הרחבת חוק הפיקדון עלולה להשפיע לרעה על מיחזור הפלסטיק בישראל

המשרד להגנת הסביבה אמור השבוע למסור את עמדתו בעניין הרחבת חוק הפיקדון כך שיחול גם על בקבוקים גדולים בנפח של 1.5 ליטר, בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישה נגדו עמותת אדם טבע ודין.

העתירה הוגשה אחרי שהתברר כי מיחזור הבקבוקים הגדולים המבוצע על ידי תאגיד אל"ה, המוחזק בידי חברות המשקאות, לא עמד ביעד בשנת 2016 לפי דוח ביקורת חיצוני, שמצא כשלים בדיווח שמסרה אל"ה. בג"ץ חייב את השר להגנת הסביבה לשעבר, זאב אלקין, להסביר מדוע אינו קבע כי יש להרחיב את חוק הפיקדון, חרף הנתונים.

מתקן למיחזור פלסטיק צילום: אבי רוקח

מאז הוציא המשרד להגנת הסביבה דוח חדש המבוסס על נתוני שנת 2017, עליו חתום מנכ"ל המשרד לשעבר, גיא סמט, שקבע כי נרשמה עמידה ביעדי המיחזור ולפיכך אין להרחיב את חוק הפיקדון, אך הדבר לא מנע את הגשת העתירה כנגד המשרד, אחרי שאלקין סירב להרחיב את חוק הפיקדון.

חוק הפיקדון נחקק בשנת 2001 וקובע כי על בקבוקי משקה קטנים ופחיות יוטל פיקדון של 30 אג', שיוחזר לציבור שיביא את הבקבוקים למיחזור. חברות המשקאות הצליחו להחריג ממנו את הבקבוקים הגדולים אותם היא ממחזרת דרך אל"ה באמצעות מתקני האיסוף שלה וזאת תחת תנאי של עמידה ביעד מיחזור של לפחות 55% מהבקבוקים נכון לשנת 2018.

השפעה הפוכה

הרחבת חוק הפיקדון אמורה לכאורה להיטיב את תמונת מיחזור הפלסטיק בישראל, אך ייתכן שתהיה לה דווקא ההשפעה ההפוכה. ראשית, היא תביא לחיסולן של מה שאנחנו מכירים היום כ"מיחזוריות", שפרוסות היום בכ-23 אלף נקודות בישובים. כנגדן יוצבו ברשתות המזון מכונות אוטומטיות לאיסוף הבקבוקים והחזרת הפיקדון לצרכנים. אלא שמדובר בכמות נמוכה משמעותית מזו של המיחזוריות.

יתרה מכך, הצבת המכונות מצריכה את הלקוחות לגשת לסופרמרקט עם שקיות הבקבוקים כדי להפקידם – פעולה שהופכת מסורבלת והוכחה כאפקטיבית פחות בבקבוקים הקטנים, שהיקף המיחזור שלהם קטן משמעותית מזה שהושג בבקבוקים הגדולים. ברשתות השיווק גם לא ששים להציב את המכונות המיוחדות, שתופסות שטח בסניפים.

המצב שיווצר יביא לכך שעל מיחזור בקבוקי השתייה ישתלטו בסבירות גבוהה "אספני הבקבוקים" – אותם אנשים שעוברים בין הפחים ובין המיחזוריות כבר היום ומחפשים את בקבוקי השתייה בעלי הפיקדון. מרגע שיוסרו המיחזוריות, ובהנחה שרוב הציבור יעדיף לזרוק את הבקבוקים בפחים ולא ייגשו בהמוניהם למכונות הפיקדון, לא מן הנמנע שאותם "אספנים" יגיעו לפחי האשפה בבנייני המגורים כדי לאתר את אותם בקבוקים.

ייקור בקבוקי השתייה הגדולים

האינטרס של חברות המשקאות ברור. הרחבת חוק הפיקדון תביא לייקור בקבוקי השתייה הגדולים, ככל הנראה ב-70-80 אגורות ועשויים להקטין את הביקוש אליהם. לכן הם נלחמים באפשרות של הרחבת החוק. אבל מתוך זאת, עשוי לצמוח דווקא פתרון נכון יותר לשוק הישראלי, דרך הרחבתו של חוק אחר – חוק האריזות.

חוק האריזות שנועד לעודד מיחזור של אריזות דרך הפחים הכתומים אינו כולל כיום את בקבוקי המשקה. במידה ויורחב כך שיכלול אותם, הוא עשוי להקל על הציבור למחזר את בקבוקי השתייה הגדולים – היעד שלשמו עתרה אדם, טבע ודין. הרחבה זו צריכה להיות בד בבד עם הרחבת מערך הפריסה של הפחים הכתומים, תגבור מערך האיסוף שלהם ואכיפה מקסימלית מצד המשרד להגנת הסביבה לכך שאכן ישנה עלייה במיחזור בפועל.

כן, חברות המשקאות ייהנו מכך, אך הבחינה האמיתית צריכה להיות של השורה התחתונה עבור הצרכנים. האם יוכלו לחסוך את ההתייקרות של בקבוקי השתייה, בטח בתקופה של משבר כלכלי עם אבטלה גואה, וגם יוכלו למחזר את הבקבוקים בדרך קלה ונוחה יחסית לזו של הצבת מכונות בסופרמרקטים.