"זה נחמד שיש תן ביס ושאתה חלק ממשהו גדול" – הפרילנסרים שהפכו לשכירים ברקע משבר הקורונה
מפתח תוכנה שקיצצו את שעות העבודה שלו ל-10% בזמן המשבר; מעצב שהתחיל במקום עבודה חדש ממש לפני הסגר; ומנכ"ל שמעסיק 140 עובדים ש-15% מהם היו בעבר פרילנסרים מספרים על היתרונות והחסרונות ב'להיות אדון לעצמך' ועל השינוי התפיסתי שעברו העצמאים והמעסיקים בעקבות המשבר
כשהתחיל משבר הקורונה, אי שם באמצע חודש מרץ, הלקוח המרכזי של רן מריומה (26), שעבר כמפתח תוכנה פרילנס בארבע השנים האחרונות, הודיע לו שהוא חותך את כמות השעות של העבודה איתו ל-10%. זה היה הטריגר מבחינתו להתחיל לחפש עבודה כשכיר במקביל לסיום מחוייבויותיו ללקוחות הקיימים.
- רבע מהפרילנסרים הורידו תעריפים כדי לשרוד את משבר הקורונה
- מהפיכת הכלבויניקים - מתכוננים לעולם העבודה החדש חדש
- פרץ ושמולי הקימו צוות לגיבוש הצעה לדמי אבטלה לעצמאים: "הזדמנות לתיקון עוול"
רן מריומה, Salt Security צילום: Salt Security לכן, בשיאו של המשבר, הוא החל לחפש עבודה כשכיר. "הייתי די בררן בחברות בהן חיפשתי כי הרגשתי שהזמן הזה של המשבר יכול להיות מנוצל מאוד יפה בשביל העשרה עצמית. המשכתי לעבוד בתור פרילנס, עשיתי כמה קורסים בקורסרה וחיפשתי חברות שמגייסות, שאני יכול להתחבר למוצר שלהם, לטכנולוגיות ולאנשים".
באמצע מאי התחיל מריומה לעבוד בחברת הסייבר Salt Security כשכיר. "בתחושה העבודה כשכיר היא שונה. אני מרגיש שאני באמת חלק מהמקום וההשקעה שלי בעבודה היא תרומה ישירה לצמיחה של החברה שגם אני חלק ממנה. בנוסף זה תמיד נחמד להרגיש שמעריכים אותך ונותנים לך מתנה לחג, או תן ביס. מבחינה כלכלית זה לא נותן איזשהו ערך מוסף כי גם כפרילנס בסוף הכל מתומחר, אבל זה נחמד להרגיש מוערך ושההטבות לא מגיעות בצורה של כסף מזומן אלא כבונוס", הוא אומר.
לגבי התחושה של 'להיות אחראי לגורלך' שגורמת להרבה אנשים לרצות להיות פרילנסרים, הוא לא חושב שיש הרבה הבדל בין שכירים לעצמאים. "ברגע שלקוח אומר לך עכשיו שהוא מוריד את מכסת השעות שלך זה מאוד מקביל לעובד שהוצא לחל"ת. למצוא משרה זה לא מאוד שונה מלמצוא לקוח".
"להיות פרילנס זה פעם בחודש לעבור ראיון עבודה"
סטס שבצוב (32) עבד שבע שנים כמעצב, גרפיקאי, ואיש UX-UI עצמאי עד שבחודש פברואר, ממש לפני המשבר, החל לעבוד כשכיר במהלך אותו הוא מגדיר "פוקס טוב".
"לא קל להיות פרילנסר בארץ. קצת נמאס היה לי לרדוף אחרי לקוחות וזה גם נותן איזושהי תחושת ביטחון", הוא אומר. "כשכיר אין את הרדיפה, אין מקום שבו אני צריך לשכנע וכל יום למכור את עצמי מחדש. אני סוף סוף במקום שבו יש הערכה מאוד גבוהה ליכולות שלי. כפרילנסר אתה מוצא את עצמך עובר ממקום למקום ומתחיל מהתחלה – זה פעם בחודש לעבור ראיון עבודה וזה לא נעים באקו-סיסטם הישראלי. יש תחושה שמצפים ממך לרדת במחיר. בנוסף, יש את העניין החברתי. כשאתה פרילנס אתה עובד לבד ועם עצמך, אין טיולי חברה או האפי האוור או פגישות על משימות. רוב הזמן אתה לבד".
סטס שבצוב, M51 צילום: שרון קנה לתחושתו חד משמעית עדיף להיות שכיר הן מבחינת השכר והן מבחינת הביטחון. "אולי בעבר היה לי קשה להתברג למקום עבודה איכותי אבל כרגע השכר שלי בפועל יוצא יותר גבוה כי אני לא צריך לשלם לרו"ח או לשלם לעצמי פנסיה. אני גם מרגיש יותר בטוח כשכיר אבל אני חושב שאנשים, במיוחד אלה שמגיעים מעולם הקריאייטיב, לא צריכים להתפשר על מקום העבודה. זה ממש קריטי באיזו חברה אתה שכיר. היה לי הרבה מזל כי תקופה ארוכה חיפשתי מקום שנוח וכיף לי לעבוד בו וארגיש שאני ממלא את כל הדברים שחסרים לי בעבודה".
