סיכום שנה: חימי מבצר את שלטון היחיד בלשכת עוה"ד

עו"ד אבי חימי ציין בשבוע שעבר שנה בתפקידו כראש לשכת עורכי הדין, ולכבוד האירוע פרסם מודעה שכותרתה "365 ימים של עשייה", ובה פירוט הישגיו כגון דחיית תקנות סדר הדין האזרחי, הקמת מאגר בוררים ומינוי מבקר פנים. מה שראש הלשכה לא הזכיר שם הוא שבכל השנה הזו לא היה ללשכה יועץ משפטי כפי שמתחייב בחוק מכוח התיקון החדש. החוק דורש יועץ משפטי בלתי תלוי שהיה צריך להתמנות לכל המאוחר ביוני 2019 ולכהן שבע שנים, אך במקום זאת ממשיך לכהן בפועל עו"ד דוד יצחק ממשרד שמוליק קסוטו, בחוזה שמוארך מעת לעת, ותחת הליכי איתור יועץ קבוע שנמשכים בעצלתיים כבר שנה.  

ובינתיים לא רק שמתחזקת התלות של קסוטו בראש הלשכה, אלא שכעת הוא גם אחד מ־15 המתמודדים על משרת היועץ. גורמים המעורבים בענייני הלשכה מעריכים שסיכויי קסוטו לגבור על 14 המשרדים האחרים גבוהים בשל שביעות הרצון הרבה של חימי ואנשיו.

אינטרס לרצות את הראש

עו"ד קסוטו נחשב ליטיגטור מהשורה הראשונה, ומי שהביא אותו לפעילות בלשכה היה ראש הלשכה הקודם אפי נוה. ב־2011, בעת שהיה יו"ר מחוז תל אביב, נזקק נוה ליועץ משפטי. ביולי 2015, כשנוה נבחר לראשות הלשכה, הוא ביקש מהמועצה הארצית למנות את קסוטו ליועץ המשפטי של הלשכה בטענה שזו משרת אמון פטורה ממכרז.

ראש הלשכה אבי חימי והיועץ המשפטי שמואל קסוטו. הולכים יד ביד צילומים: יאיר שגיא, אוראל כהן

לפי הערכה, התשלום עבור הייעוץ המשפטי עומד על כמיליון שקל בשנה. הסכום הזה, המשולם כריטיינר קבוע מלקוח יציב ומשלם בזמן, הופך את משרת היועץ לנחשקת גם בקרב המשרדים הגדולים. כדי שיועץ יוכל למלא את תפקידו ללא מורא, שכן פעמים רבות הוא נדרש להכריע בסוגיות רגישות שמושפעות מקרבות פוליטיים בלשכה, נדרש שהוא יהיה בלתי תלוי. אי־התלות הזו נפגעת כשהסכם ההעסקה מתחדש מדי שנה וללא הגבלה, שכן זה מגביר את האינטרס של היועץ לרצות את ראש הלשכה באופן תדיר. ברפורמה של שרת המשפטים הקודמת איילת שקד הוכנסו לחוק הלשכה הוראות בנוגע לשומרי סף בלתי תלויים, ונקבע כי יועץ משפטי יתמנה לשבע שנים בלבד, ללא אפשרות הארכה או הדחה.

מעט אחרי הבחירות ללשכה ביוני 2019 בחרה המועצה הארצית ועדת איתור יועץ משפטי, ובראשה עו"ד חוה מרצקי, שהיתה ראש המועצה הארצית בתקופת נוה. לוועדה קצב משלה ועד כה היא שקדה על פרסום מכרז, מיון עשרות ההצעות שהתקבלו ובחירת 15 מתאימים שעולים לשלב הראיונות. המשרדים יזומנו בשבוע הקרוב לראיונות.

ועדת האיתור החליטה שמשרד קסוטו יורשה להתמודד על התפקיד, אף שהוא מכהן כבר תשע שנים בתפקיד כיועץ בלשכה: ארבע שנים במחוז תל אביב וחמש שנים כיועץ של הלשכה הארצית. חוק הלשכה החדש, שהגביל הכהונה לשבע שנים, אמנם לא אסר במפורש התמודדות של יועץ קודם, אך אם ייבחר קסוטו, המשמעות היא שהוא יכהן 16 שנים ברציפות, מה שלא ממש תואם את רוח החוק. פניות “כלכליסט” ללשכה לקבל את נימוקי ההחלטה לא נענו עד כה.

חוה מרצקי ראש ועדת איתור יועץ משפטי צילום: גיא אסיאג

עו"ד יצחק ממשרד קסוטו נחשב מוכשר ביותר בתפקידו כיועץ וזוכה לשבחים על הצלחתו להכשיר משפטית כמעט כל מהלך שהוא מתבקש. עם זאת, זה כנראה גם החיסרון שלו, והביקורת נגדו היא שהוא נעתר לכל גחמה של ראש הלשכה ומציג לו מתווה שבו ניתן לפעול, גם כשהדבר מונע משיקולים לא ענייניים או שנויים במחלוקת.

התנהלות כזו היתה אופיינית גם לתקופה שלפני חימי. היועץ יצחק היה למשל זה שהכשיר, לבקשת אפי נוה, את הארכת כהונתה של מבקרת הפנים של הלשכה, עו"ד נורית ליברמן, אף שזו לא הגישה אף דו"ח ביקורת. הוא גם אפשר לחימי, לפי בקשת המנכ"ל שלו, לקבל פטור ממכרז לצורך בחירת דובר הלשכה.

