ארבעת חוקי המשחק החדשים בכלכלה

כיום, מדברים על אבטלה של 15%, 20% (תלוי איך מודדים) וגירעון של 10%, 15% מהתוצר (תלוי את מי שואלים) וכל זה תחת הגדרה של "שגרה". ויש מקום אחד שהשגרה הקודמת, הרגילה, נמשכת – שוקי המניות בעולם, שעולים וחלקם אף שוברים שיאים.

רבים חושבים כי הדבר מעיד על נתק בין השווקים לכלכלה הריאלית, לא אני. לדעתי, יש כאן הפנמה של "חוקי משחק חדשים".

צילום: שאטרסטוק

• הריבית לא יחזרו להיות מה שהיו פעם – אפס זה הנורמלי החדש.
• האינפלציה איבדה ממעמדה. יעד האינפלציה מפנה מקום לטובת הצורך להתמודד עם המשברים הכלכליים. הזרמות מסיביות של נזילות לשווקים נעשות ביודעין שבסוף תגיע אינפלציה, אך הבנקים המרכזיים יהיו טולרנטיים לאינפלציות הרבה יותר גבוהות מבעבר.
• הממשלות תמשכנה להגדיל גירעון ולא תמהרנה להכריז על הפחתת הגירעון – כי יש קונים גדולים בצד השני – בנקים מרכזיים, שמונעים משיקולי משק וחברה, לא ממטרות רווח. הקניות שלהם יוזילו את החוב והאינפלציה העתידית תשחק אותו.
• יש הרבה שינויים "מאולצים" – כמו מעבר לעבודה/רפואה מרחוק – שיישארו אתנו גם אחרי הקורונה (שבכלל זירזה אותם) וכבר כעת משפרים את פריון העבודה. שיטות התשלום החכמות החדשות קבלו דחיפה על רקע הקורונה וזו דוגמא טובה לכך.
  

חוקי משחק אלו הם "העולם החדש" שהשווקים צופים קדימה. ולא רק השווקים. גם חברות דירוג האשראי העולמיות, שבעבר היו ממהרות "לקנוס" כל מדינה שהתפיחה כך את גירעונותיה, מבליגות, הפעם, כי הן מבינות שהכללים הללו יכולים לדור בכפיפה אחת תקופה ממושכת.

וכאן נוצר עוד "אבסורד" אחד. על מנת לתת לשווקים "הזדמנות" להגיב לנתונים השוטפים, החלו גופים כמו לשכות סטטיסטיקה ממשלתיות ובנקים מרכזיים "לשפר" את הנתונים. במקום למשל מדידות חודשיות,, אנו מקבלים נתונים דו-שבועיים, או "מהירים" כפי שם נקראים. עדיין, השווקים לא תרגשים מהנתונים "המשופרים" הללו משום שכאמור, הם משקפים בהתנהלותם את אותו "עולם חדש".

אז כולם מדברים על המחיר שכלכלת העולם תשלם בדרך לחזרה לנורמות של פעם –אינפלציה של 2%, ריביות של 4%, גירעונות תקציביים של 3% מהתוצר וחובות הציבוריים של 60%  מהתוצר.

אני אומר, לא בטוח שנחזור לשם בכלל. ולכן לא בטוח שיהיה צורך "לשלם" את המחיר. יכול להיות שדווקא "שגרת הקורונה" שתתבטא בארבעת ה"חוקים" שתיארתי, תיתן מענה לקשיים שקדמו למגפה ובראשם - הגלובליזציה המתקשה של השנים האחרונות ומשבר הסחר בין סין לארה"ב, המשקף זאת.

ויכול להיות שבשווקים, כמו בשווקים, כבר הבינו זאת.

רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות