היכרות אינטימית עם סלעים: מבחן ללנד רובר דיפנדר

לעלייה האכזרית קוראים מסלול נחל סמך. סמך פירושו "דגים" בערבית, אך ביוני בגולן קשה למצוא דגים, קשה אבל אפשר. מה שמוצאים זה את מצפה אופיר שמשקיף לכנרת. ממצפה אופיר צריך לרדת בכביש בכיוון צומת כורסי, אך בכנרת אסור לגעת, רק להסתכל, כי המסלול סוטה באלימות אל תוך שביל עפר. פה ושם רואים משפחה של חזירי בר. עד כאן הכל בסדר, אפשר לנסוע גם עם מכונית משפחתית. אחרי קילומטר הכל כבר לא בסדר, השלוליות המעופשות עמוקות, אפשר להמשיך רק עם רכב כביש־שטח, כזה שיש לו ארבע על ארבע. אחרי קילומטר נוסף מגיעים הסלעים של רמת הגולן. מכאן כבר אי אפשר להסתפק ברכב כביש־שטח, צריך רכב שטח. הסלעים של רמת הגולן מזדקרים מהקרקע בדיוק במקום שבו הניחה אותם כלאחר יד התפרצות געשית לפני מיליוני שנים ומסרבים לזוז ויהי מה. הם יהיו כאן גם זמן רב אחרינו. אחר כך ירידה תלולה עם סלעים, אחר כך נחל סמך. בנחל סמך יש דגים, יש גם אבטיח קר וכוס קפה.  

לנד רובר דיפנדר. הפגוש הקדמי משתפל למטה בחדות. בשטח זו בעיה גם עם מנגנון הרמת המרכז המשוכלל צילום: טל אזולאי

לנד רובר דיפנדר החדש מתקרר לו על גדת הבריכה של נחל סמך. לנד רובר דיפנדר הישן אינו מחזה נדיר ברמת הגולן. לנד רובר החלה את דרכה בשנות הארבעים עם רכב שטח פשוט וקשוח שהועתק פחות או יותר מג'יפ: שלדה מסיבית שבנויה מצמד קורות מתכת, שני סרנים מפלצתיים, מנוע פשוט. הנוסחה עבדה היטב, גם הדורות הנוספים של לנד רובר הקשוח היו כאלה. לדור האחרון קראו דיפנדר, הוא שירת גם בצה"ל. דיפנדר טוב הוא כמו חבר: קשה לוותר עליו גם כשהוא חולה, גם אם הוא לא מושלם. העיקר הקשיחות. הבעיה היא שדיפנדר הישן מת, קורבן לאיכות הסביבה.

בלי נוסטלגיה

כעת יש דיפנדר חדש, אך חשוב לציין: אין כאן נוסטלגיה כמעט בכלל. מי שמצפה לכרכרה בריטית, ערימה של ברזל ואלומיניום עם מנוע מטרטר עלול להתאכזב. פרט לשם אין שום דבר משותף. השלדה היא כבר שלדה של מכונית נוסעים, גרסה קצרה של השלדה של לנד רובר דיסקברי. הסרנים כבר מיועדים למטרות פחות קשוחות מניפוץ סלעים. יש הרבה אלקטרוניקה, מנוע חדש, דגש על מילים כמו "שקט" ו"איכות הסביבה", שלא ממש רלבנטיות למי שקנה עד כה את דיפנדר. ועם זאת, דיפנדר מגיע אל הבריכה של נחל סמך בקלות, טובל גלגל במים העמוקים, אחר כך עוד גלגל ואז חוצה בעדינות את הנחל העמוק.  

צילום: טל אזולאי

הסיוט רק מתחיל: הרחק למעלה ניצבת רמת הגולן במלוא תפארתה. ג'יפאים רבים מעדיפים בנקודה הזו לכוון את ההגה שמאלה, אל השביל שממשיך למושב רמות, לצימרים, לסטייק כבד משקל אצל ארז. מעטים ממשיכים ישר למעלה, במעלה הנחל עם הסלעים, שם המצב מחמיר, שם צריך לרדת בזהירות מדפי סלע ענקיים אל תוך המים, לדלג על אבנים שמאיימות לקרוע את גחון הרכב לרסיסים. שנייה של דממה: מושב רמות או למבוא חמה. סיבוב של חוגה עגולה. בדיפנדר ישן היתה רק ידית הילוכים וידית תיבת העברה. כאן יש מצב סלעים, מצב חול, מצב חציית מים. מצב סלעים מצוין למשימה: דיפנדר מתרומם בחרישיות על ארבעת המתלים, צוחק על הסלעים, צובר מרחק בין הגחון ובין הקרקע בזלזול. ומטפס. במהירות של 3 קמ”ש החיים עוברים באטיות ברמת הגולן. דיפנדר מתקדם לאט, ובטוח. זה לא דיפנדר ישן. כאן הכל מבוצע באמצעות אלקטרוניקה, אך בדרך קסומה שמראה שלאנשי לנד רובר יש היכרות אינטימית עם סלעים. קל לצחוק על רכבים רכרוכיים, על עירוניים עמוסי אלקטרוניקה. דיפנדר לא מבין הומור, דיפנדר מתקדם לאט־לאט ומגיע לכורסי. האתר סגור.

