ירושלים של מטה, עם 50% בלבד זכאות לבגרות
מנתוני משרד החינוך עולה שב־2019 חלה קריסה באחוזי הזכאות לבגרות במגזר הבדואי וששני שלישים מהמוסדות שרשמו 100% זכאות לבגרות הם ממלכתיים דתיים. אלופת הארץ בנשירת תלמידים: ההתנחלות גבעת זאב
ירושלים נמצאת במקום ה־17 מהסוף באחוזי הזכאות לבגרות בישראל עם 50% זכאות בלבד. הסיבה לכך היא הריכוז הגבוה של אוכלוסייה חרדית ואוכלוסייה ערבית, ובכל זאת, אין ספק שהנתון הוא היבט נוסף בהידרדרות מצבה החברתי של הבירה. כך עולה מנתוני התמונה החינוכית לשנת 2019 שמשרד החינוך מפרסם השבוע, ועושה זאת משום מה בהמשכים. התמונה החינוכית כוללת כמה עשרות מדדים להערכת מוסדות חינוך. הנהיג אותה שר החינוך לשעבר נפתלי בנט כדי שמוסדות החינוך לא יישפטו רק לפי אחוז הזכאות לבגרות.
- מחקר: כמה תוסיף לשכר שלכם בגרות של 5 יחידות במתמטיקה?
- גלנט הודיע: 6 בחינות בגרות בשנה"ל הקרובה, תשלומי ההורים יקוצצו באלפי שקלים
- מבקר המדינה חושף את הבלוף של לימודי הליבה החרדים
את צמרת טבלת הזכאות לבגרות תפס ב־2019 היישוב הערבי פקיעין. מתוך עשרת היישובים הראשונים בזכאות לבגרות ארבעה הם יישובי מיעוטים. זו בשורה חיובית אבל היא אינה יכולה לטשטש את הנתונים לגבי המגזר הערבי כולו. שר החינוך יואב גלנט דיווח שלשום על קיפאון בזכאות לבגרות בשנים האחרונות. אבל מתברר שהקיפאון הוא רק במגזר היהודי. במגזר הלא־יהודי נרשמה ירידה מ־64% זכאות ל־63%. חמור מכך: במגזר החלש ביותר, הבדואים בנגב, נרשמה קריסה מ־52% ל־48%. ביישוב הבדואי תל שבע עומד אחוז הזכאות על 37% בלבד וביישוב הבדואי שגב שלום על 39%.
בשורה חיובית היא שבמוסדות החרדיים שמגישים לבגרות נרשמה עלייה מ־21% ל־23%. ובכל זאת אי אפשר להתעלם מכך שמבין עשרת היישובים האחרונים בזכאות לבגרות – חמישה הם חרדיים. צריך לזכור גם שהמדידה היא רק במוסדות המעטים שמגישים לבגרות, כלומר המצב בפועל הרבה יותר גרוע. במקום האחרון מודיעין עילית עם 5% זכאות.
ההתנחלות גבעת זאב מוליכה בטבלת הנשירה מבתי הספר התיכוניים עם 8%. במקום השני המועצה האזורית מגילות ים המלח (7%) שבגדה. בנוסף, מגילות ים המלח וכן המועצה האזורית הסמוכה בקעת הירדן, גם היא בשטחים, רשמו 0 אחוזי זכאות לבגרות עם חמש יחידות מתמטיקה. במקום השלישי בטבלת הנשירה עם 7% המועצה האזורית הבדואית נוה מדבר, שאחראית בין היתר לכפרים הבלתי מוכרים.
שני מדדים נוספים שמפרסם המשרד מעידים על רמת טוהר המידות בבחינות. מהמדדים האלה עולה בבירור בעיה קשה של העתקות במגזר הערבי ובייחוד הבדואי. היא מעידה ללא ספק על משבר אמון קשה של חלק מהציבור הערבי ביכולת שלו להגיע להישגים במסגרת השיטה הקיימת. כל 20 היישובים המוליכים את טבלת הבחינות הפסולות בבגרות הם יישובים ערבים. מתוכם יישובים בדואים רבים. במקומות הראשון והשני העיירות הבדואיות ערערה בנגב וחורה עם קרוב ל־7% מחברות פסולות כל אחת.
את התמונה המאוד בעייתית משלימה טבלת אירועי שק"ד (שקלול דיפרנציאלי), אירועים שבהם נרשם פער בלתי סביר בין ציוני הבגרות לציוני המגן השנתיים. במקרים האלה משרד החינוך מוריד את חלקו של הציון השנתי בציון הבגרות. 20 היישובים המובילים באירועי שק"ד הם ערבים וגם הפעם בולטים היישובים הבדואיים. אלוף הארץ באירועי שק"ד הוא היישוב הבדואי בסמת טבעון בצפון שבו היקף הציונים החשודים עומד על 21.4%.
המשרד פרסם גם דירוגים לפי בית ספר. בין 46 המוסדות שיש להם מאה אחוזי זכאות לבגרות, 29 מוסדות ממלכתיים דתיים, כלומר קרוב לשני־שליש. זה לכאורה הישג מרשים למגזר שמהווה פחות מ־15% ממערכת החינוך. אלא שהזכאות הכללית במגזר הזה עומדת על 82% לעומת 80% בממלכתי. ממילא ההצטיינות הגדולה לא מעידה על הצלחה אלא על פערים חברתיים בלתי נסבלים בתוך מערכת החינוך הדתית.
מי שמיהרה לצנן את ההתלהבות היא תנועת נאמני תורה ועבודה שפרסמה הודעה לפיה "כאשר מדובר בבתי ספר מסננים, הרי שמדדים כמו אחוזי הגשה לבגרות אינם מעידים כמעט דבר על ההשקעה החינוכית של בית הספר בתלמידיו. בית ספר מסנן עשוי להגיע לראש הטבלה רק בשל מצבם הסוציו־אקונומי של תלמידיו שהתקבלו מלכתחילה".