עוד לפני הקורונה: ישראל במקום ה-26 בהוצאה השוטפת על בריאות ב-OECD

למרות שההוצאה הלאומית לבריאות עלתה ריאלית ב-2019 ב-3.9% לעומת שנת 2018, ההוצאה השוטפת על בריאות בישראל (7.3% מהתמ"ג) עדיין נמוכה ב-1.5% מהממוצע במדינות ה-OECD, בהן היא עומדת על 8.8% מהתמ"ג. לפיכך, ישראל נמצאת במקום ה-26 בקטגוריה זו מבין 36 חברות הארגון. ההוצאה הלאומית על בריאות כוללת גם את ההוצאה הממשלתית ואת ההוצאה הפרטית. 

לפי הנתונים, בשנת 2000, ההוצאה הלאומית לבריאות (כאחוז מהתוצר) היתה כמעט זהה לזו של מדינות המפותחות, הפער נפתח במהלך שנות ה-2000 לרמה של כ-0.8%-0.5% תוצר עד שנת 2009. זוהי השנה שבה בנימין נתניהו עלה לשלטון, כאשר מאז ועד היום, הפער גדל לרמה של כ-1.5% תוצר (שווה ערך ל-כ20 מיליארד שקל) והוא נשמר עד סוף 2019. זאת למרות שלפי נתוני משרד האוצר, בשנים 2015-2019 גדל תקציב הבריאות בשיעור מצטבר של 39%, "הגידול הגבוה ביותר במערכת הבריאות מאז ומעולם", לפי לשון פקידי האוצר.

חולה שוכבת במסדרון בבי"ח ברזילי בגלל עומס צילום: הדר גיל עד

כאשר מוסיפים את ההשקעות בתשתיות בריאות, ההוצאה הלאומית על בריאות - שעמדה ב-2019 על 106.2 מיליארד שקל - גדלה ל-7.6% מהתמ"ג, אך השיעור הממוצע ב-OECD גדל אף יותר לכ-9% מהתמ"ג (הפער מתרחב אם מוסיפים תשתיות) - דבר שמספר את הסיפור כולו: ישראל משקיעה בבריאות בקצב עולה, אך לא מספיק לעומת המדינות המפותחות.

לנתונים העגומים מצטרף נתון נוסף: למרות הגידול, שיעור המימון הציבורי בישראל מההוצאה עומד על 64% מסך ההוצאה, שיעור נמוך משמעותית מהממוצע ב- OECD, שם שיעור זה עומד על 74%. כדי לסגור את הפער שכבר הפך לנצחי בין ישראל לבין המערב, על ממשלת ישראל להוסיף 10.6 מיליארד שקל לבסיס תקציב הבריאות (תוספת קבועה). לכן, לא ברור עד כמה הזינוק בגידול בתקציב הבריאות שמגיפת הקורונה הנחיתה על ממשלת ישראל תצליח לסגור את הפערים, שכן מדובר על תוספות "חד-פעמיות" ומבחינת הפער לעומת ה-OECD, אסור לשכוח כי גם מדינות אלו הזניקו בהיקפים לא פחותים מזה של ישראל את הוצאות הבריאות. לכן, לא פלא, שבשנת 2020, הפער הזה עוד יגדל.

הצד השני של המטבע הוא המימון הפרטי של ההוצאה לבריאות: לפי הלמ"ס, הוא הגיע ל-34% מסך ההוצאה, קרי שליש ממנה, והיא חולקה בצורה הבאה: כ-21% מסך ההוצאה שילמו משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים כאשר עוד 13% נוספים היו הוצאות על ביטוחים ובתי חולים בפרטיים. כ-2% מהוצאות הבריאות של הישראלים ממומנו גם ב-2019 על יד תורמים מחו"ל - יותר מ-2 מיליארד שקל.

כאשר צוללים עוד פנימה, מגלים כי מתוך ההוצאה הממשלתית לבריאות, בסך של כ-68 מיליארד שקל, כ-37.5% ממנה הגיע ממס בריאות, כאשר רק 62.5% - פחות משני שליש - מגיע ישירות מתקציב המדינה.

כאשר מסתכלים במונחים מוחלטים - קרי בדולרים - התמונה איננה משתפרת: בשנת 2019 ההוצאה השוטפת לבריאות לנפש במונחי שווי כוח הקנייה בישראל הסתכמה ב-3,089 דולר, בדומה להוצאה בסלובניה, ונמוכה מזו שבמרבית מדינות ה-OECD. בארה"ב לדוגמה, הייתה ההוצאה השוטפת לנפש הגבוהה ביותר –  11,072 דולר, פי 3.6 לעומת ישראל.

בלמ"ס מציינים כי בהשוואה הבינלאומית אינם מובאים בחשבון הבדלים בגורמים שעשויים להשפיע על ההוצאה כמו הרכב הגילאים, מבנה מערכת הבריאות, מבנה התעסוקה וכד', כך שכאשר שמחשבים הוצאה לבריאות משוקללת לפי גיל, מתקבלת הוצאה לאומית לנפש גבוהה יותר בישראל.