הממשלה שמטה במו ידיה יציאה מהירה מהמשבר

עדכון התחזיות של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג, שומר על טון מקצועי ונמנע מלבקר את הממשלה, אבל השורה התחתונה שלו ברורה - תפקוד הממשלה בחודשים האחרונים הפך את התרחיש הסביר לטיפול במשבר לאופטימי מידי. היקפי התחלואה אמנם החלו לזנק בשבועות האחרונים אך נתוני האוצר מראים כי התחזית מאפריל היתה אופטמית מדי עוד מראשיתה.

לצד אזהרות הנגיד מפני אובדן שליטה על הגירעון, ממשלת האחדות ובראשה בנימין נתניהו חייבים לשים את טובת המשק לפני האינטרסים הפוליטיים בין אם יילכו לבחירות ובין אם יתאפסו ויאשרו תקציב לשנה הבאה.

שר האוצר ישראל כץ צילום: לע"מ

בחינת מספר דורשי העבודה אל מול החלטות הממשלה מבטאת אולי בצורה הטובה את הניואנס שמתעקשים להתעלם ממנו בממשלה ובאמת קשה לשים עליו את האצבע - הפער בין הפגיעה של נגיף הקורונה וההתמודדות הסבירה איתו לבין הפגיעה שנגרמת כתוצאה מהתנהלות הממשלה.

הזינוק העיקרי במספר דורשי העבודה הגיע לקראת סוף חודש מרץ כאשר העבירו את המגזר הפרטי לפעול במתוכנת מצומצמת של 30%. למרות שמאז לפחות תיאורטית מקומות העבודה כבר יכולים לחזור לשגרה תחת "התו הסגול" - בפועל מספר דורשי העבודה נכון לחודש שעבר ירד ברמה לא משמעותית. לא סתם בפירוט התרחישים העתידיים של כלכלני האוצר הם מדגישים כי התרחיש הפסימי לפיו עד סוף השנה שיעור האבטלה יעמוד על 15% ובסוף שנה הבאה על 12.4% "איננו מתייחס להשפעה של מגבלות ספציפיות, אלא למצב הכללי שבו חוסר הוודאות בנוגע להתמודדות עם הנגיף מביא לכך שבעלי עסקים רבים מצמצמים את מספר העובדים שלהם, ולעתים אף סוגרים את העסק".

במילים פחות מכובסות מזהירים באוצר מפני המשך הזיגזג של הממשלה ותחושת חוסר הוודאות שהיא מחדירה בציבור עם דרך קבלת ההחלטות ההפכפכה שלה.

הפגיעה בפעילות הכלכלית

התרחיש האופטימי יותר עליו מדברים במשרד האוצר מעריך כי עד סוף 2021 שיעור האבטלה יעמוד על 9.7% ועד סוף 2021 יעמוד על 8%. נתונים אלו מעניינים במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את ההחלטה במסגרת חבילת הסיוע האחרונה לפיה כאשר שיעור האבטלה יירד בין 10% ל־7.5% יינתנו דמי אבטלה בגובה 90% מאלו שניתנים היום. למעשה לפי שני התרחישים חבילת הסיוע שאמורה להסתיים ביוני 2021 עוד תימשך תקופה ארוכה לאחר מכן בעלות של עשרות מיליארדי שקלים.

מסלול הצמיחה האופטימי מתרחק

השורה התחתונה של התחזית העדכנית של גרינברג היא כי התוצר השנה יתכווץ ב־5.7%, בעוד שבאפריל העריכו כי התכווצות התוצר תעמוד על 5.4%. במקום תחזית צמיחה ממוצעת של 3% שאמורה להגדיל את התוצר עד 2023 ב־12.3% בהשוואה לסוף 2019, מעריכים באגף הכלכלנית הראשית כי בתרחיש האופטימי יחסית, של התאוששות הדרגתית - כלומר מכאן רק נעלה - הצמיחה בשנה הבאה אמנם תעמוד על 5.7% ולאחר מכן על 4.8% אך עדיין עד סוף 2023 יגדל התוצר רק ב־8% בהשוואה לסוף 2019.

המדאיג יותר הוא התרחיש המחמיר, לפיו ההתאוששות תהא איטית יותר. לפי תרחיש זה גם ב־2022 המשק לא יחזור לגודלו בסוף 2019. ב־2023 גודלו יבטא צמיחה של 2.1% בהשוואה ל־2019. אלא שלדברי פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, "התרחיש האופטימי מתרחק. לצערנו, הגל השני של הידבקות מהקורונה הגיע לעולם ולישראל מוקדם מהחזוי. התחזיות שדיברו על תחילת התאוששות בפעילות כבר ברבעון השלישי כבר אינן תקפות. העולם וישראל נמצאים במיתון עמוק, ואין סימנים משמעותיים המעידים על התייצבות או תחילת התאוששות בחודשים הקרובים".

השינוי הצפוי בתוצר

לדברי ליידרמן, בבנק מעריכים שהתמ"ג של המשק יירד השנה בשיעור קרוב ל 8% ושיעור האבטלה יישאר גבוה. "המחקרים מצביעים על כך שכאשר מגיעה התאוששות, שוק העבודה והתעסוקה הם האחרונים להתאושש. אני סבור שרצוי שהתקציב והמדיניות הכלכלית ייקחו בחשבון את התרחיש הפסימי, שנהפך ליותר מציאותי כיום", אומר ליידרמן.

