הממשלה ה־35 יוצאת לדרך: יקרה, שנויה במחלוקת ונטולת ניסיון

ממשלת נתניהו־גנץ שתושבע היום – הממשלה ה־35 בתולדות ישראל – תהיה גם הגדולה והבזבזנית ביותר עד היום. עם 36 שרים ו־16 סגני שרים, עלותה התקציבית תגיע ל־1.4 מיליארד שקל על פני ארבע שנים וחצי. עוד לפני שהושבעה, הספיקה כבר הממשלה לספוג בשבוע שעבר ביקורת מבג"ץ על חלק מהסעיפים בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לכחול לבן שעברו בעקבות זאת שינויים. הקמת הממשלה לאחר כשנה וחצי של ממשלת מעבר עדיין אינה מבטיחה יציבות לנתניהו לנוכח עתירות לבג"ץ לפסילת חוק הרוטציה שמעגן את חילופי התפקידים בין רה"מ ורה"מ החלופי.

1. השליח האישי יריב לוין

ח"כ יריב לוין (ליכוד) שייבחר הלילה כיו"ר הכנסת, הוא קיצוני יותר ביחסו למערכת המשפט מיו"ר הכנסת יולי אדלשטיין (ליכוד) שאת מועמדותו לחזרה לתפקיד פסלה כחול לבן בראשות בני גנץ. לוין הוא אחד השרים המקורבים ביותר לראש הממשלה בנימין נתניהו, וניהל את המו"מ הקואליציוני. לוין היה מעדיף להתמנות כשר המשפטים בממשלה, אך משכחול לבן התעקשה לקבל את התיק, ייעד אותו נתניהו לעמוד בראש הרשות המחוקקת בעיקר בגלל שרצה יו"ר כנסת שעליו יוכל לסמוך ומחזיק באותן עמדות, במיוחד בנוגע לבית המשפט. 

בנימין נתניהו ובני גנץ צילום: רויטרס

לוין לא היסס בשנים האחרונות לתקוף בחריפות את מערכת המשפט, והוא צפוי להמשיך ולהפגין את עמדותיו אלה גם מכס ראש הרשות המחוקקת. בסוף מרץ 2020 תקף בחריפות את החלטת בג"ץ שחייבה את אדלשטיין לכנס את הכנסת כדי לבחור יו"ר חדש. "בג"ץ מתנהל כמו מדינה השייכת לו ופוגע בכלל בסיסי בדמקורטיה: הפרדת הרשויות, כאשר הוא משתלט על הכנסת ונוטל לידיו את ניהול המליאה". לוין הוסיף כי "עם כל הכבוד הנשיאה אסתר חיות צריכה לעסוק במה שבית המשפט מופקד עליו. היא לא מופקדת על ניהול הכנסת. בית המשפט לא יכול לנהל את הכנסת ולבוא במקום יו"ר הכנסת".

לוין יעשה כל שביכולתו למנוע התערבות של בג"ץ בעבודת הכנסת, אם כי ידיו יהיו קשורות לרוב מתוקף ההסכמים הקואליציוניים בין כחול לבן לליכוד שמקנים לכחול לבן זכות וטו על יוזמות חקיקה. לוין יוכל להעלות הצעות לפסקות התגברות למיניהן לסדר היום של המליאה, אם בג"ץ יפסול את חוק הרוטציה שמעגן את ההסכם בין נתניהו לגנץ אולם בסופו של דבר סביר להניח שחקיקתן תיבלם מתוקף ההסכמים. כיום אין לנתניהו רוב בעד חקיקת חוק פסקת ההתגברות אלא אם שני הח"כים מדרך ארץ יחד עם ימינה וכל גוש הימין יתמכו בכך. נתניהו איים שפסילת ההסכם הקואליציוני תביא להקדמת הבחירות.

2. אוחנה ימשיך לרסק

אמיר אוחנה כשר לביטחון פנים ימשיך במלאכה שבה החל במשרד המשפטים, כלומר ניסיון לרסק את המערכת. אוחנה הכריז עם מינויו בקיץ האחרון כשר משפטים ש"לא כל פסיקה צריך לבצע, כמו שלא כל חוק צריך לבצע". הוא תקף את הפרקליטות וטען ש"יש פרקליטות בתוך פרקליטות", והתעמת עם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט במינוי מ"מ פרקליט המדינה. לפני שלושה חודשים ביקש אוחנה להקים ועדה ממשלתית לבדיקת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) אך נתקל בהתנגדות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. בתחילת השבוע ערב סיום כהונתו ביקש ממבקר המדינה מתניהו אנגלמן לבחון את התנהלותו של פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן לאחר שפורסם שהגיע למשרד המשפטים לאחר גמר כהונתו. אלא שאנגלמן דחה את דרישתו זו מכל וכל.

המשימה הראשונה היא מינויו בקרוב של מפכ"ל חדש למשטרה, לאחר שנה וחצי שזו פועלת בלא מפכ"ל קבוע. בשבוע שעבר תיקנו הליכוד וכחול לבן את ההסכם הקואליציוני וקבעו שמינויים של בעלי התפקידים הבכירים יהיה בתוך 100 ימים ממועד כינון הממשלה, לעומת חצי שנה כפי שנקבע בתחילה בין שתי המפלגות. על השולחן תיק המניות של נתניהו – אלה שהחזיק בחברה של בן דודו נתן מיליקובסקי ומהן התעשר במיליוני דולרים לפחות לאורך העשור וחצי האחרונים – וגם תיק המימד החמישי שבו גנץ לא חשוד. נתניהו וגנץ הסכימו שהמינוי של המפכ"ל יהיה בהסכמה של שניהם.

