בנק ישראל מזהיר: הגל השני מסוכן יותר לכלכלה מהגל הראשון

בנק ישראל מזהיר: הגל השני מסוכן יותר מהגל הראשון בשל הידלדלות כריות הביטחון והרזרבות של הגופים העסקיים והפיננסיים בעקבות הירידה החדה בפעילות הכלכלית בגל המגבלות הראשון. כך עולה מדו"ח היציבות הפיננסית שמפרסם היום (ג') בנק ישראל למחצית הראשונה של 2020.

עוד נכתב כי הסיכון הנובע מהגל השני קשור גם לכך שקרוב ל-15% מהאשראי הבנקאי נמצא תחת דחיית החזרים לבקשת הלווים כך שבסתיו, תקופה שבה סיכון המגיפה גבוה יותר, צפויה התמודדות מחודשת עם ההחזרים שנדחו.

כמו כן, נכתב כי ככל הנראה הממשלות ייאלצו לנקוט צעדים נוספים לעידוד הכלכלה, וכתוצאה מכך תהיה הגדלה נוספת של הגירעונות והחוב הממשלתי והבנקים המרכזיים צפויים לנקוט צעדי הרחבה מוניטריים נוספים ואולי אף קיצוניים יותר, ואלה עלולים לעודד תמחור חסר של סיכונים בשווקים הפיננסיים.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון. הגירעון צפוי לתפוח עוד צילום: רויטרס

"הפער שנפתח לכאורה בין הנתונים הריאליים בעולם למחירי הנכסים הפיננסיים העלה את הסיכון, והתממשות תרחיש הסיכון עלולה להיות טריגר להרעה נוספת, שתפגע במערכת הפיננסית דרך כל ערוצי החשיפה. לתרחיש הסיכון הזה ולרמת אי-הוודאות הגבוהה מתווסף הקושי בהעברת התקציב המדינה. כל זאת בעיצומו של המשבר", נכתב בדוח.

לפי הדו"ח גודל העסקה הממוצעת בכרטיסי חיוב (הן בתשלומים והן ב"קרדיט") ירד אל מתחת לממוצע שנצפה טרם המשבר. עוד עולה כי בחודשים מרץ-אפריל עלה ל-80% השימוש בתשלומים על ידי כרטיס חיוב "לא נוכח", כלומר ללא הצגת כרטיס פיזי (אלא באמצעות חיוב טלפוני או באתר רכישה מקוון), כאשר משנת 2018 השיעור היומי של צורת חיוב זו עומד על בין 40-50%. בנק ישראל מציין כי הסיבה לכך היא החלטות הממשלה על הגבלת התקהלויות וסגירת עסקים. עם זאת, בחודש מאי הוא חזר לטווח שנצפה טרם המשבר, אך צפוי להמשיך ולעלות בשנים הקרובות עם התפתחות הטכנולוגיה והגידול ברכישות הדיגיטליות.

בדוח צוין כי משבר הקורונה הוא בראש ובראשונה משבר בריאותי, שהפך למשבר חמור בכלכלה הריאלית. "בזכות הפעולות הנחושות של בנק ישראל ושל בנקים מרכזיים בעולם, ובזכות העובדה שהכלכלה הישראלית והמערכת הפיננסית בפרט היו במצב טוב עם פרוץ המשבר, המשבר לא הפך למשבר פיננסי, ונמנעה פגיעה חמורה עוד יותר ברמת החיים של האזרחים", נכתב. "מטרת הבנק המרכזי בטווח הקצר הייתה ועודנה לעזור למשקי הבית והעסקים לגשר על תקופת המשבר. המטרה לטווח הארוך היא לדאוג ליציבותה ולעמידותה של המערכת כדי לספק בסיס חזק להתאוששות בתעסוקה ובצמיחה".