ההסכם כולו מנוסח כתגובה לפסילה אפשרית של נתניהו: בהליכה לבחירות, בתיקוני החקיקה, בהקמת ממשלת החילופים.

ההסכם פוגע בעקרונות הדמוקרטיים בעצם תפירת חוקה חדשה לישראל למידותיו ולצרכיו האישיים של נאשם בפלילים. "חוקי יסוד נדרסים כמו חוקי עזר לביוב ברעננה", אמר המשנה בדימוס לנשיאת העליון אליקים רובינשטיין, שהגדיר את הסכם נתניהו־גנץ כ"מבהיל", בראיון לרשת ב'.

ובכל זאת, השאלה הגדולה אינה בהכרח משפטית אלא פוליטית: האם הצטרפות גנץ בולמת את הפקעת הממלכתיות לטובת המלוכה או רק מאיצה אותה בהרחבת ה”בייס” הפרלמנטרי. בלי המהלך של גנץ סביר שהיינו נשארים עם ממשלות מעבר, עם אמיר אוחנה במשרד המשפטים, עם ממשלת חרדים ומתנחלים. ואז "הביוב של רעננה", כביטויו של רובינשטיין, היה מציף את הארץ כולה.

האם גנץ בלם את המגמה הזו או נכנס מתחת לאלונקה רק כדי לעוף ממנה בהמשך? זו השאלה הפוליטית הגדולה. ולצדה השאלה המשפטית הגדולה: האם בג"ץ החליט שהגיע זמנו להכריע בשאלה אם נאשם בפלילים יכול להרכיב ולעמוד בראשות ממשלה?