"הוא ביקש קביעות לילד שלו. אני ביקשתי ממנו בלי קשר לעשות מפקד לליכוד"

"כולם פקדו בתעשייה האווירית... תקשיב, אין לנו שאלטר. אנחנו נלחמים על פרנסה ומה לעשות שהצורך במפקד הוא לחם חוקנו, ומי שעזר לנו בחקיקה ועזר בלהביא עבודה — תמכנו בו" (חיים כץ, מתוך תמליל חקירתו השנייה במשטרה, 6.7.17)

המילה "שאלטר" חזרה פעם אחר פעם במהלך שלוש חקירותיו של ח"כ חיים כץ במשטרה בקיץ 2017. כץ כיהן אז כשר העבודה והרווחה, כאשר מאחוריו שני עשורים כיו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית (תע"א). חוקרי היאל"כ בלהב 433, רפ"ק צחי בן חמו ורס"ר אורטל גרנות גבאי, ייחסו לו בין השאר מתן טובות הנאה לחברי ועד תע"א, בדמות מינוי לתפקידים שונים במועצת הביטוח הלאומי ובהנהלת ההסתדרות — כל זאת במטרה לדרבן אותם לפקוד עובדים. זאת לצורך הגדלת התמיכה בכץ בבחירות המקדימות לליכוד ולהסתדרות. בנוסף, יוחס לכץ שימוש במשאבי ועובדי התעשייה האווירית לצרכים פרטיים תוך כדי קבלת טובות הנאה. כץ נחשד גם בקידום מינוי יאיר שמיר ליו"ר תע"א בניגוד להסדר ניגוד העניינים שלו והתערבות פסולה במינוי אהוד נוף כמזכיר הארגון.

חיים כץ צילום: עמית שעל

רשימת הנכסים של חיים כץ: 6.5 דירות, מגרש וקרקע חקלאית במהלך חקירתו על ההתפקדויות לליכוד התעורר חשד כי כץ העלים מס על הכנסות מדמי שכירות של דירותיו. רשות המסים חוקרת תומר גנון, עמיר קורץ ועמרי מילמן לכתבה המלאה 

לימים החשדות התגבשו להמלצה של המשטרה להעמיד את כץ לדין. בסופו של דבר המחלקה הכלכלית בפרקליטות לא קיבלה את המלצת המשטרה, ובאוגוסט 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי התיק נגד כץ ייסגר. חלק מהחשודים כבר זומנו לשימוע לפני כתב אישום. נגד חלק אחר מהחשודים טרם התקבלה החלטה, וביניהם בנו של חיים כץ, יאיר כץ, המשמש כיום יו"ר ועד עובדי תע"א שנחשד, כמו אביו, בניצול מעמדו בתע"א כדי לסחוט עובדים באיומים על מנת שיתפקדו לליכוד. במקביל הוחלט להעמיד את חיים כץ לדין ב"פרשת מניות ישראמקו" בחשד לביצוע עבירות ניירות ערך, אישום שטרם הוגש לבית המשפט לאחר שכץ הצליח לזכות בחסינות מהכנסת הקודמת.

למרות שהתיק נגד חיים כץ נסגר, תמלילי חקירותיו המלאים במשטרה שהגיעו לידי "כלכליסט", שקטעים מתוכם פורסמו בכאן 11, משרטטים תמונה מפורטת אודות פרקטיקת השגת הכוח הפוליטי באמצעות עובדי התעשייה האווירית והניסיון לפקוד אותם לליכוד ואף למפלגות אחרות.

