משחקי התקציב יחשפו: מי באמת רוצה בחירות

1. נתניהו חותר לבחירות

ראש הממשלה בנימין נתניהו מטעה את הציבור בהאשמות שהשמיע בסוף השבוע, בהן הטיל על כחול לבן אחריות לאי העברת תקציב המדינה. "הם קושרים את זה לפוליטיקה", אמר. "הסיבה היחידה שנלך לבחירות - כי לא נעביר תקציב. אני לא חותר לבחירות". אבל מי שקושר את התקציב לפוליטיקה ופועל להקדמת הבחירות הוא נתניהו שמתעקש על תקציב ל־2020 בלבד, כדי לאפשר את פיזור הכנסת בעודו מכהן כראש ממשלת מעבר, אם עד 31 במרץ לא תאשר הכנסת את תקציב 2021. ואם הכנסת לא תאשר את תקציב 2020 עד 25 באוגוסט היא תתפזר והבחירות ייערכו בסוף נובמבר 2020.

מימין: בני גנץ ומיקי זוהר. חשש מבחירות ומריבות צילום: אוהד צויגנברג, אוראל כהן

נתניהו רותם את התקציב לצרכיו הפוליטיים: למרות הירידה במספר המנדטים של הליכוד בסקרים האחרונים, והעלייה במספר חולי הקורונה והמובטלים, מבחינתו עדיף לקיים בחירות בנובמבר. הוא מקווה להקים גוש ימין המונה יותר מ־61 ח"כים ולבטל את משפטו באמצעות ה"חוק הצרפתי", ואף לחוקק את "חוק פסקת ההתגברות" המאפשר לכנסת לחוקק חוק שנפסל על ידי בג"ץ. העובדה שטרם תגבר את צוות עורכי הדין במשפטו מצביעה על כך שמבחינתו יש אפשרות שהמשפט לא יתקיים.

המרצע ייצא מהשק בימים הקרובים בעת שנתניהו יידרש להביע את עמדתו להצעת החוק שמגבש ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ) הדוחה את מועד אישור תקציב 2020 עד 10 בנובמבר. אם נתניהו מתכנן בחירות בנובמבר הוא יתנגד לה. אם יתמוך, עדיין ישמור בכיסו את הקלף של פירוק הממשלה במרץ 2021. במקרה כזה משפטו יתנהל במקביל לקמפיין הבחירות שלו, והוא מקווה שהדבר יסייע לו לעלות במנדטים.

ואילו יו"ר כחול לבן בני גנץ מתעקש לפי שעה לממש את ההסכם הקואליציוני, שנחתם לדרישת נתניהו, להעברת תקציב דו שנתי. גנץ, שחושש מבחירות לנוכח ירידתו בסקרים לתשעה מנדטים, עשוי לתמוך בהצעת האוזר שדוחה את איום הקדמת הבחירות למרץ 2021. אם תתקבל ההצעה של האוזר, תקציב המדינה ל־2020 ייצא לפועל רק בחודש דצמבר ולמשך חודש אחד בלבד, מהלך שרק מחזק את תביעת גנץ לאישור תקציב לשנים 2020־2021.

2. כבר לא כל יכול

בגל הראשון של הקורונה, התקינה ממשלת המעבר בראשות נתניהו תקנות לשעת חירום שהיו כלי אנטי־דמוקרטי אבל גלגל הצלה חיוני. נתניהו שלט לבדו בממשלת המעבר והצליח לבלום את התפשטות המגיפה. בממשלת החירום, כשגנץ לצדו, ולאחר שהיועמ"ש פסל את השימוש בתקנות לשעת חירום, נכשל נתניהו בהדיפת המגפה ועתה מונה לכך "פרויקטור הקורונה הלאומי", אי מינויו לתפקיד של פרופ' בני ברבש, ומינוי פרופ' רוני גמזו מעידים שנתניהו כבר לא "כל יכול".

