מקינזי: העתקת בתי הזיקוק בחיפה תעלה 18 מיליארד שקל

המועצה הלאומית לכלכלה פרסמה אתמול (ב) בשעת לילה מאוחרת את הדו"ח שהיא הזמינה לחברת הייעוץ מקינזי בנוגע לעתיד התעשיות הפטרו כימיות במפרץ חיפה. הדו"ח, שהוזמן על ידי המועצה לפני יותר משנתיים, ניסה לבחון תרחישים שונים לעתיד התעשיה כאשר את עיקר תשומת הלב מושכים מתקני זיקוק הדלקים שם בבעלות קבוצת בז"ן.  

הפרסום נולד הודות לעתירה לפי חוק חופש המידע של עמותת הצלחה, כאשר ארבעת תרחישי הבסיס הם השארת המתקן במקומו מבלי לפגוע בפעילות; סגירה של המתקן; העתקתו למיקום אחר וסגירה חלקית. כל תרחיש מקבל תרגום נקודתי לחלק מהמשמעויות הכלכליות שלו, וזאת כאשר הניתוח הנדל"ני המלא או הניתוח הסביבתי המלא לכל תרחיש לא נכללו במלואם בניתוח.

בתי הזיקוק במפרץ חיפה צילום: טל שחר

אם זה לא מספיק, חלק ניכר מהחומר הושחר ולא ניתן לפענוח, וחלקו מתבסס על נתוני עבר (למשל, הפעילות הכספית של בזן נמדדה בין 2015-2017, כאשר החברה כבר פרסמה דו"חות לרבעון הראשון של 2020).

הנימוק שניתן לעמותה מטעם משרד רה"מ היה שלא ניתן לחשוף סודות מסחריים או לאומיים (בז"ן מוגדר כמתקן תשתית אסטרטגי), וכבר בשנה שעברה החברה פרסמה חלק מעיקרי הדו"ח וזאת במסגרת הדו"חות הכספיים שלה, ומאז לא התקדם דבר, מה שאומר שלוחות הזמנים שנרשמו בדו"ח בהכרח כבר אינם ריאליים.

כך או כך, במקינזי מצאו ששטח בתי הזיקוק הוא כ-1200 דונם, ובמקום פועלות מספר חברות לרבות בית הזיקוק עצמו, כמו גם כרמל אולפינים וגדיב שפעילותן בתחומי הפולמרים. המקום מעסיק כ-5,400 איש ולפי נתוני המשרד להגנת הסביבה לאמצע העשור הקודם בית הזיקוק אחראי לעד 30% מהזיהום במפרץ בתחומים מסויימים (NOX, SO2).

המקום מייצר, בין השאר, סולר ובנזין ומחזיק 60% מהביקוש בשוק, אבל תרחיש הבסיס של מקינזי הוא שישראל תאמץ את הדרקטיבה האירופאית ובין 2020-2040 כשליש מצי הרכב הפרטי יעבור לשימוש בחשמל, כלומר הביקוש לדלקים יצטמצם.

בנוגע לתרחיש העתקת בתי הזיקוק למקום אחר, במקניזי העריכו בזמנו שהמהלך יושלם תוך שבע שנים, כלומר אם המהלך היה יוצא בשנה הבאה לדרך בית הזיקוק לא היה נסגר לפני 2028. עלות ההעתקה נאמדת בכ-18 מיליארד שקל שלא ברור מי יממן אותם, כאשר השורה התחתונה היא שהמהלך לא כלכלי.

תרחיש הסגירה החלקי מוביל למסקנה שזיהום האוויר אכן יצטמצם, אבל מאחר וחלק מהמתקנים ישארו שם לא ניתן יהיה להקים לידם בתי מגורים או מבני ציבור אחרים, ולכן הקרקע שמיועדת לשיווק תשאר ללא שימוש.

מנגד, סגירת המתקן תניב רווח עם פער אדיר שבין 7 ל-20 מיליארד שקל, כאשר הפער מתייחס ליכולת של המדינה לשווק את הקרקע. הפעולה אמנם תשחרר קרקעות ותצמצם זיהום, אולם לעניין זה מעריכים שם שניקוי הקרקעות ושיווקם לציבור היא פעולה שתארך כעשר שנים.

עוד אומרים בדו"ח שאם סוגרים את כל הזיקוק שם אז המדינה חייבת להכין עצמה לייבוא תזקיקי דלקים לאורך כל התקופה שהמשק יזדקק להם, וזו פעולה שמחייבת תשתיות נפרדות. נקודה נוספת שמעלים שם היא שסגירת המתקן תוביל בשלב זה לפגיעה משמעותית לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), עם השלכות קשות על שיעורי האבטלה באזור חיפה.

בזן בתגובה: "אנחנו לומדים את הדוח והשלכותיו. קבוצת בזן תנהל את השיח בנושא מול כל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, על מנת לאפשר את קיומה של תעשייה חיונית ובת-קיימא, המהווה עוגן למשק אנרגיה עצמאי".