הלמ"ס: כל ישראלי חמישי קיצץ במזון מפרוץ הקורונה; חוסר האמון בממשלה זינק ל-53%

סקר החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה שפרסמה הלמ"ס מעיד על התערערות קשה בביטחון הכלכלי של אזרחי ישראל. הגל השני של העוני והאבטלה קשה בהרבה מקודמו.

55% חוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם, לעומת 46% באמצע מאי כלומר בשלהי הגל הקודם. 21%, כלומר אחד מכל חמישה ישראלים, קיצצו במזון לעומת 14%. התוצאה היא שרוב הציבור  -  53% לא נותנים אמון בהתמודדות הממשלה במשבר הקורונה, זינוק מ-31% בגל הראשון.

סקר החוסן האזרחי השלישי של תקופת הקורונה נערך באמצעי יולי. הסקר השני נערך בשלהי הגל הראשון של הקורונה באמצע מאי והראשון בסוף אפריל כלומר ממש אחרי תחילת ההקלות בסגר .המדגם כלל את אוכלוסיית בני ה-21 ומעלה.

התוצאה הקשה והחמורה ביותר היא ש-21%, שהם שווי ערך ל-1.2 מיליון איש צמצמו את כמות האוכל או הארוחות שהם אוכלים. זאת, לעומת 14% בלבד במאי. בקרב האוכלוסייה הערבית, שהיא ענייה בהרבה, השיעור גבוה יותר ועומד על 33%. במועצה לביטחון תזונתי מעריכים שמספר הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור גדל בתקופת הקורנה מ-130 אלף ל-160-150 אלף, אבל ההסלמה של המשבר מעלה חשש כבד להתדרדרות קשה עוד יותר.

סיוע לנזקקים צילום: קובי קואנקס

גם האופטימיות הכלכלית בצניחה כללית. 27% צפו בחודש מאי כי מצבם הכלכלי ישתפר, אבל שיעורם צנח לפחות מחצי – 11% בלבד ביולי. בקרב הערבים ירד שעור האופטימיים מ-37% ל-19% בלבד. לעומת זאת שעור הפסימיים, הצופים שמצבם הכלכלי ימיר זינק מ-18% ל-28% - 2 מכל 7 מבוגרים בישראל. שיעור החוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם גדל מ-46% ל-55%. בקרב הערבים הוא עומד על 65%.

הממשלה תוכל אולי להתנחם בכך ששיעור המדווחים כי בעקבות משבר הקורונה חלה החמרה במצב הכלכלי של משפחתם הגרעינית ירד מ-45% ל-41%. סביר להניח שהירידה הזו נובעת מפתיחת המשק והחזרה לעבודה בחודשים מאי ויוני. העובדה שהירידה היתה קטנה כל כך מעידה על הכישלון החרוץ של מבצע ההחזרה לעבודה. 41% שווים ל-2.3 מיליון איש שמדווחים שמצב הכלכלי החמיר.

עמותת יד ביד בלוד צילום: דנה קופל

אין אמון בממשלה בטיפולה בקורונה

הציבור שנפגע כלכלית פחות מכל ציבור אחר במשבר הזה הם הקשישים הלא עובדים. הסיבה היא שאי אפשר לפטר אותם או להוציא אותם לחופשה ללא תשלום. על רקע זה רק 25% מבני ה-65 ומעלה דיווחו על החמרה במצבם הכלכלי לעומת 45% מהמשיבים בגיל העבודה.

התוצאה המובנת מאליה היא עלייה גדולה בשיעור הישראלים שאינם נתונים אמון בהתמודדות הממשלה עם משבר הקורונה. רק 31% לא נתנו אמון בשלהי הגל הראשון, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו שלח את הציבור "לעשות חיים".

53% לא כל כך נותנים אמון או בכלל לא נותנים אמון בניהול המשבר ע"י הממשלה בימים אלה. 55% אינם נתונים אמון במשרד האוצר אולי כתוצאה מההסתה הבלתי פוסקת של נתניהו כנגד פקידי האוצר. תוצאה מעניינת: למרות הזינוק העצום במספר החולים, רק 38% איבדו את האמון בהתמודדות משרד הבריאות עם הקורונה.

42% מהאוכלוסייה הבוגרת, שהם שווי ערך ל-2.4 מיליון איש, דיווחו על תופעות של לחץ וחדרה דיכאון ובדידות במידה רבה או מסוימת, לעומת 33% בלבד בחודש מאי. עלייה גדולה במיוחד נרשמה בתחום הדיכאון, מ-16% ל-21% כך שנראה שהתמשכות האבטלה והפגיעה בעסקים משפיעה גם על המצב הנפשי. בקרב הערבים שעור החשים דיכאון עומד על 35% לעומת 18% אצל היהודים.