600 עובדים כבר פוטרו בענף הפיננסים וזו רק ההתחלה

המשבר הכלכלי שנגרם ממגפת הקורונה מחלחל גם לענף הפיננסים. בשבוע שעבר פרסמו רבות מהחברות בתחום את דו"חות הרבעון הראשון ל־2020, מהם עולה כי לאחר שנים בהן הציגו החברות עלייה ברווחים, הן סופגות כעת צניחה של עשרות אחוזים. חלק מהחברות, כמו מגדל, בנק לאומי, בנק אגוד וביטוח ישיר, אף מתמודדות עם מעבר להפסד.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי עד כה פוטרו קרוב ל־600 עובדים מחברות שונות בתחום הפיננסים — חברת הביטוח הראל פיטרה 200 מעובדיה, החברות איילון והכשרה ביטוח נפרדו מעשרות עובדים כל אחת, בבנק לאומי האיצו תהליכים ופיטרו כ־150 עובדים זמניים, מימון ישיר פיטרה 100 עובדים, ובמקס פיטרו 50 עובדים. אולם מסתמן שזו רק ההתחלה.

מישל סיבוני מנכ"ל הראל ביטוח ופיננסים צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

הגופים השונים בענף הפיננסים מתאימים עצמם למציאות החדשה. ברובם ממתינים כי אי הוודאות תתפוגג כדי להכין תוכניות עבודה המותאמות למצב הנוכחי. על פי ההערכות גופים רבים בענף יאיצו את תהליכי ההתייעלות והפיטורים בעקבות המשבר, ולא מן הנמנע כי מתוך 80 אלף העובדים בענף, עוד אלפי עובדים יקוצצו בשנתיים הקרובות.

חלק מרכזי מהחברות בענף הפיננסים מאוגד בהסתדרות. המשמעות היא שביצוע תהליכי התייעלות מורכב יותר, ודורש הגעה להבנות עם ועד העובדים. חלק מהחברות שכבר יצאו להליכי פיטורים הגיעו עם העובדים להסדר על פיצויים מוגדלים. בחברות אחרות הגיעו להסדרים שאינם כוללים, לפחות לעת עתה, פיטורים או פרישה מוקדמת.

כך למשל בדיסקונט הגיעו להסכמות עם ועד העובדים על דחייה של קרוב לשנה בתוספת השכר לעובדים, ובמקביל תשלום מענקים לעובדים שעבדו בתקופת הסגר. ישראכרט הגיעה גם כן להבנות עם העובדים שכוללות בין היתר קיצוץ בדמי ההבראה.

מנכ"ל לאומי חנן פרידמן צילומים: רון קדמי, שאול גולן

לפי הערכות בחלק מהחברות, ובעיקר בבנקים, ינקטו בשיטת המקל והגזר — בשלב ראשון ילכו לקראת העובדים, ישתתפו במימון השכר לעובדים שהוצאו לחופשה בזמן המשבר, ואולי אף יעניקו מענקים לעובדים שעבדו בזמן המשבר. בשלב השני יאיצו תהליכי התייעלות, כמו פרישה מרצון לעובדים בעלי קביעות, ניוד עובדים ופיטורים.

האם המשבר באמת פגע משמעותית בפעילות ענף הפיננסים או שמדובר בניצול הסיטואציה להצדקת הקיצוצים מול העובדים? התשובה לכך מורכבת, והיא משתנה בין תחום לתחום.

האצה לסגירת סניפי בנק

בעשור האחרון גדל מספר הפעולות של לקוחות הבנקים בערוצי הדיגיטל על חשבון ביקור בסניפים. מגמה זו היוותה רוח גבית לבנקים לצאת בתהליך התייעלות שכלל סגירה של 150 סניפים וקיצוץ של 9,000 משרות בתוך עשור, אם כי מגמה זו התמתנה בשנתיים האחרונות. המעבר לדיגיטל שהואץ משמעותית במהלך משבר הקורונה, עשוי להתניע מהלך חדש של סגירת סניפים והתייעלות.