כץ מסביר לחוקרים: איך פוקדים, לאן פוקדים ומה הקשר לסגירת פרויקט הלביא

הרציונל מאחורי "תיאוריית השאלטר" הוא פשוט — כשעובדי הרכבת מעוניינים להפעיל לחץ הם משביתים את הרכבות, כשעובדי הנמלים מעוניינים בכך הם מקפיאים את כניסת המכולות ארצה. לעובדי תע"א לא עמדה ה"פריבילגיה" הזו, ולכן הם מיקדו את כוחם בהתפקדות לליכוד או למפלגות אחרות. כאשר נשאל כץ מי מביא לך מתפקדים, הוא ענה: "כל ועד העובדים", וציין רק שמות של שניים שסירבו לעשות זאת. "כולם פקדו בתעשייה האווירית... למה זה חשוב? כי בעזרת מפקד אתה יכול להביא תוצאות", אמר כץ בחקירתו הראשונה ביוני 2017. "אנחנו לא רשות שדות התעופה, אין לנו שאלטר, לא מעניינים אף אחד".

הוא סיפר כי האסימון נפל לו כאשר בסוף שנות ה־80' פרוייקט הלביא נסגר, מה שהביא לפיטורי אלפי עובדים בתע"א. "הפיטורים היו רצחניים... עברנו את כל הפוליטיקאים, דיברנו על ליבם", אמר כץ, שהסביר כי אז התחוורה לו חשיבות הכוח הפוליטי שלימים יביא אותו הן לכנסת והן להקמת סיעה בהסתדרות, מתוך ההבנה, "שאנחנו צריכים גם שאלטר, שדנים בשכרנו אנחנו צריכים להיות בחדר ולא בפרוזדור. חשבתי שיש לנו פוטנציאל, היה לנו 11 אלף בעלי זכות הצבעה".

במהלך החקירה הטיחו החוקרים בכץ כי בידם עדות לפיה הוא ביקש משותפו לסיעת עוז בהסתדרות לממן משרות דרך הסיעה לפעילים שיפקדו אנשים לליכוד. האיש גם הובא לעימות מול כץ בחדר החקירות. כץ הכחיש. "זה לא הגיוני", הוא אמר, "הם לא צריכים להתפקד לליכוד כי לא מעניין אותי באיזה מקום אני. אם הייתי רוצה להתקדם הייתי מגיע לכל הבר מצוות כדי להתקדם... זה נראה שאתם תופרים לי תיק".

כץ בדיון על חסינותו במליאת הכנסת. "עושה שימוש בכוחו הפוליטי לרווחת אזרחי ישראל בלבד" צילום: אלכס קולומויסקי

בהמשך החקירה עימתו החוקרים את כץ עם מקרים נוספים שעלו בעדויות של חברי ועד בתע"א על הקשר ההדוק מדי שעשה לכאורה כץ בין סיוע ועזרה, למשל במתן דרגה או במתן תפקיד בהסתדרות, לבין בקשתו מהם לפקוד עובדים לליכוד. כץ ניסה לנתק את הקשר הסיבתי.

כך למשל העיד כץ על מקרה בו חבר ועד ביקש ממנו לסדר "קביעות לבנו בתע"א: "הוא היה אצלי במשרד בתל אביב, ביקש קביעות לילד שלו. אני ביקשתי ממנו בלי קשר לעשות מפקד לליכוד. פניתי לבוסית שלו, שאלתי איך הוא (הבן). אמרה לי ראוי לחלוטין, ואני מתכוונת לתת לו. מאז אין לי שום שיחות איתו". החוקרים הקשו על כץ: "באותו מעמד ביקשת ממנו לפקוד אנשים", הטיחו בו. "כן", ענה כץ, "אמרתי לו: במפעל שלך יש הרבה אנשים. תפקוד אנשים". החוקר עקץ: "אבל אמרת לי לפני שזה לא מעניין אותך". כץ ענה: "תע"א זה משהו אחר. אני לא הולך שתפקוד אנשים בלוד, אבל בתע"א זה שאלטר למפעל".