דוגמה לחשיבות של אי־תלות היועץ מספקת העתירה למחוזי שהגישו בימים האחרונים שלושה מחברי המועצה הארצית נידאל עוואדה, רועי אברמוביץ ורועי ביטון, בנושא סירובו של חימי לחדול מקיום ישיבות מועצה דרך אפליקציית זום. טענת העותרים היא שזום הוא אמצעי רב־עוצמה לסתימת פיות, מאחר שניתן להשתיק את המשתתפים בכל רגע נתון. העתירה הוגשה נגד ראש הלשכה והמועצה הארצית, אלא שתגובת היועץ, שמייצג את הלשכה בכללותה, שיקפה בעיקר את עמדת ראש הלשכה.

ערן גולן, חבר במועצה הארצית צילום: עמית שעל

כמה חברי מועצה זעמו על כך, ובתגובה הפנה אותם יצחק להערת שוליים שבה כתב שתגובתו מוגשת בלי שהמועצה הארצית דנה בנושא. בשלב הזה ביקש השופט לדעת מהי עמדת המועצה הארצית, ואחד מחבריה, עו"ד ערן גולן, שדווקא מזוהה עם חימי, גיבש מעין הצעת פשרה שתרצה את כולם (כך חשב) ותשלב בין ישיבה פרונטלית של חברי מועצה המעוניינים בכך ובין שיתוף מלא של האחרים באמצעות זום.

שמות העותרים הורדו

בכך ניתנה יריית הפתיחה לקרבות פוליטיים בלשכה. חימי ואנשיו סירבו לאפשר להצביע על הצעת הפשרה, ודרשו מחברי המועצה להצביע אם הם תומכים בחימי או מצטרפים לעתירת האופוזיציה. ולא רק זאת, אלא שבצעד כנראה חסר תקדים הודרו שלושת העותרים מההצבעה. שמותיהם נמחקו מגיליון חברי המועצה המשתתפים בהצבעה וקולותיהם לא נספרו במניין הקולות. חברי מועצה שונים סיפרו ל”כלכליסט” שקיבלו טלפונים מחימי או אנשיו שהתריעו כי "יהיו השלכות" להצבעה נגד עמדת ראש הלשכה, וכך הפכה הצבעה פשוטה למבחן אמון בראש הלשכה.

תגובת הלשכה למהלך העניינים הזה היתה בתחילה הכחשה. היא טענה שכל מי שרצה היה יכול להצביע על הצעת הפשרה, אך איש לא רצה בכך. עוד נטען ששלושת העותרים לא הודרו מההצבעה, אלא לא קיבלו פנייה טלפונית לבדוק מה עמדתם מאחר שהיא ידועה.

שתי הטענות הללו אינן תואמות את המציאות: בגיליון סיכום ההצבעה כתוב בפירוש ליד שמו של מציע הפשרה גולן שהוא מסרב להשתתף בהצבעה במחאה על כך שהצעתו לא עולה להצבעה ומדובר בהצבעה בלתי חוקית. לגבי שלושת העותרים, שמותיהם בדף ההצבעה נמחקו בקווים בולטים, וכשפורסמו תוצאות ההצבעה הן פורסמו בלא להתחשב בהם כלל. לחברי המועצה נאמר ש־30 חברי מועצה תמכו בחימי, שלושה תמכו בישיבות זום ואחד לא השתתף.

מי שאפשר למעשה לחימי להתנהל באופן הזה הוא היועץ המשפטי יצחק. עמדתו היתה ששלושת העותרים לא אמורים להשתתף בהצבעה מאחר שההצבעה נוגעת לאופן ניסוח כתב התשובה לעתירה, ואין זה מתקבל על הדעת לשתף בכך את העותרים. הטיעון הזה, גם אם יש בו כדי לשקף את עמדתו ורצונו של ראש הלשכה, לא ברור כיצד הוא משרת ומשקף את האינטרס של המועצה הארצית לקבוע את עמדתה בסוגיה, וכיצד הוא מאפשר אפילו למיעוט מקרב חברי המועצה להביע עמדה שונה ולנסות לשכנע בצדקת הצעתם.

אגב, בעת שיצחק הגיש תגובה לבית המשפט, ולאחר פניית “כלכליסט” בנושא, נכתב בתגובה ששישה חברי מועצה הצביעו נגד הזום, כלומר אפילו יצחק הבין כנראה שאי אפשר למנוע מחברי מועצה להצביע. עם זאת, יצחק לא צירף את המסמך שבו רואים ששמותיהם של השלושה מחוקים, וגם לא חשף שהמשתתף שלא השתתף בהצבעה עשה זאת בטענה שההצבעה בלתי חוקית. בפועל, נייר העמדה שאמור לשקף את עמדת המועצה הארצית כולה - משקף בעיקר את עמדתו של ראש הלשכה חימי.

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: “לאחר כינון המועצה הארצית זו בחרה ועדה לאיתור יועץ משפטי. הוועדה, המונה כ־20 חברים, שקדה על כל ההיבטים לתהליך בחירת יועץ משפטי חדש ללשכה, גיבשה את תנאי הסף וכתבה את המכרז המשפטי שפורסם בנובמבר 2019. משרדי עורכי דין רבים הגישו מועמדויות, והוועדה בחרה את 15 המשרדים המתאימים ביותר לדעתה לתפקיד, וקבעה ישיבות ראיונות למועמדים אלו. ישיבות אלו נדחו בשל הגבלות הקורונה. מיד עם הסרת ההגבלה קבעה הוועדה ישיבות ראיונות לחודש זה, ותגיש את המלצותיה למועצה הארצית לאחר מכן”.