בתקופת הסגר פעלו רק 15% מסניפי הבנקים, ובכל זאת כמעט לא נרשמו תקלות בפעילות ובשירות שקיבלו הלקוחות. המשבר דחף אוכלוסיות רבות למעבר לדיגיטל, כמו האוכלוסייה החרדית והציבור המבוגר. הבנקים הרחיבו בתקופה זו את השירותים הבנקאיים הניתנים בדיגיטל, כמו פעולות הקשורות בנטילת משכנתא. המגמה הזו, שסביר שתימשך גם כעת כאשר הסניפים שבו לפעול כרגיל, תהווה תמריץ להאצת ולהרחבת תוכניות התייעלות וסגירת סניפים, ובמקביל להגדלה משמעותית של המוקדים הטלפוניים, שסיפקו פתרון יעיל בתקופת המשבר. חלק מהבנקים כבר גיבשו בשנתיים האחרונות תוכניות התייעלות לשנים הקרובות, וסביר כי יוחלט להגביר את הקצב שלהן ולמצות אותן עוד השנה.

ערן וולף מנכ"ל מימון ישיר צילום: מימון ישיר

מלבד ההיגיון העסקי, לבנקים יהיה גיבוי בתוצאות הכספיות שלהם לבצע התייעלות שכזו, כיוון ששנת 2020 צפויה להיות שנה גרועה עבורם. הפסדי האשראי צפויים לגדול דרמטית בשל גל פשיטות הרגל הצפוי במשק, ההכנסות צפויות להישחק בשל המיתון והירידה בפעילות העסקית, ובנוסף הנפילות בבורסה משפיעות לרעה גם כן על התוצאות. יחד עם זאת, בסוף הם צפויים לצאת מחוזקים מהמשבר. את הפסדי האשראי, גבוהים ככל שיהיו, הם יצליחו לספוג. בינתיים הם יבצעו תהליכי התייעלות כואבים, ואז כאשר המשק יחזור לתפקד כרגיל לקראת שנת 2022, הם יהיו רזים ורווחיים יותר.

ניעור לחברות הביטוח

המשבר הכלכלי פוגע בחברות הביטוח במספר מישורים. ראשית, לחברות הביטוח יש חשיפה לא מבוטלת לשוק ההון, הן בתיק הנוסטרו (ההשקעות העצמיות), והן בדמי הניהול המשתנים שהן גובות. דמי ניהול אלה נגבים רק כאשר מושגת תשואה מינימלית ללקוחות. הנפילות בשווקים גבו מחברות הביטוח הפסדים, שהתבטאו חלקית כבר בדו"ח השנתי שפרסמו בחודש מרץ, ויבואו לידי ביטוי גם בדו"חות הקרובים.

רון פאינרו מנכ"ל מקס צילום: בני גמזו לטובה

בנוסף לכך, לחברות הביטוח השקעות לא סחירות בהלוואות פרטיות שהן מעניקות בקרנות השקעות ובהשקעות ישירות בנדל"ן. גם השקעות אלה ייפגעו מהמשבר, וייאלצו את חברות הביטוח לשערך את שווי ההשקעות מחדש כלפי מטה, אלא שבניגוד להפסדים מההשקעות לבורסה אותן רואים מיד, את הפגיעה הזו נחוש לאורך זמן.

המשבר גם משפיע על פעילות הביטוח עצמה. ביטוח ברוב המקרים לא נחשב למוצר צריכה בסיסי, ולכן בתקופות של מיתון, אנשים מנסים לחסוך בהוצאה זו. המיתון במשק יקשה על מכירת ביטוחים חדשים במגוון תחומים כמו בריאות וביטוח עסק. תחום ביטוח נסיעות לחו"ל נמצא כמעט בקיפאון מלא. בענף מציינים כי בחודשיים האחרונים נרשמו לא מעט ביטולים של ביטוחים קיימים, וכי ישנה עלייה בפיגור בתשלומים ובבקשות לפריסת תשלומים.

