"מחיקת נתוני לווים שנקלעו לקשיים בקורונה תגרום למחנק אשראי"
ועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק שלפיה נתונים על לווים שנקלעו לקשיים בעקבות משבר הקורונה יימחקו ממאגר האשראי כדי שהדירוג שלהם לא ייפגע. בשוק האשראי ובבנק ישראל מתריעים: החוק יגרום למחנק אשראי ויחזק את הבנקים
בעוד שהתסכול בציבור על כך שהמדינה אינה עושה מספיק על מנת לטפל במשבר הכלכלי מתגבר, מנסים חברי הכנסת לסייע גם כן לטפל במשבר.
אחד הניסיונות האלה הוא הצעת חוק שיו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני הוא בין יוזמיה, ולפיה מידע ממאגר נתוני האשראי מתקופת משבר הקורונה יימחק. הצעת החוק עלתה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה בתחילת השבוע ואושרה לקריאה טרומית.
- שינוי בדפוס התשלום מציג תמונה שגויה של התאוששות המשק
- הקפאת הלוואות ואשראי חדש כבר לא מספיקים לגל השני
- בשורה לחברות כרטיסי האשראי: תקרת הגיוס של גופים חוץ בנקאיים תוגדל פי שלושה
לפי ההצעה, מאגר נתוני האשראי לא יכלול נתונים שנאספו מ־1 במרץ עד 1 ביולי. נתונים מתקופה זו שכבר הועברו – יימחקו. שר המשפטים אף יכול להאריך את התקופה בשישה חודשים נוספים אם המשבר יתארך.
הנגיד אמיר ירון (מימין) וח"כ משה גפני. "החוק יביא למחנק אשראי" צילום: אלכס קולומויסקי
"לקוחות טובים ייפגעו"
לאחר שההצעה עברה את ועדת השרים אמר גפני כי מדובר בהצעת חוק חברתית מהמעלה הראשונה, שכן שאנשים רבים נקלעו לקשיים כלכליים בעקבות משבר הקורונה.
"באמצעות מחיקת הנתונים מהמאגר לא יהיה עליהם כתם שחור בעתיד ודירוג האשראי שלהם יישאר כמו שהיה טרם המשבר הנוכחי", אמר גפני בתחילת השבוע.
על אף הכוונות הטובות של גפני ושותפיו, חוק כזה עלול להביא דווקא לתוצאות הפוכות: להחליש את היכולת של גופים חוץ בנקאיים להבין את רמת הסיכון של הלווה, ובכך להירתע ממתן אשראי, או לייקר אותו כדי לפצות על הסיכון. כמו כן, מחיקת הנתונים תשמר את כוחם של הבנקים כגוף בעל המידע הרב ביותר על לקוחותיו.
מאגר נתוני האשראי הוקם באפריל אשתקד על ידי בנק ישראל. המאגר כולל את היסטוריית האשראי של הלקוח בשלוש השנים האחרונות. אילו הלוואות הוא נטל, מסגרות האשראי שקיבל מהבנק וחברת כרטיסי האשראי, היסטוריית התשלומים שלו, האם נפתחו נגדו הליכי גבייה וכדומה.
הקמת המאגר נולדה מתוך ההבנה שהשליטה של הבנקים בתחום האשראי למשקי בית נובעת מהידע הרב שיש להם על לקוחותיהם. המאגר נועד לשפר את המידע שקיים על הלווים בקרב גופי האשראי (בעיקר החוץ־בנקאיים). ההנחה היא שככל שקיים יותר מידע, נותן האשראי יוכלו לתמחר טוב יותר את הריביות ללקוח, שכן הוא יידע מה רמת הסיכון שלו.
גורמים בשוק האשראי מציינים שכל הערך של מאגר נתוני אשראי הוא באמינות המידע שבו וכי מחיקה של מידע תפגע ביכולת של הגופים הפיננסיים להתאים את האשראי ללקוחות.
"אם החוק יעבור, זו תהיה בשורה רעה לשוק כולו", אמר בכיר בשוק החוץ־בנקאי. "ממילא רמת הסיכון עלתה. אם עכשיו גם עוצמים לנו את העיניים, ואנחנו לא יודעים מה מצב הלקוח, איך מצפים שניתן הלוואות? גם מלקוחות טובים נירתע, כי לא נדע מה מצבם האמיתי".
בעקבות המשבר, בנק ישראל ביצע מספר הקלות בנוגע להעברת נתונים למאגר. כך, למשל, הבנקים איפשרו ללקוחות להקפיא תשלומי הלוואות, ועד כה הוקפאו יותר מחצי מיליון הלוואות. אולם בנק ישראל קבע כי הקפאת התשלומים הזו אינה נחשבת לפיגור בתשלומים, ולכן אינה פוגעת בדירוג האשראי של הלקוחות במאגר. עוד נקבע כי נתונים המעידים על הרעה במצב הלקוח בתקופת המשבר יירשמו ככאלה שנבעו בשל המשבר, ומשקלם בדירוג אמור להיות נמוך לעומת תקופת שגרה.
"החוק יגרום נזק היקפי"
עם זאת בבנק ישראל מתנגדים בתוקף למחיקה נתונים מתקופת המשבר. "אי הכללת נתונים מתקופת הקורונה עלולה לגרום נזק היקפי רחב על המערכת הפיננסית, עד כדי יצירת מחנק אשראי במשק", מתריעים גורמים בבנק ישראל. לדבריהם, השמטת המידע מהמאגר תפגע באפקטיביות של המידע ככלי לקבלת החלטות בדבר מתן אשראי.
"נותני האשראי יכולים להיות גם יחיד או עסק קטן, שעושה זאת באמצעות מכירה בתשלומים ושימוש בצ'ק דחוי והוא מסכים לכך על בסיס המידע שבמאגר. מניעת מידע מנותני אשראי אלה משמעותה שחלק מהלקוחות לא יוכלו לשלם להם. בכך ייפגעו גם הלקוחות וגם מחזור העסקים של נותני האשראי", אמרו בבנק ישראל. לדבריהם, גם בעולם לא בוצעו מהלכים כאלה של עצירת דיווחים שליליים של מאגר בתקופת המשבר הנוכחי, אלא הקלות ספציפיות בסימון הנתונים ובהתחשבות בהם בדירוג ללקוח.
