כלכלת בחירות בקופסאות קורונה ואחריו המבול

1. התקציב הוא רק תירוץ

הסיבה להתמהמהות בקביעת סדר יומה של הממשלה נעוצה במחלוקת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ליו"ר כחול לבן בני גנץ. נתניהו דורש אישור מיידי של תקציב חד־שנתי ל־2020, שיאפשר את נפילת הממשלה במרץ 2021 אם התקציב לא יאושר בקריאה השנייה והשלישית, וישחרר אותו מהרוטציה. גנץ דורש ליישם את ההסכם הקואליציוני הקובע כי בתוך 90 ימים מכינון הממשלה ב־17 במאי, הכנסת תאשר תקציב לשנים 2020–2021. בכך קיווה גנץ שהכנסת לא תתפזר על רקע אי אישור תקציב 2021 ותיסלל הדרך לביצוע הרוטציה.

במשרד האוצר אומרים כי לא ניתן לדון בתקציב דו־שנתי מפני שהאוצר הכין רק את תקציב 2020 וכי הכנת תקציב 2021 תסתיים רק באוקטובר־נובמבר. טענה זו מתאימה לתפיסתו של נתניהו בדבר הצורך בתקציב חד־שנתי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. מערכת הבחירות כבר החלה צילום: אלכס קולומויסקי

שר האוצר כץ נפגש בנושא זה עם גנץ והציע לו שהממשלה תאשר כעת את תקציב 2020, ובנובמבר את תקציב 2021 שיובא לאישור הכנסת בקריאה השנייה והשלישית בפברואר־מרץ.

גנץ מסרב להצעתו של כץ כי הוא כבר לא מאמין לנתניהו. מבחינתו, אם ייכנע הפעם לנתניהו, הדבר לא ימנע מראש הממשלה 0להקדים את הבחירות על רקע אי אישורו של תקציב 2021. היענות של גנץ לתקציב חד־שנתי תרסק אותו עוד יותר מבחינה ציבורית. אולי התייצבותו נגד נתניהו תסייע לו, סבורים בכחול לבן.

השרה לעניינים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן, המופקדת מטעם כחול לבן על מו"מ התקציב, אומרת: "יש לשים את הפוליטיקה בצד ולאשר תוכנית ייצוב כלכלית ותקציבית כוללת. אם השותפים שלנו לא מסוגלים לשים את הציבור במקום הראשון כפי שסיכמנו, יש לחשב מסלול מחדש".

2. התאהב בבחירות נובמבר

נתניהו סולד מגנץ, ועוד יותר כועס על הרכבתה של ממשלת החירום. בליכוד מספרים שנתניהו התאהב ברעיון של פיזור הכנסת בעוד 15 ימים ובעריכת הבחירות בנובמבר הקרוב.

נתניהו כבר החל בקמפיין הבחירות כשתקף את המפגינים ה"אנרכיסטים". הבחירות ייערכו בסימן האשמות של הליכוד כי ההפגנות נגד נתניהו מאורגנות על ידי גורמי שמאל שיושבים במלונות פאר, ומשתתפים בהם ה"חייזרים" כפי שכינה אותם בנו יאיר. לדידו, ההפגנות זוכות לעידוד של התקשורת כמובן.

קמפיין כזה יסייע לנתניהו לגייס תומכים מגוש הימין, ואולי ישכיח את המצוקה הכלכלית של חלק מתומכיו ואת מכישלונו להדביר את הקורונה. הוא כבר שכר את היועץ האסטרטגי משה קלוגהפט, שעבד בין היתר עם נפתלי בנט ועמד מאחורי קמפיין ה"שתולים", כדי לצאת עם קמפיין אגרסיבי.

לפי הסקרים האחרונים, הליכוד יורד במספר המנדטים ל־30־31 אבל עדיין גוש הימין מוביל עם 62 מנדטים. נתניהו מייחל שיוכל להקים קואליציית ימין צרה עם החרדים וימינה ולהעביר את החוק הצרפתי שיקפיא את משפטו. בליכוד לא מתרגשים מהסקרים שמעניקים לימינה של בנט 16־19 מנדטים ומעריכים שברגע האחרון נתניהו ישתה לו את המנדטים.

עריכת הבחירות בנובמבר תהפוך את נתניהו לראש ממשלת מעבר. בינואר 2021 יחל שלב ההוכחות במשפטו, שבו יהיה עליו להתייצב שלוש פעמים בשבוע בבית המשפט. נתניהו חושש שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יתמוך בהוצאתו לנבצרות ושבג"ץ עלול להורות לו לצאת לנבצרות. אבל, כשמדובר בממשלת מעבר, הסיכוי לכך לא בטוח. יתרה מזו, נתניהו יסביר לבג"ץ כי הציבור בחר בו בארבע מערכות הבחירות האחרונות ושלטון מחליפים רק בקלפי.

ביום רביעי השבוע ידון בג"ץ בעתירה של התנועה לאיכות השלטון נגד הענקת חסינות לח"כ חיים כץ על ידי ועדת הכנסת בתקופת בחירות. התנועה טוענת לחריגה מסמכות ואילו מנדלבליט סבור שמדובר בכלל בחוסר סמכות. אם בג"ץ יתערב ויפסול החסינות נתניהו יוכל להשתמש בקמפיין הבחירות בביקורת על בג"ץ בניסיון לקושש עוד מנדטים.