נתניהו רצה את ברבש, ושר הבריאות יולי אדלשטיין התעקש על גמזו. בעבר נתניהו היה כופה על אדלשטיין את מינוי ברבש, שתואם לו בעמדותיו להחרפת הצעדים, אבל עתה נתניהו נחלש ציבורית, פוליטית ומפלגתית. גל ההפגנות נגדו מתעצם, שותפיו הפוליטיים אריה דרעי, יעקב ליצמן ומשה גפני זועמים עליו, מתנגדים לכוונתו לעוד בחירות בלא לאשר תקציב וכועסים על כך שח"כי הליכוד ברחו ולא מנעו את אישור החוק האוסר "טיפולי המרה".

נתניהו גם מתקשה לשלוט במפלגתו: עם עימות מתמשך בין יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר לשר האוצר ישראל כץ וביקורת של ח"כים בליכוד על הגבלות הממשלה. אפילו את ח”כ יפעת שאשא־ביטון מכולנו, כיום חברת ליכוד, לא הצליח להדיח מראשות ועדת הקורונה.

בנוסף לכך, מפלגת הליכוד מאבדת בכל שבוע כמה מנדטים בסקרי דעת הקהל, ומי שבינתיים יוצא נשכר הוא יו"ר ימינה ח"כ נפתלי בנט המזנק לכ־15 מנדטים בזכות הקמת "קבינט הקורונה" והצגת דרכי פעולה להתמודדות עם המשבר. אבל נדמה שמוקדם לבנט לחגוג למראה הסקרים: נסיון העבר הוכיח שחלק מבוחרי הימין חוזרים לליכוד ביום הבחירות ונתניהו עשוי "לשתות" את המנדטים הללו מבנט. לכן הוא מוכן להקריב את התקציב כדי ללכת לבחירות שישפיעו על התנהלות משפטו וימנעו את הרוטציה עם גנץ.

3. מה עם ניגודי העניינים?

בינתיים נלחם נתניהו נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שמסרב לקבל את דרישתו שלא הוא יופקד על עריכת הסכם ניגוד העניינים שלו. לפני שבועיים שיגר מנדלבליט את טיוטת ההסדר המונע מנתניהו להיות מעורב במינוי המפכ"ל, היועמ"ש, ופרקליט המדינה. נתניהו טען כי מנדלבליט עצמו מצוי בניגוד עניינים. נתניהו דרש שהדבר ייקבע על ידי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן או שופט בדימוס. זו בקשה תמוהה: אנגלמן מונה על ידי נתניהו והיה קשוב לדרישותיו בנושא מימון משפטו. בחמישי שעבר היועמ"ש דחה את הדרישה ואת הטענות.

סוגיית ניגודי העניינים עלתה גם בעימות המתוקשר ביום שני שעבר בוועדת הכספים, בין שר האוצר ישראל כץ לח"כ מיקי זוהר. זוהר דרש להגדיל את תקרת הפיצוי לעסקים וכץ הטיח בו "מה הדחף שלך, שיש לך בן דוד עם אולם?" זוהר מיהר לאיים: "שאני אדבר על העסקים של אשתו של ישראל כץ?"

היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד שגית אפיק, הבהירה מאוחר יותר שאין בעיה אתית ואין בעיה של ניגודי עניינים מצדו של זוהר בעניין הפיצוי לעסקים מאחר שהגדרת הקרוב בבחינת ניגודי העניינים אינה כוללת בן דוד.

ועוד על ניגודי עניינים: הממשלה תאשר היום את העברת הסמכות של שר המשפטים אבי ניסנקורן מלטפל בבקשת חנינה מסוימת אל שר הרווחה איציק שמולי כי "לאחרונה התברר שניסנקורן מנוע מלטפל בבקשה". בלשכת ניסנקורן סרבו לומר במי מדובר והסבירו כי "משרד המשפטים לא מוסר מידע על בקשות חנינה אלא לקרוב משפחה מדרגה ראשונה, ובלי קשר למקרה היתה גם החלטה בעניין של בית המשפט העליון".