הפנים של דיפנדר החדש הוא גרסת התכלס של מה שמוצאים אצל הגרמנים היוקרתיים. איכות החומרים מרשימה אם כי בנסיעה יש שפע של רעשים מכיוון השמשה הקדמית. הרכב כולל מזגן מפוצל, חלונות גג, ומושבים עמוסים בכל גאדג'ט שימושי שאפשר לדמיין. אנשי לנד רובר הבינו היטב את גודל המטלה שעל כתפיהם ועשו עבודה מרשימה בכל הקשור בתא הנוסעים, כולל כמה קריצות נוסטלגיות כמו ידית האחיזה הענקית מקדימה, ידיות הדלתות וכמובן כיתובי "דיפנדר", שנדע במה נסענו.

עכשיו כביש. רכב שטח גרוע בדרך כלל בכביש. שלדת סולם לא אוהבת אספלט. לדיפנדר אין שלדת סולם, יש לו מתלי אוויר שסופגים משקעי כביש איומים באופן מעורר השתאות. המנוע הוא סוג של נקודת תורפה: 240 כוחות סוס לא מבטיחים תאוצות חזקות במיוחד, ועוד יש גרסה חלשה יותר. אך בשיוט ובמהירויות נמוכות, מדובר במנוע שתפור בדיוק על דיפנדר. קחו אותו לכביש של מבוא חמה, נסו לשחק אותה מסלול מירוצים, אתם אולי תופתעו מהיכולת.

דיפנדר כסוף ענק טס בסיבובים. מקומי עם דיפנדר ישן עובר ממול. עוצר. דיפנדר המקומי סגור בברזנט, פולט עשן. גם הנהג פולט עשן, בוהה. דיפנדר החדש יותר דומה לריינג' רובר, רכב השטח של העשירים ופחות דומה ללנד רובר, רכב השטח של האיכרים. הצורה עגלגלה, ללא ברזלים בולטים, הרבה זוויות עגולות, הפגוש הקדמי משתפל למטה בחדות. בשטח זו בעיה גם עם מנגנון הרמת המרכז המשוכלל, שלנו כבר הגיע משופשף מהחברה, עדות לנהגים שניסו לפנינו. גם אנחנו השארנו סימנים.

על הכביש דיפנדר מרגיש כמו מבצר הייטק, מבודד כמעט לחלוטין מסביבותיו, ממזג את היושבים באוויר מקפיא ומפגיז בצלילים של מערכת שמע מתוצרת בריטניה. ההגה יכול היה בהחלט להיות מעט יותר מתכוונן אך זה לא נורא. בדיפנדר היוצא ההגה היה מהסוג הלא מתכוונן בכלל.

המנוע הוא נקודת תורפה: 240 כוחות סוס לא מבטיחים תאוצות חזקות במיוחד צילום: טל אזולאי

אולי מפואר מדי

קפה ערבי בכיסא מתקפל סיני ליד רכב שטח בריטי צופה לאגם מזרח־תיכוני: לנד רובר דיפנדר החדש אינו לנד רובר דיפנדר הישן. ההוא היה פשוט וקשוח וכדרכם של קשוחים - נכחד. החדש אינו פשוט, אך כן קשוח. לגבי האמינות, החיישנים, המערכות החשמליות, ימים יגידו. לנד רובר דיפנדר החדש הוא בריית שטח מרשימה, רכב שטח מודרני עשוי כראוי, כזה שאינו דורש כמעט שום פשרות בכביש או בשטח. אך לנד רובר דיפנדר החדש בגרסת ארבע הדלתות השימושית מגרד 600 אלף שקל, תג מחיר שלפתע גורם לג'יפ רנגלר רוביקון, רכב שטח קשוח שמחירו האבסורדי הוא כ־400 אלף שקל, להיראות זול. כמובן, דיפנדר גם מפואר להפליא, הרבה יותר ממתחריו הספורים, אך דווקא מאפיין זה עלול להגביל את קהל הלקוחות למביני עניין שיגיעו בעיקר מקרב שורות לקוחות לנד רובר הקיימים.