משבר הקורונה
הכדור עובר לידיים של כץ: "כניעה סקטוריאלית תגביר את הסיכוי לעוד עשור אבוד"
הצוות שמייעץ למל"ל לניהול משבר הקורונה מזהיר את שר האוצר הבא מכניעה ללחצים מגזריים ומשיקולים פוליטיים. הצוות קובע שישראל צריכה להגביר את השימוש בכלים שאינם חלק מההוצאה הממשלתית הישירה
"המחיר של 'כניעה' ללחצים של סקטורים או החלטות מונעות פוליטית הינו גבוה והתנהגות לא אחראית עלולה להגביר את הסיכוי ל'עשור אבוד' נוסף", כך כותבים צוות המומחים המייעץ למל"ל להתמודדות עם מגפת הקורונה, בראשות פרופ' אלי וקסמן, בפרק הכלכלי במסמך המסכם שלו.
הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח העובדה כי הדו"ח מתפרסם כאשר זהותו של שר האוצר הבא כבר ידועה (ישראל כץ) והוא מתחיל לגבש את צוות הניהול שלו. בצוות של וקסמן 3 מאקרו-כלכלנים ששירתו בתפקידים בכירים בשירות המדינה: מנכ"לי האוצר לשעבר ירום אריאב ודוד ברודט, ופרופ' אודי ניסן, הממונה על התקציבים לשעבר.
- מערך סיכול של 30 עובדים ותא"ל במיל' ינסה למנוע עוד התפרצות
- לבכיר עם ניסיון בטיפול במגיפות דרושה עבודה
- 10 צעדים שימנעו מישראל להידרדר לתהום כלכלית
לפי הצוות, בתסריט סביר יחס חוב תוצר צפוי לעלות בתקופת המשבר (2021-2020) בכ־20% וצפוי לא לרדת לפחות ב־3 השנים שלאחר כך. יחס חוב תוצר עומד עתה על 61% תמ"ג כך שמדובר בזינוק חד לרמות של 81% - רמת החוב שהיתה בישראל בשנת 2006, ובכך להחזיר את המשק בפרמטר הזה 14 שנים אחורה. הצוות, שמבקש לשרטט מפת דרכים להתנהלות תקציבית ומאקרו-כלכלית נכונה, מתריע כי "מרחב הגמישות בהוצאה אינו מאוד רחב", והמרחב המצומצם הזה "צריך להיות מנוצל בצורה ממוקדת לצמיחה ולהתאוששות", ולהימנע ממתן סיוע שאינו ממוקד למטרת מדיניות זו, לדוגמה, תוכניות להזרמת כסף רוחביות כגון מענק ילדים.
הצוות מזהיר כי ללא התנהלות אחראית, "עלייה חדה מדי בגירעון ובחוב עלולה להביא לעלייה חדה בעלויות המימון שתגביל מאוד את הכלי הפיסקאלי". לפיכך, מסכמים שם, "נדרשת מדיניות זהירה ומאוזנת". הצוות של וקסמן מבקש למקד יותר את השר כץ וגם להצביע על שימושים בלתי רצויים של התקציב, וסבור כי "יש להימנע מתקצוב סקטוריאלי או היצמדות להחלטות תקצוב רב שנתיות, שאינן בעלות מאפיינים של תרומה ליציאה מהמשבר והתמיכה בהתאוששות. יש חשיבות גבוהה לביטולן של הוצאות מיותרות ולא יעילות והפניית המשאבים ליעדי המדיניות".
הארכת זכאות לאבטלה
על רקע הגירעון והחוב הגבוהים מצד אחד, אך ההכרח לתמוך בפעילות המשק בכלים פיסקאלים, הצוות ממליץ להגביר את השימוש בכלים שאינם כלולים בהוצאה הממשלתית הישירה, אך עדיין הוכחו כאפקטיביים להרחבת ביקושים ולהשקעות, לרבות ערבויות, רשתות ביטחון, הגברת ודאות ופרויקטים של תשתית לטווח ארוך. בהקשר זה מסכם הצוות כי "בהשוואה בינ"ל, עולה באופן ברור כי ישראל מיעטה להשתמש בכלים אלו, למרות פוטנציאל קיים".
הצוות של וקסמן שמייעץ למל"ל - הגוף המופקד על ניהול משבר הקורונה - מציע גיבוש תקציב דו־שנתי (2021-2020) ובו "קופסה" בסך 30 מיליארד שקל - סכום שלא יהיה כלול בבסיס התקציב. פרקטיקת הקופסה הונהגה רק פעם אחת - ב־2005, על רקע תוכנית ההתנתקות שעלתה למשק כ־8 מיליארד שקלים כהוצאה חד-פעמית. הצוות ממליץ על קביעת רף עליון הן לגרעון - ברמה חסרת תקדים של 7%־8% תמ"ג - והן ליחס חוב תוצר מתוכנן לשנת 2021 כאשר מ־2022 ואילך, בהנחה שהמשבר יחלוף עד אז, יש לדאוג לכך שהגרעון התקציבי יתכנס לערכים הרבה יותר נמוכים, בשביל לחזור לתוואי רצוי של הפחתת יחס חוב תוצר לערכים שלפני המשבר.
ברמה הפרקטית ובטווח המידי, הצוות ממליץ על הארכת הזכאות לדמי אבטלה ולמענקים מחליפי דמי אבטלה לעצמאיים, אך גם לצמצם הדרגתית את התמיכה, על מנת לתמרץ חזרה לתעסוקה. כמו כן, הצוות עושה דיפרנזיציה בין ענפים שונים, שכן "כבר עתה, שההתאוששות שלהם תארך זמן, כמו ענפי התעופה, המלונאות, הבידור והאירועים, והם ידרשו מתן רשת ביטחון לתקופה ארוכה יותר".
להגדיל צריכה פרטית
המלצה נוספת היא להגדיל את הצריכה הפרטית - המנוע העיקרי של הכלכלה הישראלית שאחראי ל־54% מהצמיחה, בין היתר על ידי השעיית ההפרשות לפנסיית החובה של העובדים ושל המעבידים לחצי שנה, כשעל השולחן גם אפשרות לדילוג על תשלומי פנסיית החובה לתקופה מוגדרת. כמו כן, ממליצים לאפשר פדיון של קרנות השתלמות, גם לאלו שלא הבשילו ל־6 שנים - כדי לעודד צריכה. הצוות ממליץ לבטל את הפטור ממיסוי קרנות ההשתלמות אך מנגד להפחית את המע"מ באותו סדר גודל.
כאמור, הצוות נותן דגש על השקעה לטווח ארוך וגיבש רשימה של תחומי ההוצאה מומלצים: הכשרה והסבה מקצועית לרבות בתחומי הטכנולוגיה, הבניין והחקלאות, בהם קיים עכת מחסור בכוח אדם; ביצוע פרויקטים זמינים של רשויות מקומיות עם מרכיב תעסוקה ורכש מקומי גבוה כגון פארקים, שיפוץ כבישים ובניין כיתות; ביצוע פרויקטים בתחום תרבות ופנאי כגון שמורות טבע ואולמות ספורט; ביצוע פרויקטים של תשתיות לאומיות (רכבות, סלילית כבישים ובניית גשרים); שיפור התשתית התיירותית לרבות שיפוץ בתי מלון בעת ההאטה בענף; הערכות למשבר הבא - רעידת אדמה למשל; צעדים לעידוד עבודה מהבית; הרחבת תשתית האינטרנט; השקעות ברפואה מרחוק; ועוד.