אלא שבנוסף לכל ההאטה הצפויה בהכנסות וההפסדים שהחברות יצטרכו לספוג, צריך לזכור כי בניגוד למגזר הבנקאות, בענף הביטוח לא ביצעו מהלכי התייעלות עמוקים בעשור האחרון, וכל המעבר שלהם לעולם הדיגיטל נעשה יחסית באיחור. חלק מחברות הביטוח המסורתיות עובדות גם היום בשיטות מיושנות, כך שלא חסרים להן מקורות להתייעלות. המשבר הנוכחי מהווה הזדמנות לעשות את קפיצת הדרך בדיגיטל ובהתייעלות שהן זקוקות לו. חלקן כבר החלו להתייעל, וככל הנראה גם במקרה זה זוהי רק ההתחלה.

מנוע הצמיחה בסכנה

השנים האחרונות היו מטלטלות למדי לענף כרטיסי האשראי — שתיים מתוך שלוש החברות בענף התנתקו מהבעלות של הבנקים ויצאו לדרך חדשה. בנוסף בוצעו שינויים רגולטוריים רבים, שמטרתם להגדיל את התחרות בעיקר בתחום סליקת התשלומים, ומעל לכל שינויים טכנולוגיים מאיימים על כלל פעילות התשלומים שלהם. ואז הגיע משבר הקורונה, ואתגר אותן עוד יותר.

אחרי שנים ארוכות בהן השימוש בכרטיסי אשראי היה במגמה צמיחה של 6%־8% בשנה, פתאום ירדו דרמטית המחזורים ב־40% בתקופת הסגר. אמנם ישנה התאוששות בשבועות האחרונים, אך מסתמן ש־2020 תהיה שנה ראשונה מזה שנים רבות שבה תירשם ירידה בשימוש בכרטיסי אשראי. יחד עם זאת מדובר במכה זמנית, ובשנה הבאה סביר כי הצמיחה תשוב פחות או יותר לרמתה טרום המשבר.

אולם המכה המרכזית עמה יצטרכו החברות בענף להתמודד היא הפגיעה בפעילות ההלוואות. על רקע השחיקה בעמלות, חברות כרטיסי האשראי פיתחו מנוע צמיחה בשנים האחרונות והוא מתן הלוואות למשקי בית ועסקים קטנים. פעילות זו צמחה בעשרות אחוזים, והיא כבר מהווה 25% בממוצע מההכנסות של החברות. אלא שכעת מתמודדות חברות כרטיסי האשראי לראשונה עם הצד הפחות נעים של מתן אשראי והוא כשלי אשראי.

הדבר השתקף היטב בדו"חות כאל ומקס שפורסמו בשבוע שעבר, ובהם רשמו החברות זינוק יותר מכפול להפרשות להפסדי אשראי. מלבד הפסדי האשראי, שממדיהם יתבהרו רק בחודשים הקרובים, קיים סימן שאלה על כל פעילות האשראי הצרכני של החברות. האם ימשיכו לצמוח בפעילות זו כשיש מיתון במשק ואיזה סוג של הלוואות יעניקו.

בתי השקעות חשופים בצריח

בתי ההשקעות חשופים מאוד לתנודות שוק ההון, שכן עיקר ההכנסות שלהם הוא דמי הניהול שנגזרים מהיקף הנכסים שהם מנהלים. המפולת שנרשמה בחודש מרץ חתכה להם נתח משמעותי מההכנסות. ועדיין, כאשר בוחנים את מצבם חשוב להבחין בין בתי השקעות עם פעילות פנסיונית מבוססת שיוכלו לצלוח את המשבר יותר בקלות, לבין בתי השקעות שהכנסותיהם מתבססות על השקעות לטווח קצר יותר, כמו קרנות נאמנות וניהול תיקים, שספגו ירידה משמעותית בהכנסות בשל יציאת כספי לקוחות.

החל מאפריל נרשם תיקון מסוים בשווקים, אולם ענף קרנות הנאמנות עדיין רחוק ב־60 מיליארד שקל לעומת היקף הנכסים שניהל טרם המשבר — מעל ל־300 מיליארד שקל. לכך יש להוסיף את הרווחיות הנמוכה מראש של רוב בתי ההשקעות, בוודאי לעומת חברות ביטוח ובנקים בתקופת שגרה. המשמעות היא שחלקם יהיו חייבים לקצץ בהוצאות ולהתייעל, והדבר כנראה יכלול גם פיטורים של חלק מ־5,000 העובדים בענף.