כאשר החוקרים ביקשו מכץ להסביר את חשיבות עניין ה"שאלטר", הוא סיפר כיצד כאשר קדימה היתה בשלטון הגיעו אליו חברי אגד שחששו מהפרטה וביקשו שיצביע נגד. "אמרתי להם", העיד כץ, "אני חבר אופוזיציה, אני אצביע לכם בכל מקרה. אבל תעבדו חכם — קדימה בשלטון. תעשו מפקד לקדימה". החוקרים שאלו את כץ אם חשוב לו שתע"א תהיה קשורה לליכוד. "לכל המפלגות", ענה כץ, "אם אני יו"ר ההסתדרות אני אומר לכל עובדי מדינת ישראל: כולם חייבים להתפקד, שתבין את הראש שלי, בתע"א אמרתי אותו דבר. כל אחד יתפקד לאן שהוא רוצה ואז אתה יוצר שאלטר".

הדיון בהסרת החסינות צילום: אלכס קולומויסקי

ואמנם, בחלקים אחרים בחקירה סיפר כץ כי ביקש מחברי הוועד לפקוד עובדים גם למפלגות אחרות. "אני ביקשתי מכולם לפקוד עובדי תעשייה אווירית לכל המפלגות", אמר כאשר נשאל לגבי חבר ועד אחד שהוא הפעיל. לגבי חבר ועד אחר אמר: "הבאתי לו טפסים והבאתי לו מעטפה ואמרתי לו, גם הבית היהודי וגם מרצ".

בשלב מסויים בחקירה הטיח בו החוקר בן חמו: "אתה מחזיק את כל אנשי הוועד האלה וכל אלה עסוקים רק בגיוס קולות. אחרים קיבלו תפקידים בהנהגת ההסתדרות. לא סידרת לאף אחד להתנדב במועדונית של נשים מוכות... סידרת לכולם תפקידים בשכר". כץ התגונן: "אין בסיס ולו הקלוש כי האנשים האלה ראויים כי הם תורמים להנהגת תע"א", אמר והוסיף: "מפקד הוא חוקי במדינת ישראל... צריך לעשות מפקד וליצור כוח פוליטי".

בחקירה אחרת תיאר כץ כיצד חבר הוועד אלי כהן, אשר עבד במפעל אביזרים בתע"א וזומן לשימוע לפני אישום בפרשה, פקד עבורו. כץ נשאל כמה מתפקדים הביא לו כהן. "לא הרבה, הוא מפעל קטן, מאות בודדים", ענה כץ, והסביר איך השיטה עובדת: "הוא מביא את הרשימה של המפעל שלו, יש את המפקד של מפלגות העבודה ויש את המפקד של הבית היהוד,י ו־70% מהתעשייה האווירית לא התפקדו". החוקר שאל את כץ האם הוא נתן לכהן הנחייה בפריימריז האחרונים. "הייתי מדבר איתו במצב יומי", ענה כץ. "סביר להניח שאמרתי לו להיערך לקראת יום הבחירות". כשהחוקר ניסה להבין איך זה עבד בשטח בבחירות המקדימות בליכוד הסביר כץ כי אותם מתפקדים מקרב עובדי תע"א, קיבלו הנחיה להצביע ל"מי שעזר לנו בחקיקה ועזר בלהביא עבודה". כץ נקב למשל בשמו של ח"כ יריב לוין, כיום יו"ר הכנסת. עם זאת הסביר כץ לחוקרים כי בסוף אין לו שליטה על הנעשה מאחורי הפרגוד: "הבן אדם נכנס לקלפי עם הטופס הזה. רוצה — רושם אותו, לא רוצה — לא רושם אותו. כולם עושים את זה".