חוסר הוודאות מזניק את הפגיעה במשק

כאשר מסתכלים על ההבדל בתחזית בין התרחיש המוקדם יותר לנוכחי - ניכר כי הפער הוא בחודשים שחלפו. הכלכלנים במשרד האוצר ציפו כי החל מה־24 במאי נראה את הפגיעה בפעילות הכלכלית הולכת ומצטמצמת בהדרגה עד לסוף השנה. בפועל זה לא קרה, וכפי שניתן לראות בתחזית העדכנית, לפחות לגבי החודשים שעברו, המשק שמר על אותו היקף פגיעה של כ־10%.

בעוד שרק לאחרונה החלו ההחמרות החדשות בהגבלות, המשק לא ניצל את החודשים שעברו לשוב לקדמותו. אפשר להסביר זאת בוודאי לאור חוסר הוודאות בנוגע להתפרצות עתידית של המחלה, אך בוודאי גם לצעדים הכושלים בהן נקטה הממשלה בניסיון לשקם את המשק, כמו המענקים לעידוד תעסוקה בהיקף של 6 מיליארד שקל. חמור מכך הוא חוסר הוודאות שיצרה לגבי החלטותיה, דרך קבל ההחלטות ושרירותן.

תרחישי אבטלה

לפי התחזית העדכנית החל מאוגוסט היקף הפגיעה בפעילות אמור להצטמצם בהדרגה במהלך השנה הקרובה, אז היקף הפגיעה השנה יעמוד על 8.9%. זה כמובן לא יקרה אם חוסר הוודאות והאמון בקרב הציבור יימשך. בתרחיש המחמיר הפגיעה במשק לא תצטמצם בחודשים הקרובים ותזנק בחורף הבא בעקבות התפרצות נוספת - אז היקף הפגיעה השנה יעמוד על 10.2%.

זה רק השקט שלפני הגירעון

נתון אחד משמעותי חסר בתחזיות של הכלכלנית הראשית, נתון שמעיד לא מעט על תפקוד הממשלה כמובן - גובה הגירעון. בתחילת המשבר היו הכלכלנים בממשלה ובבנק ישראל תמימי דעים בנוגע למתן הסיוע על חשבון הגדלת הגירעון. ההחלטות של הממשלה בחודשים האחרונים על הוצאות שלא באמת יסייעו לאוכלוסיות שנפגעות במשבר הקורונה, והחשש הגובר מאובדן השליטה של ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כץ בהוצאות לאור הדינמיקה השברירית של הקואליציה - הביאו את בכירי האוצר ובנק ישראל לשנות את המנגינה.

שר הכלכלה עמיר פרץ צילום: אלכס קולומויסקי

למרות שבתחזיות קודמות היתה התייחסות לגירעון - בזו אין. לפי הערכות שלא פורסמו באופן רשמי על ידי משרד האוצר, הגירעון אמור כבר לזנק ל־13.1% לאחר ההחלטה על מתן המענקים לכלל האזרחים, בעוד שבאפריל ומאי דיברו על סביבות ה־11%. וזה עוד בלי לחשב את הקופסה החדשה לטובת החינוך בגובה של כ־4.2 מיליארד שקל עליה החליטה הממשלה אתמול. זה אולי גם מסביר מדוע אגף התקציבים לא פרסם עד כה את מסמך הנומרטור שהיה אמור לפרסם ביוני, שכן הוא עלול לחשוף תמונה שתזעזע לא רק את הציבור אלא גם את חברות הדירוג והמשקיעים בחו"ל. הגירעון צפוי להביא לזינוק ביחס בין החוב לתוצר, נתון שגם לא קיבל כעת ביטוי בתחזיות לגובה של 85% עד 2023.

אזהרה לגבי התאוששות שוק ההון

במסגרת הניתוח של השלכות המשבר ומתן התחזיות, שנעשה ע"י צוות מקרו ותחזיות באגף הכלכלנית הראשית בראשו עומד לב דרוקר, הקדישה הכלכלנית הראשית התייחסות גם לשוק ההון. אחרי ההלם של תחילת המשבר במסגרתו, למשל, מאמצע חודש פברואר ועד סוף חודש מרץ מדד ה־S&P500 צנח בכ־33%, הרי שמאז סוף חודש מרץ מרבית הבורסות הבולטות בעולם כבר הספיקו להתאושש מהירידות.

קצב הצמיחה

לפי כלכלני משרד האוצר סייעו לכך הצעדים הפיסקאליים והמוניטאריים האגרסיבים שננקטו במדינות השונות לצד ציפיות לאיתנות של החברות הגדולות, במיוחד הטכנולוגיות, וכן אופטימיות בנוגע לדעיכת המחלה. אלא שבמשרד אוצר מבקשים לצנן את ההתלהבות ומדגישים כי "חשוב לציין כי לעת הנוכחית נפער פער גדול בין הפגיעה בפעילות הריאלית לבין ההתאוששות שנרשמת בשוק ההון, כאשר קשה להעריך האם ההתאוששות משקפת את הנזק הריאלי הצפוי לרווחיות העתידית של החברות".