עצמאים רבים, אשר נפגעו מהמשבר ושאין להם אפשרות כלכלית להחזיק כעצמאיים, אבל לא רק, צפויים לשנות פוזיציה ולהפוך לשכירים, חלקם באופן זמני וחלק באופן קבוע. "זאת מגמה שניתן לראות אחרי משברים כלכליים, בה השוק משתנה. כעת אנו רואים ששוק העבודה הופך להיות שוק של מעסיקים, כלומר היצע המשרות גדל ולרשות כל מעסיק יותר מועמדים מתאימים ובכך ניתן לדייק בבחירת מועמדים למשרה. לעומת שוק של עובדים, כפי שהיה עד לכניסת המשבר, בו לכל מועמד פוטנציאלי היו מספר רב של משרות שביניהן יכול היה לבחור את המשרה המתאימה ביותר עבורו. אני מאמין שאנשים מוכשרים, אשר ישמרו על ראש פתוח וידעו לפעול בגמישות, בהתאם לדרישות שוק התעסוקה, יוכלו למצוא עבודה, גם אם היא זמנית, עד אשר השוק יפסיק לדמם ויתייצב", אומר ערן מרדכי, מנכ"ל דנאל משאבי אנוש מקבוצת דנאל.
עבודה כפרילנס, אמנם יש הרבה חופש אבל התחושה כשכיר היא של ביטחון רב יותר צילום: שאטרסטוק
ערן מרדכי צילום: אילן ספירא "משבר הקורונה יצר הזדמנות כפויה גם למעסיקים וגם לפרילנסרים"
יוני לוקסנבורג (35), מנכ"ל וממייסדי חברת אלמנטור, המפתחת כלים לבניית אתרים היה פרילנס בעצמו במשך שנים ועשה הכל החל מכרטיסי ביקור, עריכת וידאו ומצגות עד שהגיע לתחום של בניית אתרי אינטרנט ואז הקים סטודיו עם שותף והם החלו להעסיק פרילנסרים. היום הוא מעסיק 142 עובדים שמאה מתוכם בישראל ו-15% מהם היו פרילנסרים בעבר.
"עובד שמגיע מלהיות שכרי רגיל שיש לו מסך מחשב שמחכה לו ביום הראשון והתקינו לו את כל התוכנות ומסדרים לו את כל הדברים. פרילנס יודע שאם הוא לא יסדר את המנורה אף אחד לא יעשה את זה בשבילו. הם רגילים לעבוד כזאב בודד, לעשות הכל, שיווק, מכירות, אדמיניסטרציה, את העבודה וגם לתקן לעצמם את המחשב. מהצד השני שכירים מביאים מתודולוגיות עבודה, הם רגילים לארגונים, לעובדה שיש מנהל. בפרספקטיבה של ארבע השנים האחרונות גיליתי שהחוכמה היא לאזן ולשלב. יש צוותים שאותם אתה רוצה להרחיב ושם אתה רוצה את השכירים שמגעים בדרך מסודרת. לעומת זאת כשאתה צריך 'לזרוק מישהו למים' אז תרצה את הפרילנס. החסרונות של פרילנסרים הם שהם לא רגילים שיש להם מנהל, לא רגילים לתעד ולדווח או לעבוד בצוות".
החסרונות האלה בהעסקת פרילנסרים גורמים להרבה מעסיקים אוטומטית לוותר עליהם או לא לשקול אותם כאופציה. "אני חושב שזה פספוס כי פרילנסרים בדומה ליזמים אינם מוגבלים – אין דברים שהם יכולים או לא יכולים לעשות, הכל אפשרי", אומר לוקסנבורג.
יש מצד העובדים פרילנסרים שעבורם צורת ההעסקה היא אידיאולוגיה. אף אחד לא ינהל להם את הזמן, יקבע להם איזה לקוחות לשרת, או מהיכן לעבוד. "השינוי שקרה בעולם בגלל התפרצות הקורונה הכריח את הפרילנסרים האלה, המקצועיים שלא הסכימו במשך שנים לדבר על מעבר לעבודה כשכירים, שלא מוכנים למכור את הכישרון שלהם לתאגיד – לחשוב אחרת, להיות קשובים להזדמנויות שיש היום כשכירים. הפרילנסרים הבינו פתאום שהם לא שווים מול שווים. שהם סוג ב' כי הם לא עובדים שהשקיעו בהם ויש כלפיהם מחוייבות חוקית. לכן, מה שהמשבר יצד זו פתיחות, שינוי תפיסה".
יוני לוקסנבורג, מנכ"ל וממייסדי אלמנטור צילום: ויקטור לוי "למשל חברה שעבדה עם משרד פרסום והעסיקה אדם שתפקידו היה להיות בקשר מול משרד הפרסום. כאשר היא מצמצמת על רקע המשבר היא יכולה להביא פרילנס שיעשה את התפקיד של משרד הפרסום וגם של העובד שנמצא בקשר עם המשרד. אפשר לקחת צוות של שלושה אנשים ובמקומו להעסיק פרילנס שעושה את כל הפונקציות. יש תנועה מפה לשם ומשם לפה ואיזשהו פאתוס שנשבר", הוא אומר.
לבסוף, פרילנסרים שחוצים את הקווים והופכים לשכירים הרבה פעמים מגלים שיש גם ייתרונות בצורת ההעסקה הזאת ושבחלק ממקומות העבודה עדיין יתאפשר להם לשמור על העצמאות והחופש שלהם. "אחד העובדים שלנו שהיה יזם והפך לשכיר אמר לי אחרי חצי שנה שזה לא כל כך גרוע, שהוא יכול לחזור הבייתה מוקדם, אף אחד לא מצפה ממנו לעבוד בסופי שבוע, יש תן ביס, ימי חופשה, מחשב מהעבודה שמוחלף כל שלוש שנים, מתנה לחג – זה נחמד. ועם זאת יש גם לו גם מקום להביע את עצמו ולהתקדם. אנשים צריכים את ההתפתחות האישית, להרגיש שהם שולטים בהתקדמות שלהם ואפשר לעשות את זה גם כשכיר".