3. יולי מחכה ליולי 2021

יולי אדלשטיין דרש עד שלשום בלילה את שובו למשרת יו"ר הכנסת, ואיים שאם לא יהיה כך הדבר יכהן כחבר כנסת מהשורה. אבל ברגע האחרון הסכים לכהן כשר הבריאות. את הזגזוג הזה אדלשטיין כבר ניסה אתמול להסוות בפוסט שהעלה ובו כתב ש"הגיע הזמן לאתגר הבא" בתפקיד שר הבריאות בעת משבר הקורונה. "אמא שלי תמיד אמרה לי – העיקר הבריאות. והיא צדקה.." כתב. אלא שאדלשטיין גם פוזל למשרת הנשיא שאותה יפנה ביולי 2021 הנשיא ראובן ריבלין. ביוני 2021 תבחר מליאת הכנסת בבחירות חשאיות את הנשיא הבא.

יו"ר הכנסת לשעבר הבטיח את מקומו: גנץ יזכה לחלקת גדולי האומה זאת לאחר שכיהן כיו"ר הכנסת; יולי אדלשטיין, שכיהן כיו"ר הכנסת במשך שבע שנים, ימונה לשר הבריאות - ועל כן, בתקופת כהונתו בממשלה לא יהיה זכאי לשירותי משרד, יועצים פרלמטריים ורכב כיו"ר כנסת לשעבר צבי זרחיה לכתבה המלאה 

אם נתניהו לא יעמיד עצמו לבחירה, אזי אדלשטיין עשוי להיות מועמד הליכוד למשרה. למשרה מוזכרים גם יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג, וח"כ עמיר פרץ (עבודה). בשנה הקרובה בצד כהונתו כשר הבריאות יצטרך אדלשטיין להדק קשרים עם חברי הכנסת שיכריעו מי יהיה הנשיא הבא.

4. בדרך אל הג'ובים

שרת התחבורה מירי רגב איימה שלא תשב בממשלה אם לא תקבל את התיק לביטחון פנים, שהובטח לה בעבר. בסופו של דבר היא התרצתה ותקבל תיק תחבורה מורחב הכולל גם את ועדת השרים לטקסים וסמלים, באמצעותה תוכל לגמול לנתניהו בהופעותיו בטקס הדלקת המשואות. היא מקבלת גם משרד עתיר מינויים של יושבי ראש דירקטוריונים בחברות הממשלתיות: חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד, נמל חיפה, רכבת ישראל, נת"ע ועוד. שורת ג'ובים שפעילי ליכוד רבים כבר לוטשים עיניים לכיוונם.

במשרד התרבות ייצרה רגב הרבה רעשי רקע והתעמתה לא מעט עם האמנים. במשרד התחבורה עתיר התקציבים יהיה עליה להפשיל שרוולים ולחלץ את ישראל התקועה בפקקים וגם להשיג הרבה מאוד תקציבים. שר התחבורה ברוב העשור האחרון – ישראל כץ שעובר לאוצר – יכול היה לרשום לזכותו את רפורמת השמיים הפתוחים אבל הוא השקיע בעיקר בתשתיות לאמצעי תחבורה פרטיים ולא ציבוריים וספג דו"ח מבקר חריף על התנהלות זו. רגב תצטרך לא רק לקבל תקציבים – כחלק

מהצמחת המשק אחרי הקורונה תרצה המדינה להעביר כסף לתשתיות כמעין מנוע צמיחה. הבעיה היא שצריך לנהל תקציבים גדולים ופרויקטים רבים ולהיות ביצועיסט. כאן רגב תצטרך להוכיח יכולות ניהול וביצוע.

5. שרים חסרי ניסיון

שרי כחול לבן יושבעו הלילה לתפקידם מבלי שיש להם ניסיון מיניסטריאלי. גנץ ואשכנזי היו רמטכ"לים אך אין להם ניסיון ניהולי של משרד ממשלתי. אורית פרקש הכהן שימשה כיו"ר רשות החשמל. כל היתר שמכהנים בכנסת כשנה וחודש יצטרכו ללמוד מהר את נבכי משרדם החדש, למנות מנכ"לים חדשים, להתוות מדיניות, ובעיקר להילחם על הקצאת תקציב ראוי למשרד לנוכח הקיצוצים הצפויים עם הנהגתו של תקציב דו שנתי ל־2020–2021.

השרים החדשים של כחול לבן הם טירונים לעומת השרים הוותיקים בליכוד, ש"ס, ויהדות התורה שמכהנים שנים רבות. לעומת זאת שר הכלכלה עמיר פרץ כיהן כשר ביטחון ושר להגנת הסביבה והוא מכיר כמובן היטב את המערכת המיניסטריאלית. חברו לסיעה, שר הרווחה המיועד איציק שמולי, מכהן בכנסת מאז 2013 אבל עוד לא ניהל גוף גדול כמו משרד הרווחה.