למה החליט שופט לא לפגוע במעמד הערבות הבנקאית גם בימי קורונה?

בית משפט השלום בתל אביב החליט בסכסוך שהובא בפניו בין שוכרת למשכירה לא לפגוע במעמדה של הערבות הבנקאית, גם לא בימי משבר הקורונה.

לכלכליסט נודע, כי בית המשפט ביטל לפני ימים אחדים צו ארעי שהוצא בחודש אפריל שנעתר לבקשת החברה השוכרת שטח של "לון "מרקט" בחיפה לעכב מימוש ערבות בנקאית שביקשה לממש משכירת שטח המלון. יצוין, כי בחודש האחרון ניתנו מספר החלטות לא אחידות של בתי משפט שונים בעניין מימוש ערבות בנקאית ביחסים של בין שוכרים למשכירים. היו פעמים שבית משפט אפשר לממש הערבות הבנקאית והיו פעמים שלא.

ברקע הדברים במקרה הזה, חברת "בוטיק יעקב", מפעילת מלון מרקט בחיפה, שנאלץ לטענתו לחדול מתשלום דמי שכירות למשכירת הנכס - חברת "אנקום גרופ", בשל משבר הקורונה ואי הפעלת המלון בשיא תקופת הקורונה לאור העובדה שאין אורחים. מנגד, המשכירה, אנקום גרופ, בחרה לממש בתגובה ערבות בנקאית שבידה.

החברה המפעילה את המלון טענה כי שיפצה אותו תוך השקעת מיליוני שקלים. לאור משבר הקורונה ביקשה השוכרת מאנקום למחול לה על דמי השכירות לעת קורונה והצדדים באו בדברים. אנקום ניאותה לפרוס את תשלומי דמי השכירות לחודשים אפריל ומאי 2020 על פני חמישה חודשים, אך לא ניאותה למחול כליל על תשלומם. בוטיק לא נתרצתה, וביטלה חד-צדדית את הצ'ק לחודש אפריל. אנקום התריעה ולבסוף הורתה לבנק לממש הערבות.

"אין עילה לאסור על מימוש הערבות"

בתחילת באפריל פנתה שוכרת הנכס לבית המשפט ולבסוף זכתה בצו ארעי במעמד צד אחד שיעכב את מימוש הערבות עד לשמיעת עמדם המשכירה. השופט אריאל צימרמן החליט בשבוע שעבר לבטל את הצו הארעי שהוצא.

השופט קבע כי "עוצמתה של הערבות היא כמכשיר פיננסי רב חשיבות בחיי המסחר בכלל, ובעסקאות כלכליות מורכבות דוגמת ההסכם הנדון כאן בפרט. מכשיר זה מבטיח את יכולתו של המוטב לקבל לידיו את כספי הערבות – בהתקיים התנאים הנקובים בכתב הערבות בלא תלות בהכרעה במחלוקות שמקורן בעסקת היסוד... בהינתן מחלוקת בתום לב, כך לכאורה, אין עילה לאסור על מימוש הערבות. אם תמומש, יוכל יוזם הערבות לדרוש את השבת הכספים. אך עד שיסתיים בירור המחלוקת, ינוחו כספי הערבות בכיסו של מוטב הערבות (כלומר ,המשכירה - ל"ד). זו בדיוק תכלית הערבות הבנקאית האוטונומית, וזהו המוסד הכלכלי שבתי המשפט נקראו להגן עליו, לא רק לרווחת מוטבי הערבות,אלא לרווחת הוודאות המסחרית ועלויות העסקה המוזלות הכרוכות בכך ומועילות לכל".

צילום: שאטרסטוק

"ימים קשים"

השופט קבע עוד כי "איש לא יכחד כי אלו ימים קשים וחריגים במיוחד, וכי בעלי המלונות (ולא רק הם) נאנקים תחת הנטל והנזקים העצומים הנגרמים להם. הלב יוצא אליהם, ולכל מי שניזוק מן המגיפה שניחתה עלינו. נכון לבחון כיצד להקל על מי שניזוק. אלו ימים של ערבות הדדית. אולם ערבות הדדית, המתבטאת בסיוע כלכלי ואחר למי שניזוקו, תוצא לפועל בידי מדינת ישראל, בשם כל אזרחיה. אכן, כך נשמע בדיון, פועלת המדינה להקמת קרן לסייע לבתי המלון, בצד עסקים אחרים, ואפשר לקוות כי עזרה תושט בהקדם וברוחב לב לנזקקים לסיועה של המדינה.

"אך יש פער בין סיועה של המדינה, בשם כל אזרחיה, ובהחלטה מובנית ומסודרת, לבין החלטה נקודתית של בית המשפט כימי שיסייע לבעל עסק מסוים המתמודד עם נזקי הקורונה יהיה דווקא בעל עסק אחר שהתקשר עמו, על כורחו. קשה לזהות את הבסיס החוקי שיאפשר לבית המשפט לומר דווקא לבעלת המתחם, כי עליה לשאת מכיסה בהוצאותיה של שוכרת המלון – ולו זמנית (באין שכירות ובאין מימוש הערבות) כשם שקשה לזהות את הבסיס להורות לבעלי עסקים אחרים – שמא מרכולים, או תחנות דלק – לממן מכיסם את צרכיהם של לקוחותיהם, הנאנקים תחת נטל מגיפת הקורונה".

השופט ביקש להודיע לו עד השבוע הבא שמא השכילו למצוא במשותף דרך שתייתר את המחלוקת ואת הצורך במימוש הערבות הבנקאית גם יחד, אף בלא צו שיפוטי.

עו"ד גבי ספרן ממשרד ספרן,שרף, יפה ושות המייצג את בעלת הנכס מסר בתגובה: "בית המשפט בהחלטתו החשובה הדגיש את מעמדה של הערבות הבנקאית ככלי חיוני בעולם הכלכלה והמסחר, כלי שאסור לפגוע בו או להחלישו, אפילו בימי קורונה. פסק הדין גם מדגיש, שהניסיון לגלגל את הקשיים של התקופה דווקא אל בעלי הנכסים, אינו מבוסס משפטית".