אחד מסעיפי האישום הצפוי נגד כהן נוגע לכך שהפעיל לחצים על כץ וסביבתו שהשר ימנה אותו לתפקידים שתחת אחריותו בתמורה לכך שפקד אנשים לליכוד. ואמנם כץ דאג למנות את כהן כחבר בוועדת המשנה לענייני נכות במועצת המוסד לביטוח לאומי, שהתגמול עבור השתתפות בכל ישיבה בה הוא 670 שקל. "אתה לא ממנה את אלי כהן בגלל המזג הנעים שלו, אתה ממנה אותו והוא לוחץ עליך פה", הטיח החוקר בכץ. "יש לו אובססיה לכמות הקולות שהוא צריך להביא לך... אין סיבה שבעולם שאחד כזה יקבל תפקיד בוועדות האלה, הוא קבלן קולות שלך". על כך השיב כץ: "אתה תלוש מהמציאות... אלי כהן ראוי. שמעת? ראוי לוועדה בביטוח הלאומי. הוא אגרסיבי, יש לו יכולת להיות בוועדה ויותר מכך... הוא בקיא בנושא הנכות והיה מעורב בארגוני הנכים, אני משבץ אנשים בתפקידי כשר... אני חושב שהוא יכול לתרום, שמתי אותו... הוא קיבל כי הוא ראוי, זו הסיבה היחידה". כהן הכחיש את החשדות נגדו.

כך סידרתי פגישה למנכ"ל התעשייה האווירית עם איש ממשל גרמני

סיפור מעניין שחשף כץ בחקירה וקשור לכוחו הרב, נוגע לאופן בו "סידר" פגישה למנכ"ל תע"א עם אישיות פוליטית גרמנית רמת דרג, וזאת במטרה לקדם עסקת מכירת מל"טים של תע"א. "כשמנכ"ל תעשייה אווירית רוצה להעביר עסקה הוא בא אלי", התגאה כץ, "הוא פנה אליי בדברים שאני יכול להביא לממשלה ולכנסת". כאשר החוקר בן חמו התעקש על דוגמה שאל כץ: "זה לא דולף, נכון?", ומיד חשף: "נתתי לו פגישה עם סגן השר הגרמני, שאמר לו במכרז תעשה ככה וככה, תקבל את העסקה — והוא קיבל את העסקה". אלא שלדברי כץ, "העסקה התפוצצה כי התברר שהמל"טים האלה נושאים נשק". החוקר ניסה לברר: "תסביר לי מי נתן למי את השאלות". כץ השיב: "נפגשתי איתו אצלי בחדר. עלה למשרד שלי. ישבו ביניהם, קיבל, נסעו לגרמניה". התשובה לא סיפקה את החוקר. "למה הוא בא אליך?", שאל. כץ השיב: "אני בעבר הייתי יו"ר ועדת הידידות ישראל־גרמניה והייתי בפרלמנט הגרמני, והתיידדנו. שתינו בירה והחלפנו כרטיסי ביקור ואני ניתקתי מגע. הוא הגיע לארץ וביקש להיפגש איתי ורצה שאני אביא את מנכ"ל התעשייה האווירית".

חשד אחר של המשטרה היה שכץ פעל כחבר כנסת לקידום מועמדותו של יאיר שמיר ליו"ר התעשייה האווירית למרות הסדר ניגוד העניינים שלו והנחיה ברורה של היועמ"ש. החוקרים הציגו לכץ כמה מכתבים ששלחו לו היועמ"ש מנדלבליט והמשנה שלו דינה זילבר בנושא, בין השאר בקשר להשתתפותו בישיבת ממשלה שעסקה במינוי שמיר. כץ היה נחרץ בנקודה זו והסביר כי לא הסכים לחתום על ההסדר: "אני לא חותם על ניגוד עניינים של תעשייה אווירית", הסביר את התנגדותו העקרונית, "שאורי אריאל לא יתעסק במתנחלים וליצמן לא יתעסק בחרדים".

החוקרים שאלו: "פנית ליועמ"ש הממשלה לקדם את המינוי של יאיר שמיר?", כץ ענה: "לא אני, איווט (ליברמן). הנה איווט וכחלון. אז מה, הייתי אצל איווט ושאלתי מה קורה עם יאיר שמיר". החוקרים שאלו את כץ אם דיבר על המינוי עם המשנה ליועמ"ש דאז אבי ליכט. כץ ענה: "לא היה צורך, איווט עושה את העבודה".