3. לא ממש פריטטית

ובחזרה לתקציב. בכחול לבן דרשו מנתניהו להעלות היום בישיבת הממשלה את תקנון הממשלה החדש, שינהיג הצבעה פריטטית בין גוש הימין לגוש כחול לבן. נתניהו מסרב להעלות את התקנון להצבעה מסיבה פשוטה. כפי שנחשף ב"כלכליסט", 18 שרים מגוש הימין תומכים בתקציב חד־שנתי ל־2020 לעומת 15 שרים מכחול לבן, העבודה ודרך ארץ.

בהיעדר יישום מנגנון להצבעה פריטטית יש לנתניהו רוב בממשלה בעד תקציב חד־שנתי. אישור התקציב בממשלה, אף אם אין לו רוב בכנסת, יאפשר לנתניהו לחלק כספים נוספים למשרדי ממשלה עד סוף 2020. כיום ועדת החריגים במשרד האוצר לא יכולה לשחרר כמעט תקציבים נוספים למשרדים, אבל לאחר שהממשלה תאשר את תקציב 2020, יוכלו לשחרר את הרסן.

נתניהו, גנץ וכץ אישרו באחרונה תוספת תקציבית של 3.3 מיליארד שקל לצרכים שוטפים, בין היתר להמשך מימון מכשול תת־קרקעי ברצועת עזה. חקיקת חוק המעגן "קופסה לביטחון" היא בעייתית כי לא מדובר בקורונה. אבל, אם הממשלה תאשר את תקציב 2020 ניתן יהיה לשחרר גם לביטחון.

4. שנה וחצי ללא תקציב

הקדמת הבחירות לנובמבר תגרום בסופו של דבר לכך שהמדינה תפעל ללא תקציב מאושר לפחות עד יוני 2021. הממשלה החדשה תוקם לכל המוקדם בסוף ינואר 2021. היא תדון בתקציב רק בסוף מרץ, והכנסת תאשר אותו בסוף מאי. המדינה מתנהלת מינואר ללא תקציב מאושר, והמשמעות היא קטסטרופה למשק. משרדי הממשלה יקבלו רק חלק מהתקציב המגיע להם על בסיס חודשי, ולא יוכלו לבצע התקשרויות חדשות ולהפעיל תוכניות ורפורמות חדשות.

משמעות נוספת של היעדר תקציב מאושר היא שחברות הדירוג עלולות להוריד את דירוג האשראי של ישראל. מהלך כזה יקפיץ את הריביות בגיוס אג"ח על ידי המדינה בחו"ל למימון הגירעון החריג בעקבות הקורונה וירתיע משקיעים לבצע השקעות בישראל.

5. מאיפה יגיע הכסף?

בהיעדרו של תקציב מדינה מאושר תידרש הממשלה להמשיך ולהילחם בקורונה ובמשבר הכלכלי לפי "קופסאות". כלומר, חוק מיוחד שיקצה מסגרת תקציבית להתמודדות עם הקורונה. השבוע תתבקש הכנסת לאשר חוק "קופסת קורונה" לפתיחת שנת הלימודים בהיקף של 4.2 מיליארד שקל. זאת, בהמשך לחוקים קודמים שחוקקו לצורך מתן סיוע למשק באמצעות "קופסת קורונה" תקציבית.

כפי שנחשף בב"כלכליסט" בשבוע שעבר, יו"ר ועדת הכספים משה גפני דרש לשלב בחוק סעיף המגדיל ב־300 מיליון שקל את תקציב הישיבות. בספר התקציב הישיבות מתוקצבות ב־940 מיליון שקל בעוד שבפועל בשל העלייה במספר התלמידים התקציב השנתי הוא 1.2 מיליארד שקל. לגפני הובהר כי מבחינה משפטית לא ניתן לכלול בחוק תוספת תקציב שוטף לישיבות כי החוק עוסק ב"קופסת קורונה" לחינוך, ולא ניתן לכלול בו תוספת שוטפת לישיבות. החרדים הודיעו לנתניהו שהם מתנגדים לבחירות לפני שיאושר תקציב המדינה. אם הממשלה תאשר תקציב ל־2020, גם אם התקציב לא יאושר בכנסת ניתן יהיה להעביר לישיבות תוספת של 300 מיליון שקל עד לסוף השנה.

6. כלכלת הבחירות החלה

בינתיים נתניהו כבר החל לפזר כסף על האזרחים כדי שיגיעו שבעים אל הקלפי בנובמבר. חלק מהמהלכים הכלכליים שעליהם החליטה הממשלה אכן נועדו לייצב את המשק ולסייע לעצמאים ולעסקים הקורסים. אבל בין מגוון תוכניות הסיוע יש לא מעט צ'ופרים לאזרחים. כך, למשל, ה"צ'ק לכל ילד" בעלות של 6.7 מיליארד שקל. לאחר שגפני איים שלא להעלות להצבעה את חוק הסיוע לענפי המשק ולמובטלים ואת חוק המענקים נעתרו נתניהו וכץ והקצו מענקים למשפחות גם החל מהילד הרביעי.

נתניהו רצה גם לשלוח צ'ק לכל אזרח לקראת ראש השנה. לפי ההצעה, גובה המענק ייקבע לפי המצב הכלכלי של האזרח. מי שבלם את המהלך הוא שר האוצר כץ שהודיע על התנגדותו. נתניהו גם הסכים להגדיל את תקציב הישיבות, וכץ חוקק חוק שמפחית את מס הרכישה על משקיעים.