מטעמו של חיים כץ נמסר בתגובה: "הניסיון להשחיר את זכותם ורצונם של עובדים להתפקד למפלגות, בכדי להשפיע על מדיניות ממשלתית נועד לכשלון. כל מינוי של חיים כץ, נעשה כשבראש ובראשונה עומדת לנגד עיניו טובת הציבור. נזכיר כי בצעד חריג לנורמות הפוליטיות, הוא צמצם את מספרם של חברי מועצת הביטוח הלאומי מ־56 חברים ל־ 19 בלבד. חיים כץ עושה שימוש בכוחו הפוליטי לרווחת אזרחי ישראל בלבד. בתוך כך, חוקק למעלה מ־ 180 חוקים חברתיים ומאות תקנות מיטיבות, הגדיל דרמטית את תקציב משרד הרווחה, העלה את גיל הטיפול בצעירים בסיכון מגיל 18 ל־25, הוסיף מאות מעונות יום מסובסדים לפעוטות, הרחיב תוכניות הכשרה תעסוקתית ועוד. בימים אלו, פועל בין היתר, להעלאת גובה גמלת הבטחת ההכנסה בגיל זקנה, כדי להבטיח שהאוכלוסיה הוותיקה תזדקן בכבוד. התיק של התעשייה האווירית נסגר ובצדק, גם הבדיקה ברשות המסים תסתיים בלא כלום".

כץ תוקף את החוקרים

"תחקור, קרע אותי צחי"

האווירה בחדר החקירות לא הייתה קלה. "תחקור, קרע אותי צחי", סנט כץ בחוקרו צחי בן חמו. "החקירה שלי יכולה לתת לך דרגה, כל המשטרה רצח". בחוקרת אורטל גרנות גבאי הוא הטיח: "את שיקרת לשופט". כשבן חמו עשה הקשרים שלא מצאו חן בעיניו, כץ אמר לו: "אני מבקש ממך תהיה חוקר ולא שדכן".

בהמשך הטונים עלו. "אתם יוצרים שנאה", אמר כץ לחוקריו, "אני רואה את יוזמות החקיקה של דודי אמסלם לפגוע בכם ויש קבוצה שתרסק אתכם". בן חמו: "אתה גם מאיים עליי". "לא", ענה כץ. לאחר מכן שוב התלהט: "אתם מאיימים על אנשים, אתם סוחטים אותם".

כץ הגיע טעון מאוד כבר בחקירה הראשונה, אמר שתופרים לו תיק ושהחקירה מודלפת. "אני מרגיש שאורי יוגב (יו"ר רשות החברות לשעבר איתו לכץ היה סכסוך קשה — ע"ק, ת"ג) רודף אותי. כנראה כתוצאה ממרדף זה אני יושב כאן", אמר.

במהלך חקירתו השנייה כץ התרגז במיוחד. "אה, קורץ לי כאילו אני זונה משהו?", אמר לחוקר. בן חמו השיב: "לא קרצתי". כץ: "עשית ככה עם הראש".

כץ טען שגל המעצרים והחקירות של עובדי תעשייה אווירית, כולל של בנו יאיר, כמה חודשים קודם, נועד על מנת לפגוע בו ולהשחיר את החברה. "חקרתם 400 איש בשביל לתפור לי תיק", אמר כץ בחקירה, "אני מרגיש שהבן שלי והחברים שלי משלמים מחיר בגללי. מאות עובדים נחקרו במשך שלושה ימים, כאילו מדובר בפושעי צמרת, כאילו לא נעשה מפקד בשום ועד עובדים? פעם ראשונה שאני מהרהר וחושב שטוב שההורים שלי ששרדו את אושוויץ, שכל כך היו גאים בנכד שלהם בסיום קורס הקצינים, כבר לא בחיים ורואים את הנכד מושפל, הולך לכלא על לא עוול בכפו".